גם הגשם לא עצר אותם: סיכום ערב היסטורי של השחייה הישראלית בבלגרד

אנסטסיה גורבנקו זכתה במדליית זהב נוספת, אבל התרגשה יותר עבור חברתה לאה פולונסקי, שהשיגה את התיקון שלה. וגם: האח רון פולונסקי סיפק תוצאה מדהימה, כריס פיצ'וגין התעלה ויעקב טומרקין שוב ריגש, ביום קסום ובלתי נשכח לענף
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
לאה פולונסקי ואנסטסיה גורבנקו אחרי הגמר | צילום: European Aquatics

בסדרת ספרי הארי פוטר ישנו שיקוי בשם "פליקס פליציס" – מזל נוזלי, אשר כל מי ששותה אותו פשוט מצליח בכל דבר שהוא מנסה. אתמול (שבת) היה נדמה שכל נבחרת ישראל בשחייה שתתה גלון מאותו שיקוי, שכן כל קפיצה למים סימנה רגע שיא חדש מדהים, על אף תנאים לא קלים בבריכה בבלגרד. יחד, ייתכן שזה היה אחד הערבים הגדולים בתולדות השחייה הישראלית. 3 מדליות, 2 שיאים ישראליים, 2 קריטריונים אולימפיים, "תקווה" אחת, והרבה דמעות של אושר.

לכתבות נוספות בנושא:
זהב אירופי שלישי ברציפות לגורבנקו ב-200 מעורב אישי, כסף לפולונסקי!
רון פולונסקי ויעקב טומרקין עלו לחצי הגמר ב-200 מעורב אישי
הכי קרובים שיש: השליחים ולייטרובסקי פיספסו את הפודיום במאיות בודדות

התיקון של לאה
בראש רשימת ההישגים ניצב הגמר ל-200 מעורב אישי. אנסטסיה גורבנקו ולאה פולונסקי זינקו זו לצד זו וסיימו יחד על הפודיום, כשגורבנקו מנצחת בפעם השלישית ברציפות במשחה זה עם 2:09.75 דקות, אך כשנגעה בקיר הסתכלה רק על התוצאה של חברתה לנבחרת, אשר זכתה בכסף עם 2:11.18 דקות, שיפור מדהים לשיאה האישי וקריטריון אולימפי אישי ראשון בקריירה שלה.

פלאשבק: בדצמבר 2020 נערכה בישראל בצל הקורונה תחרות הקריטריון האולימפי לטוקיו. גורבנקו כבר השיגה את הקריטריון ב-200 מעורב אישי ופולונסקי גם אז נאבקה עליו. הן היו אמורות לשחות יחד בגמר, אולם גורבנקו נפסלה במוקדמות והותירה את לאה לבדה במערכה בגמר להתמודדות עם זמן היעד. השחיינית המוכשרת ממכבי חיפה אמנם קבעה שיא אישי, אך חסרו לה תשע מאיות לזמן היעד. כבר אז היה נראה שאם רק הייתה גורבנקו שוחה לצידה, זה היה נראה אחרת. בסופו של דבר פולונסקי ראתה את המשחקים האולימפיים ההם מהטלוויזיה, וכעת הושג התיקון.

רגע לפני הצגת המשחה שלהן הגיעה הפסקת הגשם הראשונה (ולא האחרונה) של אותו ערב. עצם העובדה שהן היו שם יחד בחדר ההצבות, תומכות זו בזו, ודאי סייעה להן לטאטא הצידה את הסחות הדעת ולהיות מוכנות ברגע האמת. עבור לאה, היה זה המשחה של חייה, שגם הגשם לא היה יכול לקלקל.

גורבנקו ופולונסקי ביחד על הפודיום באליפות אירופה | צילום: סימונה קסטרווילארי, איגוד השחייה

הפרגון מדבר
עם הנגיעה בקיר ראינו מחזה שלא רואים הרבה בשחייה העולמית. גורבנקו מניפה ידיים לאוויר וחוגגת, אבל בכלל לא את הניצחון שלה. תוך שניות היא כבר הייתה בתוך המסלול של לאה נותנת לה חיבוק מרגש, שרק שתי חברות שגדלו יחד ושוחות יחד מהנבחרות הצעירות יכולות לתת אחת לשנייה. גם על הפודיום, בזמן נגינת התקווה, הן הסתכלו אחת על השנייה במבט של "עשינו את זה". העיניים לא נשארו יבשות. דוגמה נוספת לנבחרת המיוחדת שהתפתחה לה בשחייה הישראלית, כזו בה הצלחה מובילה להצלחה, וזה הרבה מעבר לשחיינית (מדהימה) אחת.

"זה היום המאושר בחיי", סיפרה פולונסקי בסיום, "ממש מרגש ואני שמחה שעשיתי את זה יחד עם אנסטסיה – זה ממש עזר לי שהיא הייתה איתי במשחה ולכל אורך הדרך. אחרי שפספסתי ב-9 מאיות את הקריטריון לאולימפיאדת טוקיו, זה ממש משמח אותי, כי עבדתי קשה ארבע שנים בשביל זה. אני שמחה שסוף סוף זה קרה ומתרגשת להיות באולימפיאדה הראשונה שלי. זו פעם ראשונה שאני זוכה במדליה באליפות אירופה, וזה הוסיף עוד התרגשות על הקריטריון. באליפות אירופה לנוער אנסטסיה ואני היינו יחד על הפודיום, אז זה היה עם מדליית ארד וכסף, ושמחתי לשחזר את זה שוב במיקום גבוה יותר. היה מטורף להראות דומיננטיות כזו בתקופה כזו קשה ולשיר את התקווה ביחד בקולי קולות, זה היה פשוט עוצמתי".

גורבנקו הוסיפה: "זה כיף ומרגש לעשות כזו היסטוריה עם זכיה שלישית רצופה באליפות אירופה, אבל אני הרבה יותר מאושרת ממה שקרה היום ללאה ולרון עם הקריטריון האולימפי ולחלוק את הפודיום עם לאה, לא יכולתי לבקש משהו טוב יותר. גדלנו יחד והתאמנו יחד ומרגש אותי לראות את לאה עושה סוף סוף קריטריון, אני יודעת כמה היא עבדה קשה בשביל זה. זו עבורי סגירת מעגל מאליפות אירופה לנוער אז חלקנו את הפודיום. היה לי שבוע ארוך, אני מרוצה מאיך שהדברים הסתדרו, מסתכלת מה אפשר היה לעשות יותר טוב, אבל היום זה היה אחד הימים הכי כיפיים בתחרות".

גורבנקו ופולונסקי חוגגות זהב וכסף באליפות אירופה | צילום: סימונה קסטרווילארי, איגוד השחייה

אחים בדם
האח והאחות לבית פולונסקי כבר מזמן הפכו לשם דבר בשחייה הישראלית. אז רק טבעי שמעט אחרי הקריטריון של לאה, הגיע אחיה הבכור רון ועשה בדיוק אותו דבר, בדיוק באותו משחה. רון ניצב בקמפיין הזה מול הקריטריון האולימפי שיש שאומרים שהוא האיכותי והקשה ביותר מכולם. הוא אמנם כבר הבטיח את מקומו בפריז בשליחים כשחיין החזה המהיר ביותר, אולם רצה את המשחה האישי הזה, אותו כבר שחה בטוקיו.

צריך להגיד בכנות, המעורב לא התחבר השנה לרון. על אף שיאים אישיים והתקדמות מרשימה בסגנון החזה והחתירה, המעורב פשוט לא היה שם, לא ביארדים ולא בבריכות הארוכות. גם בווינגייט לפני שבועיים זה לא היה נראה בכיוון ושיאן ישראל קבע 1:58.79 דקות בלבד. כשנייה מזמן הקריטריון שעומד על 1:57.94 דקות. גם אתמול, היה נדמה שהכל עובד נגדו. פעמיים נדחה לו המשחה בעקבות הגשמים והוא היה צריך להסתגל במהירות ולשנות את ההכנה בהתאם.

רון פולונסקי באליפות אירופה | צילום: סימונה קסטרווילארי, איגוד השחייה

אלא שאז, כמו במטה קסם, הכל התחבר שוב וקיבלנו את רוני שאנחנו מכירים, ואפילו מהיר יותר. בסגנון הפרפר הוא פתח מבוקר, אולם בגב זה כבר היה עוצמתי במיוחד, בחזה הוא טס כמו סילון עם זמן ביניים אדיר ובחתירה רק "הביא את זה הביתה". 1:57.01 דקות זה זמן כמעט דמיוני במונחים ישראלים. בטוקיו זה היה שווה גמר ומקום חמישי, באליפות העולם בפוקואוקה זה מקום שביעי. סוף סוף אחד השחיינים המוכשרים בישראל מראה את יכולתו. להלן ניתוח זמני הביניים של המשחה שלו:

אליפות העולם 2022 אליפות אירופה 2024
פרפר 25.57 25.66
גב 29.14 28.75
חזה 34.11 33.69
חתירה 29.17 28.91
סה"כ 1:57.99 1:57.01

עוד בקטנה
– כריס פיצ'וגין עבר שנתיים לא קלות מבחינה מקצועית. אחרי שהפך לשיאן ישראל ב-100 חזה והיה נראה כמועמד הבולט לאייש את המקום בשליחים מעורב הוא עבר לשחות באוניברסיטת ג'ורג'יה. בדיעבד, תכנית האימונים לא הייתה טובה לכריס, והוא התקשה לשחזר את תוצאותיו, או אפילו להתקרב אליהן. השנה, כדי לשמור על החלום האולימפי בחיים, הוא בחר לחזור ליסודות ולהתאמן שוב כאן בארץ, באגודת ירושלים רבתי עם המאמן מנו מאי. אט אט הוא החל לחזור למיטבו ואתמול הגיע הפיק עם מדליה ושיא ישראלי ב-50 חזה. אמנם לא משחה אולימפי, אבל שכר יפה לעבודה הקשה שלו. הוא רק בן 22 ועתידו עוד לפניו, כך שניקח אותו בחשבון גם ללוס אנג'לס.

– בצל שלל ההישגים של המשלחת, העפיל אתמול יעקב טומרקין (שוב) לחצי גמר אליפות אירופה. זו אליפות מספר 13 של הפיינליסט האולימפי בן ה-32, והוא אמנם לא עלה לגמר, אך הראה שוב מדוע הוא אחד הספורטאים הגדולים בתולדות הספורט הישראלי. כל מאמן היה רוצה שחיין כזה בנבחרת שלו, אחד שכל מילה שלו רק מרימה את חבריו לנבחרת, ואת ההתרגשות בהמנון היה ניתן לראות גם עליו. לא ברור עדיין מה צופן לו העתיד, בבריכה ומחוצה לה, אבל בכל מקרה, זו הזדמנות ראשונה (ובוודאי לא אחרונה) להגיד לו תודה!

כריס פיצ'וגין עם המדליה | צילום: סימונה קסטרווילארי, איגוד השחייה



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

  • אילן פופה הגיב:

    אני מטיל משימה על כל עסקני הספורט שלנו.
    . שיחברו לראשי האיגוד של ארה״ב. ושבלוס אנג׳לס 28 יכניסו סוף סוף לתחרות גם את הספרינטים בחזה גב ופרפר. לא ברור הקטע הזה.
    ואז גם פיצוגין גם חירותי ( ששוה גמר פרפר),וגם לייטרובסקי יוכלו לעבוד עם מטרה !

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"אני מאמין שהגעתי לעולם הזה כדי לנרמל מוגבלות, לשנות את התפיסה לגבי מה שאפשר לעשות כקטוע רגל. היקום נתן לי את התסריט וכל מה שהייתי צריך לעשות זה לבצע", האתלט האמריקאי עזרא פרש, זכה בשתי מדליות זהב במשחקים הפראלימפיים


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג