ב-7 באוקטובר, בשעת בוקר מוקדמת, יצא תומר שפירר מביתו לעשות את הדבר שהעניק לו תמיד רגעים מושלמים של חופש וסיפוק: רכיבה על אופניים, כהכנה לתחרות האפיק בה היה אמור להשתתף. תומר לא שב מהרכיבה ההיא. כדורי רוצחי חמאס השיגו אותו בצומת כאשר ניסה לנוס הביתה לרעייתו איתן ושני ילדיו הקטנים. "תגיד לאשתי שאני אוהב אותה" הספיק תומר לומר בשיחה טלפונית קטועה לאחד מחבריו לקבוצה בשניות האחרונות של חייו. כאשר אימו תתקשר אליו כמה דקות אחר כך, היא כבר תספוג קללות בערבית ותבין שמשהו נורא קרה לבנה.
לכתבות נוספות בנושא:
בהכנות לאפיק: רוכבי האופניים תומר שפירר ויבגני גלסקי נרצחו בדרום
נדב רייסברג התחרה ביפן: "רכבתי רועד אחרי ששמעתי על תומר שפירר ז"ל"
יוכל שוב לרכוב: ארז קלדרון בן ה-12 שוחרר משבי חמאס
מאז אותו יום, מרבה אלמנתו לשבת על המרפסת ממנה תמיד השקיפה על תומר כאשר שב מהאימון. "אני עדיין מוצאת את עצמי מזנקת כששומעת אופניים מתקרבים", היא מספרת. "זו תגובה אינסטנקטיבית שאין לי עליה כל שליטה. בשניות הראשונות אני אומרת לעצמי 'הנה תומר חוזר הביתה'. נראה שהזמן שחלף לא עוזר. הגעגועים והכאב רק הולכים וגוברים".
מעבר לאסון הקורע אותה ואת המשפחה, היא מוצאת את עצמה מתמודדת עם מצוקה כספית והצורך להקדיש את כל זמנה לבר בת השש וים בן השלוש, הנמצא על הרצף האוטיסטי. חברים מסייעים בגיוס כספי תמיכה ואף פתחו קבוצת פייבוקס ייעודית לשם כך.
תומר נהרג בחולצת הרכיבה של קבוצת האופניים המקצוענית ישראל פרמייר טק, אותה חולצה שבאמצעותה זוהה כאשר נמצא במכוניתו מנוקבת הכדורים כמה ימים אחר כך. האם מספרת שמאז שקיבלה מהקבוצה חולצה זהה, מרבה בתו להסתובב עם החולצה. "זה מעניק לה נחמה. היא אומרת לכולם : 'זה כמו של אבא'".
תמונתה של בר מדליקה נרות חנוכה פורסמה אמש (רביעי) על ידי הקבוצה והתקבלה בהתרגשות רבה על ידי אלפי אוהדי אופניים בכל רחבי העולם. מחר ירכבו חבריו של תומר לזכרו מביתו בגדרה לבית העלמין בו הוא נקבר.