לכל מי שמתחיל להתאמן יש מטרה מסוימת לאימוניו. העלאת מסת שריר, שיפור מצב בריאותי, השגת יכולת ספורטיבית מסוימת ועוד. אולם ניתן לומר שאחת מהשכיחות במיוחד הינה 'חיטוב' הגוף ושיפור האסתטיקה הגופנית הכוללת.
לכתבות נוספות:
לצאת מהמגדר: למה נשים בוחרות להתאמן יותר בשיעורי סטודיו ופחות בחדר הכושר?
הדרך המפתיעה שלא הכרתם לחיטוב הבטן
קחו את עצמכם בידיים: עיצוב, חיטוב ופיסול היד ב-5 דקות
עד כמה הפחתת אחוז השומן ושיפור הרכב הגוף יסייעו לכם בריצה?
אין סוג אימון אחד המתאים להשגת המטרה הזו וניתן להשיג תוצאות טובות ואפילו מצוינות במגוון סוגי אימונים או ספורט, כל עוד הגירויים הפיזיולוגיים המופעלים על מערכות הגוף השונות הינם ברמה גבוהה. זאת בהתייחס לשני סוגי הפעילויות העיקריים המוכרים: פעילות אירובית ופעילות אנאירובית.
צילום: Shutterstock
נציין שכשמדובר במטרת האימון 'חיטוב', או שיפור אסתטיקה גופנית כוללת, בפועל זו מטרה סובייקטיבית ויכולה להשתנות בהתבסס על העדפות תרבותיות, חברתיות ואינדיווידואליות. בדרך כלל, מדובר באחוזי שומן הנמוכים מהממוצע, מסת שריר ו/או טונוס שריר (מתח) גבוהים (אך לרוב לא כמו אצל מפתחי גוף שאצלם מסת השריר גדולה מאוד ולא בהכרח האדם מן השורה יראה זאת כמראה חטוב או אסתטי לטעמו).
על מנת להשיג תוצאות טובות מבחינת האסתטיקה הגופנית הכוללת, כמובן שהדבר מצריך במרבית המקרים להתאמן על בסיס קבוע, להקפיד במיוחד על התפריט התזונתי והקפדה על משתנים נוספים התורמים גם הם להופעה חיצונית מרשימה יותר.
להלן כמה פרמטרים הקשורים ומשפיעים על 'חיטוב' הגוף והאסתטיקה הגופנית:
1. הרכב הגוף: מתייחס ליחס בין מסת השומן לבין מסת השריר. מבנה גוף שרירי ו/או 'חטוב' מאופיין באחוזי שומן נמוכים מהממוצע (בדרך כלל, גברים מתחת ל-15 אחוז ונשים מתחת ל-19 אחוז בממוצע, ואז גם ניתן להבחין במרבית המקרים בשרירי הבטן בכלל, ובאותם 'ריבועים' מפורסמים – בפרט). ברם, נציין, שהרכב הגוף האידיאלי עשוי להשתנות בהתאם לגורמים כמו מגדר, נורמות תרבותיות והעדפות אישיות של האוכלוסייה.
צילום: shutterstock
2. סימטריה ופרופורציה גופניות: לשני משתנים אלה יש תפקיד משמעותי באסתטיקה הפיזית. לדוגמה:
• תווי פנים סימטריים ופרופורציות גופניות נתפסים לרוב כאטרקטיביים.
• עצמות לחיים גבוהות – עצמות לחיים בולטות יכולות להוסיף הגדרה לפנים ולעתים קרובות נחשבות לאטרקטיביות.
• יחס כתף למותניים – גוף בצורת V עם כתפיים רחבות יותר ומותניים צרות יותר קשור לעתים קרובות לאטרקטיביות אצל גברים.
• יחס מותן לירך – דמות 'שעון חול', עם מותניים בהיקף קטן באופן יחסי שנחשבת לאטרקטיבית אצל נשים.
• צד שמאל לעומת צד ימין מאוזנים (גודל, טונוס שריר ועוד).
3. יציבה טובה: יכולה לשפר את מראה הפרופורציות של הגוף ולרוב נתפסת כאטרקטיבית.
4. עור שזוף ומגולח וללא פגמים ככל שניתן: עור בריא וללא פגמים (כתמי שמש, חטטים, צלקות, שריטות ועוד) נתפס, לעתים קרובות, כאטרקטיבי, מכיוון שהוא עשוי להעיד למתבונן (לכאורה) על בריאות טובה ומראה צעיר יותר.
5. עיניים בהירות: עיניים בצבע בהיר ואקספרסיביות (עם הבעה) נוטות למשוך תשומת לב ונחשבות לאטרקטיביות.
6. שפתיים מלאות: שפתיים מלאות וסימטריות מקושרות בדרך כלל לאטרקטיביות.
7. שיער: איכות השיער, סגנון וטיפוח יכולים להשפיע באופן משמעותי על האסתטיקה הפיזית. שיער מטופח, מבריק ומעוצב המשלים את תווי הפנים והסגנון האישי יכול לשפר את האטרקטיביות הכללית.
8. טיפוח כללי: כמו אסתטיקה גופנית כללית, תשומת לב להיגיינה אישית, בחירות לבוש מתאימות והאופן שבו אנשים מציגים את עצמם, בהחלט יכולים להשפיע על האופן שבו אחרים תופסים את המראה הפיזי שלהם.
צילום: shutterstock
9. גודל החזה הנשי וההשפעה על מראה חטוב או אסתטי יותר: לגודל השדיים הנשיים עשויה להיות השפעה על המראה הכללי ועל האסתטיקה הנתפסת של גוף האישה. יחד עם זאת נציין, שסטנדרטים והעדפות יופי משתנים מאוד בין תרבויות ויחידים ואין גודל חזה "אידיאלי" לכאורה שמתאים לכולם. עבור חלק מהנשים, חזה גדול יותר עשוי מבחינתן לתרום למראה 'חטוב' יותר וייתכן שמקושר לרוב עם נשיות ואטרקטיביות בהקשרים תרבותיים מסוימים. ברם, שדיים גדולים יותר יכולים להוסיף נפח לפלג הגוף העליון שהמותניים צרים יותר.
מצד שני, חלק מהנשים עשויות להעדיף מבנה גוף קטנטן או אתלטי יותר, שבו חזה קטן יותר עשוי להיחשב מושך יותר מבחינה אסתטית. בנוסף, נשים עם חזה קטן יותר (באופן יחסי) עשויות לגלות שסגנונות לבוש מסוימים, כמו חולצות או שמלות בעלות צורה, מחמיאים למבנה גופן בצורה נוחה יותר. החשוב הנו שגודל החזה אינו המשתנה שקובע את מידת היופי או האסתטיקה האישה. ביטחון עצמי ודימוי גוף חיובי הם גורמים קריטיים באופן משמעותי.
הכותבים:
ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר מעל 35 שנה. מרצה בתחום אורח חיים בריא, ספורט, בריאות ועוד לקהל רחב ומקצועי. מנהל קורסי הכשרה מתקדמים במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט. הוציא לאור את האנציקלופדיה "עוצמות חדשות, כושר במעגלי החיים", ואת הספרים "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח", ילדים בריאים כדרך חיים" והספר: "מה אוכלים".
מורן נחמני – MPH;MPE;EP-C(ACSM) | תזונאי קליני ופיזיולוג מאמץ, רכז ומרצה בכיר בהכשרת מדריכי כושר. בעלים של המרכז האישי לכושר ותזונה חיפה. בעל תואר שני בבריאות הציבור ובמדעי האימון הגופני. תואר ראשון במדעי התזונה.
