רבים מאיתנו מרגישים חום ואפילו תחושת שריפה בכפות הרגליים שלנו בסיום הריצה. הדבר הגיוני ונובע מהתרחבות כפות רגלינו בסיום הריצה, עקב זרימת דם מוגברת לאזור. תופעת חום ושריפה ברמה גבוהה, ברבים מהמקרים, תיווצר עקב בעיות ברות פיתרון, כמו נפח ועצימות ריצה לא מותאמים, גרביים לא נוחים או נעליים לוחצות.

לכתבות נוספות בנושא:
המיתוסים מוגזמים? סגולות ההליכה היחפה ותופעת ההארקה בקרקע
האם אכילה בשעה מאוחרת באמת משפיעה על משקל הגוף?
כאב הגב שפחות מכירים: הכל על היצרות בתעלת עמוד השדרה

תחושת שריפה בכפות הרגליים יכולה להוות גורם המעיד על בעיה או מצב רפואי כמו נזק עצבי, או בעיה אורתופדית מקומית. עירנות לגורמי השריפה תסייע בזיהוי הבעיה ותוביל לפתרון מתאים ומהיר יותר, עם מינימום אי נוחות והפרעה תפקודית. הטיפול הראשוני צריך להיות טיפול עצמי שיכלול פתרונות ישימים ופשוטים, כמו שינוי הנעלה, שינוי סרגל מאמצים בריצה וכדומה.

בדיקת נעלי הריצה שלנו
תחושת שריפה בכפות הרגליים יכולה להתקשר לסוג הנעליים שלנו ולצורה בה אני משתמש, נועל ואף שורך את שרוכי הנעליים. הדבר הראשון שכדאי לבדוק הוא האם הנעליים בנויות מחומרים נושמים עם סוליה שמתאימה לנו. ללא תנועת אוויר מספקת באזור כפות רגלינו – הסיכוי לעליית חום מקומית והזעה עולה. מכאן, שיש חשיבות גדולה שמעטפת הנעל תהיה מחומרים איכותיים ותאפשר זרימת אוויר לשמירה על קרירות כף הרגל, בניגוד לנעלי עור לא נושמות, למשל.

חשוב לבדוק את גודל נעלי הריצה שלנו. כפות רגלינו מתנפחות מעט בעת הריצה, ואם הנעליים שלנו קטנות מדי לרגל, ייווצר יותר חיכוך בין כף הרגל לנעל – בעיקר באזור קופסת הבהונות, בקדמת הנעל. מצד שני, נעל גדולה מדי תוביל לשפשופים על רקע החלקה של כף הרגל בתוך הנעל. החומר ממנו עשויה סוליית הנעל משפיע גם כן, שכן חומרים לא נושמים יובילו להתחממות מיותרת של אזור כף הרגל ויפריעו לנשימה הטבעית של כפות רגלינו.

צילום: shutterstock

עצות יעילות למניעת חימום כפות רגלינו בעת ריצה
• סיכוך: שימוש בקרם/משחה, כמו וזלין, לצורך הפחתת חיכוך ומניעת יבלות מקומיות.

• שריכת הנעליים: שריכת שרוכים בצורה חזקה מדי עלולה להפריע לזרימת הדם המקומית, ללחוץ על עצבים מקומיים ובכך להפריע לריצה. שריכה רפויה יותר יכולה למנוע את הנפיחות ו/או אי הנוחות על רקע שריכת שרוכים הדוקה מדי בנעלי הריצה שלנו.

• ריכוך מספק: כתלות ברמת עצימות, נפח ותדירות האימונים שלנו, בדגש על אימוני הריצה שלנו, אנחנו נקבע את דגם הנעליים איתו נעבוד, כאשר אחד השיקולים המרכזיים צריך להיות רמת הריכוך שסוליית הנעליים שלנו מעניקה לנו ומורידה עומסים ואימפקט מפגישת כפות רגלינו את הקרקע בעת הנחיתה עליה.

אשה קושרת שרוכים בנעליים | צילום: shutterstock

אלרגיה בנעילת נעליים
לחלקנו תהיה אלרגיה לנעליים שלנו, כלומר רגישות לבד ולחומרים המרכיבים את הנעליים שלנו. אלרגיה לאחד החומרים המרכיבים את נעלי הריצה שלנו, יכולה להתבטא בגרד, תחושת שריפה מקומית ואף נפיחות. באם התסמינים הללו מופיעים רק בעת נעילת זוג נעליים ספציפי – זה מחשיד בסבירות גבוהה לאלרגיה שכזו. החלפת נעליים לרוב תהיה הפתרון.

גרביים
החומר ממנו מורכבים הגרביים שלנו יכול להוות גורם לתחושת חום ושריפה בכפות הרגליים שלנו.
באם הגרביים מהווים את הסיבה לשריפה בכפות רגלינו, כדאי לשים לב לנקודות הבאות:
• הימנעות מגרבי כותנה: אומנם כותנה היא טבעית, אך גרבי כותנה לא מתאימים להליכות ממושכות וריצה. הכותנה לא מנדפת זיעה מספיק טוב ושומרת רטיבות מקומית. לריצה יש להעדיף גרביים מחומרים המאפשרים נידוף זיעה ואוורור טובים יותר, כדי לשמור על כפות הרגליים קרירות בזמן הריצה ולמנוע חום ושריפה מלהיווצר באזור כפות הרגליים.

• בחירת הצמר בגרביים: גרבי צמר יכולים לייצר גרד ותחושת שריפה מקומית להרבה אנשים. אם אתם אוהבים גרבי צמר, בחרו לשם הריצה גרבי צמר ספורטיביים עם צמר המונע גרד. לעיתים גם סוג זה ישאיר תחושת שריפה וגרד ואז יש להימנע מגרבי צמר באופן גורף.

• הישארו עם היד על הדופק: בכל מה שקשור לבחירת גרבי הריצה שלכם, חשוב שתכירו את גופכם ותלמדו איזה סוג וסגנון גרביים מתאים ונוח לכם, ומאילו להימנע עקב תופעות לא רצויות שגרביים שכאלה עלולים לייצר, כמו גירוד, תחושת חום ושריפה מקומית. לעיתים גם התכשירים בהם תשתמשו לניקיון הגרביים במכונת הכביסה עלולים להוות גורם תורם לתחושות שריפה ואי נעימות – ויש לקחת גם פרמטר זה בחשבון.

גרבי לחץ קומפרשן

מצבים רפואיים
בנוסף לנושא בחירת הנעליים והגרביים, ישנם מספר מצבים רפואיים פוטנציאליים שעלולים לעורר תסמיני חום, גרד, שריפה ואי נוחות בכפות רגלינו.
• רגל ספורטאי (Athlete's Foot): תופעה של זיהום פטרייתי בכף הרגל, אשר שכיח בקרב רצים. לרוב תהיה תלונה על תחושת שריפה באזור הנגוע בכף הרגל, לצד מצג קליני מקומי קלאסי שיכלול אדמומיות, גרד ומעין שבירה של העור במקום. טיפול בכף הרגל לצד הקפדה על יובש הם המפתח להימנע מתופעה לא רצויה זו בקרב רצים ובכלל.

• נוירופתיה פריפרית: אם אתם סובלים מתחושת שריפה בכפות הרגליים גם לא בעת ביצוע פעילות גופנית וריצה, יש סיכוי סביר שמצב זה נובע מתופעה של נזק לעצבים מסוימים בגופנו, והיא ידועה בשם נוירופתיה פריפרית. התלונות יכולות להיות שריפה או תחושת "סיכות ומחטים", דקירות או נמלול בכפות הרגליים. במקרה שכזה, יש לפנות לרופא המשפחה ולהיבדק. נוירופתיה פריפרית קשורה פעמים רבות למצב מטרים של סוכרת, אך יכולה להיות קשורה גם למצבים רפואיים אחרים, כמו אלכוהוליזם, איידס, חסר בוויטמין B-12 ועוד – ולכן בדיקה אצל רופא מחויבת כאן.

• לכידה עצבית (Nerve Entrapment): שינויים היווניים בעמוד השדרה, או פציעת גב תחתון יכולים להוביל לנזק לשורשי העצבים בחוט השדרה, דבר שיכול להתבטא בכאב, שריפה, נימול, ירידה תחושתית עד חוסר תחושה בכף הרגל.

• מורטונס נוירומה (Morton's Neuroma): כאב ותחושת שריפה בבסיס בהונות כף הרגל (בדגש על בהונות 3+4). התופעה מתרחשת על רקע עיבוי ושינוי מבני ברקמה עצבית מקומית באזור כריות הבהונות בכף הרגל.

צילום: Shutterstock

• תסמונת התעלה הטרסלית: לחץ על עצב מסוים בשם העצב הטיביאלי האחורי (Posterior tibial nerve) המצוי בחלק הפנימי של אזור הקרסול וכף הרגל, יכול להוביל לתלונה על תחושת שריפה, נימול וכאב באזור החלק הפנימי של כף הרגל שלנו.

• מחלות אוטו-אימיוניות: מחלות רבות הגורמות להתנהגות אב-נורמלית של מערכת העצבים שלנו (כמו למשל טרשת נפוצה, זאבת ועוד) מתבטאות גם בתסמין של שריפה בכפות הרגליים.

• חסר תזונתי: עלול להוות גם גורם תורם לתחושת שריפה ונימול בכפות הרגליים. אם הדבר לא נפתר עצמאית לאחר מספר ימים – יש לפנות לרופא המשפחה לבירור מעמיק יותר.

• מחלת אריתרומיאלגיה (Erythromelalgia): מחלה נדירה יחסית המתבטאת בנפיחות ותחושת שריפה בעיקר בכפות הידיים וכפות הרגליים. התופעה לרוב דו צדדית אך יכולה להתבטא רק בכף יד אחת או בכף רגל אחת.

צילום: Shutterstock

טיפול עצמי
לעיתים, שינויים ותוספות לשיגרת היומיום שלנו ולהרגלים שלנו יכולים לסייע רבות לתחושת השריפה:
• מים קרים: הכנסת הרגליים למדיום עם מים קרים (למשל: גיגית עם מים קרים), עדיף לא עם קרח כדי לא לפגוע בעור.

• ציוד: בדקו אם שינויים ברמת הגרביים, הנעליים (המדרסים – אם ישנם), צורת שריכת הנעליים – מובילים לשיפור.

• חשיפה לאוויר: דאגו להוריד את הנעליים והגרביים ישר לאחר סיום האימון שלכם. כך תאפשרו לנעליים ולגרביים להתייבש באוויר הפתוח ולרגליים לא להישאר במצב לח – דברים שיפחיתו את הסכנה להתפתחות של תופעת "רגל ספורטאי" ולפטרת מקומית.

• החלפה: נסו להחליף גרביים ונעליים במהלך היום אם ניתן.

כאבים בכף הרגל | צילום: Shutterstock

• בלאי: אל תנעלו נעליים בלויות. כלל אצבע אצל רצים הוא להחליף נעליים לאחר שעברו קילומטראז' של כ-600-1000 ק"מ שימוש בריצה.

• הגנה: הגנו על כפות הרגליים שלכם מיבלות ושפשופים במהלך ההליכות והריצות בעזרת שימוש בגרביים מתאימים, אבקות מייבשות (כמו טלק), חומרי סיכה לפי הצורך (כמו וזלין) ואף שימוש בטייפינג להגנה על אזורים חשופים ומשופשפים.

• הרמה: הרימו את כפות הרגליים שלכם בסיום הריצה או האימון. הדבר מונע הצטברות דם ונוזלים באזור ומפחית לחץ ותחושת שריפה מקומית.

• אימון יתר: עומס גבוה מדי באימון נתון או בנפח האימונים השבועי יכול להוות גורם תורם ליצירת סימפטומים או החמרת סימפטומים קיימים, כמו תחושת שריפה בכפות הרגליים. הקפידו על תוכנית אימונים מדורגת, אשר מתקדמת בקצב המתאים ליכולות הקיימות שלכם.

צילום: Shutterstock

לסיכום
אם יש לכם תופעה של שריפה בכפות הרגליים, היא יכולה לנבוע ממספר רב של גורמים וסיבות פוטנציאליות. אם השריפה נוצרת בסיום יחידת אימון כושר, כמו ריצה למשל, ניתן ברבים מהמקרים להקל ואף לפתור את הבעיה בעזרת שינויים בנעליים ובגרביים.

כפות הרגליים שלנו מתרחבות ומתנפחות קלות תוך כדי ובסיום הריצה – או פעילות גופנית מתמשכת אחת, לצורך העניין – ולכן נושא הגרביים והנעליים חשוב בהקשר לשיפור יכולת הנשימה, האוורור ומניעת הלחות המקומית.

אם התסמינים של השריפה בכפות הרגליים לא עוברים וחולפים, או לחילופין לא מתקשרים לפעילות גופנית ישירות, יש לראות רופא ולבצע בדיקות כדי לחשוף את מקורות והבעיה. יכול להיות שמדובר בזיהום, קשר למחלת הסוכרת, חסר תזונתי כלשהו ועוד.

הכותב: עופר צחר | פיזיותרפיסט מוסמך (B.P.T , M.P.T), בעל קליניקת "Physio Fitness +" לטיפול בבעיות אורתופדיות, פציעות ספורט ושיקום תנועתי, מרצה במכללת סמינר הקיבוצים ומעביר קורסים והכשרות לפיזיותרפיסטים, מאמנים ומטפלים בארץ ובעולם.