את ההתרגשות של עמי דדאון על הפודיום לאחר שזכה במדליית הזהב ב-100 חופשי במשחקים הפראלימפיים אי אפשר היה לפספס. השחיין הישראלי בן ה-23 לא סתם שר את התקווה, הוא שאג את המילים בכל כוחו, כשדמעות בעיניו, וסחף איתו בדמעות ובשירה את כל המשלחת, וגם עוד רבבות שצפו בבית.

לכתבות נוספות בנושא:
אלוף! עמי דדאון זכה במדליית הזהב במשחקים הפראלימפיים
"לא גיבורים, ספורטאים מקצוענים!": קארן ליבוביץ' בטור לקראת המשחקים הפראלימפיים
המסע מתחיל: הכירו את נבחרת השחייה הפראלימפית בפריז

"הייתי צריך לעשות הישרדות במקצה הזה", סיפר לערוץ הספורט מיד לאחר שיצא מהמים: "זה היה מקצה לא קל בשבילי, סגרתי בשיניים". דדאון פתח על 38.40 שניות את ה-50 הראשון והסתובב שני אחרי אנחל קמאצ'ו המקסיקני, בבריכה הנועלת הוא עקף את המקסיקני, אך לאורך המטרים האחרונים הלך והתקרב אליו טראיוקי סוזוקי היפני. דדאון הצליח להקדים את שניהם עם 1:20.25 דקות, מעט לאט משיא העולם בו הוא מחזיק ומהשיא הפראלימפי שקבע במוקדמות, אך מספיק מהר בשביל זהב ראשון שלו בפריז.

עמי דדאון שר את ההמנון בדמעות על הפודיום | צילום: לילך וייס רוזנברג

"ברוך השם הצלחתי לייצג את מדינת ישראל, את עם ישראל. אין לי הרבה מילים. במים אני לא חושב על כלום, רק על המקצה, אבל עכשיו אני יודע שאני שר את התקווה בתקופה הזאת… זה הכל בשבילי, זה כל מה שרציתי. לייצג את עם ישראל בתקופות האלה, לתת תקווה לאנשים, זו המשמעות הנוספת שיש למה שאנחנו עושים".

כמו אלוף אמיתי, הוא לא מסתפק במדליית הזהב הזאת וכבר מיד לאחר המקצה הסתכל קדימה אל המקצים הבאים: "הצלחתי לשרוד את זה, אבל זה רק 40 אחוז מהתחרות, יש לי עוד שלושה מקצים לעשות". היום הוא יוכל לנוח מעט, אך כבר מחר הוא יזנק ל-150 מעורב אישי ובהמשך גם ל-200 חופשי ול-50 חופשי, שם ינסה לרשום הישגים נוספים.

עמי דדאון מנצח | צילום: לילך וייס רוזנברג

לסיום, סיפק דדאון מסר מעורר השראה: "ייצגתי את עצמי בכבוד, את המדינה בכבוד ואני מקווה שכל ילד או מבוגר שרואה את זה עכשיו ויותר קשה לו, יודע שיש תקווה ויש אור בקצה המנהרה".