הודעת הוואטסאפ עם תמונה של רכבים מזדחלים בפקק בדרך לצפון "שעתיים ארבעים עד צמח וזה רק עולה" הגיעה, החברים שהצליחו לבטל את המשימות של יום חמישי ולצאת מוקדם מדווחים מהשטח.
לכתבות נוספות בנושא:
בלי רוחות, אך עם רוחות מלחמה: אריאל אגרון בטור לסיכום TRI כנרת
TRI כנרת: פורת ורזניקוב אלופי ישראל בחצי איש ברזל
TRI כנרת: אביב לוי ומעיין גלנץ ניצחו בספרינט עלית
גם אני הייתי אחראי הפעם, בערך… תכננתי לצאת בבוקר ולכן השארתי את יום חמישי נקי ממטלות כדי שאוכל להתמקד בהכנות לתחרות שלי ושל המתאמנים. כהרגלי המשימות בבית התארכו ויצאתי רק ב 13:55 צפונה.
זה גרם לי לחשוב על איך אני מנהל את הזמן שלי מול איך אני מנהל תחרות, והחזיר אותי לרכיבה שלי עם יוני, שאגב הגיע חמישי ואני ממש גאה בו, כל הכבוד אח!
אז איפה היינו? יצאתי מהמרכז בשעות הצהריים המאוחרות. יום חמישי סטנדרטי בישראל, משפחות ארוזות ברכבים נוהרות לקצוות הארץ כדי לברוח מהלחץ של השבוע וליהנות מיממה של אסקפיזם צלול. חלק, ואני ביניהם, חושבים שחצי איש ברזל יעשה את העבודה טוב יותר.
אמיר אלפיה ב-TRI כנרת 2024 | צילום: צלמי שוונג
השעה כבר 17:26 ואני מזדחל לאיטי עם הרכב בכניסה לכיכר צמח. שנייה אחת של חוסר ריכוז והופ, נדחפת לי טויוטה לבנה מהצד ונכנסת לכיכר לפני. אני מסנן קללה ומקווה שלא פספסתי את מקום החנייה האחרון בבית גבריאל. ושוב אני שואל את עצמי – איך אני מנהל את הזמן שלי, את הריכוז ותשומת הלב כדי להגיע למטרה בצורה הטובה ביותר – בין אם המטרה היא חניה טובה, או חלילה פודיום 😉
טיפים אני יודע לתת, אבל בתחרות הזאת שאלתי את עצמי האם אני מיישם אותם באופן בו אני רוצה שאחרים יישמו אותם. בכנות, אני לא תמיד בטוח בתשובה, אז בעצתה של מנהלת המדיה מירי (השם המלא שמור אצלי בטלפון), הצצתי בכתבת ה"טיפים לקראת TRI כנרת" שפורסמה בשבוע שעבר ורציתי לבדוק את התפקוד שלי ביחס לשלושה טיפים שאני עצמי נתתי לעוקבים שלי.
הטיפ: לתרגל "על יבש" בשטח ההחלפה
הביצוע: למרות שהגעתי מאוחר בחמישי, לא ויתרתי על ריצה מקו המים לשטח ההחלפה, אבל לא תרגלתי את היציאה מהמים ושילמתי על כך בנפילה ברגע האמת בשל מדרגה שלא הכרתי.
אמיר אלפיה מועד ביציאה מהמים ב-TRI כנרת 2024 | צילום: רן יצחקי
היכרות עם הקרקעית בכניסה וביציאה מהמים חשובה מאד! בטריאתלון תל אביב לדוגמא, בשחייה בחוף מציצים, אתה בטוח שנכנסת למים וזהו, שוחים. אבל למעשה הקרקעית מאוד "הררית" ולא אחידה, וללא היכרות מקדימה יש סכנה להפסיד זמן ואפילו להיפצע.
הציון: 7/10
הטיפ: "מיקוד שליטה פנימי" כלומר, לנהל את הרגשות והביצועים לאור שליטה פנימית ולא כעלה נידף ברוח שמושפע ומגיב לכל מה שקורה סביבו
הביצוע: קודם כל חשוב להבין על מה אנחנו מתחרים בכל תחרות – מיקום או זמן – ולכן הטיפ הזה הוא טריקי מאוד, כי אנחנו חייבים להגיב למה שהמתחרים שלנו עושים כדי לנצח אותם.
במהלך השחייה תפסתי דראפט טוב, אבל בשלב מסוים הקצב ירד והרגשתי שקל לי מידי. "אמיר, תתעורר!", אמרתי לעצמי בשיח הפנימי שלי בו אני מנהל את עצמי ומקבל החלטות. "אתה חייב לזוז קדימה, תפרוץ ותמצא שחיין מהיר יותר לשבת עליו! טוב בעצם תעזוב, תישאר מאחור, רגוע, עוד קצת וזה נגמר, תשמור כוח לרכיבה".
אמיר אלפיה ביציאה לרכיבה ב-TRI כנרת 2024 | צילום: צלמי שוונג
יצאתי מהמים בריצה מהירה ונכנסתי לשטח ההחלפה תוך שאני מביט סביבי לחפש את המתחרים שלי. לא זיהיתי את הדבוקה הראשונה, אסף פורת, ויטלי לייקין וליאור זך מאור, שכבר היו כמה דקות טובות לפני. ידעתי שהמפגש איתם יהיה לקראת הסיבוב הראשון ברכיבה, אחרי 22 ק"מ בערך וכך היה.
"תלחץ חזק כדי לסגור עליהם", "אתה לבד והם ברכבת הקדמית נעלמים באופק, תן גז" הדיבור הפנימי דוחף אותי ללחוץ קדימה ואני משתדל שלא לחרוג יותר מידי מהרף העליון שהגדרתי לעצמי מבחינת העצימות. מקטע הרכיבה מסתיים ואני בקצב טוב. קצת הדבקתי, קצת נהניתי ויאללה לריצה.
בירידה לריצה אני מרגיש טוב. אני בשיוט נעים ונוח על קצב 4:00 דקות לק"מ, אבל אני לא יכול להגביר ל-3:45 כמו שרציתי. הרגליים עדיין מרגישות את מרוץ הלילה של תל אביב, בו רצתי רק 36 שעות לפני. מהר. מהר מאוד אפילו בהתחשב בעובדה שיש תחרות חצי איש ברזל 36 שעות אחר כך. אני אמנם מרוצה מההישג בתל אביב, אבל אין ספק שחשתי את ההשפעה על השרירים וכעת בתחרות אני חייב להישאר שמרן. אחרי סיבוב אחד מתוך ארבעה מיפיתי את המתחרים והתחלתי לצמצם פערים, לתפוס אותם אחד אחרי השני.
"למפות את המתחרים" | צילום: צלמי שוונג
בתחרות חצי איש ברזל הזמן לבטא את הריצה קצר יותר מתחרות מלאה, ולכן אני חייב להגביר קצב. לנהל מו"מ עם שרירי הרגליים, בעיקר הארבע ראשי והתאומים. אני מגביר והם מתמרדים. אני מרגיע קצת והם מתרצים ומצייתים. וככה במשך 21 קילומטרים אני מנהל סיכון מחושב ובודק מה אני יכול לדרוש מהם, מה הם יכולים לתת לי, מבלי לשלם מחיר כבד מידי במיקום או חלילה בפציעה.
הציון: 8/10
הטיפ: בהתנהלות בחום שאנו לא מורגלים אליו, יש להוריד עצימות, לשפוך מים על הגוף ולהקפיד על שתייה מרובה של איזוטון. מה אני אגיד לכם? קל להגיד, קשה לעשות…
הביצוע: בקבוק איזוטון ביד ביום המקדים לתחרות עזר לי להיות מודע ולשתות לפחות שני ליטר יותר ממה שאני שותה ביום רגיל. בבוקר לא שתיתי הרבה כדי לא להציף את הבטן לפני השחייה. חוץ מזה, בכנרת בשונה מאילת, אפשר לשתות מהמים ששוחים בהם.
ברכיבה ידעתי שאני חייב לשתות הרבה, אבל לא לעצור אפילו בתחנת שתייה אחת כדי לא לבזבז זמן. לכן יצאתי לרכיבה עם שלושה בקבוקי איזוטון ובקבוק אחד של ג'לים מהולים במים. על אף המשקל הנוסף, הפעולה הזאת חסכה לי זמן יקר – לא הייתי צריך לעצור בתחנות השתייה וכמובן שלא הייתי צריך לאבד מהירות בכל פעם שהזדקקתי לג'ל – הכל היה לי מוכן ולא הייתי צריך להתעסק בשליפה ופתיחה של ג'לים.
בקבוק איזוטון ביד | צילום: צלמי שוונג
לריצה יצאתי משטח ההחלפה עם שני בקבוקי 500 מ"ל איזוטון, אחד בכל יד. רציתי להניח אחד על המסלול ולאסוף אותו בסיבוב הבא אבל העדפתי שלא להסתכן שייעלם. בכל סיבוב סיימתי בקבוק בידיעה שבשני הסיבובים האחרונים אתבסס רק על המים שחולקו בתחנות. בכל תחנה שפכתי מים על הגוף גם אם לא היה לי חם, וההתנהלות עזרה לי מאוד – סיימתי את התחרות רווי נוזלים ולא מסוחרר ומיובש.
הציון: 10/10
לסיכום
הודות להעמקה שלי בתחקיר הוספתי משימות נוספות למסמך "משימות לפני תחרות", מסמך שאשתף עם מי שיישלח הודעה פרטית באינסטגרם ואמליץ לו להשתמש במסמך ש"נכתב בדם" בעקבות ניסיון רב בשדה התחרותי והאימוני.
במהלך הריצה קיבלתי עידוד מרגש באופן שלא הכרתי. נתתי לאהבה להיכנס לי ללב ולקחת אותי קדימה. זה חיזק אותי. אני מציין את זה בהקשר נוסף ל"מיקוד שליטה פנימי" – העידוד היה פקטור חיצוני שהעיף אותי קדימה והוא לא תמיד יהיה שם, למקרים כאלו אני משתמש בסוד אחר: אני "מדביק" חיוך על הפנים, מרים אגודל לעידוד האחרים וזה עוזר לי לחשוב חיובי ולנהל את הקושי.
ומה היעד הבא? אליפות העולם בחצי איש ברזל של קבוצת צ'אלנג' בדיוק בעוד חודש. יש למה לחכות!
אסף פורת, אמיר אלפיה ו-ויטלי לייקין ב-TRI כנרת 2024 | צילום: צלמי שוונג
