סערת השתתפותן של טרנסג'נדריות בתחרויות ספורט לנשים ממשיכה לעורר הדים ברחבי העולם. אחרי שבשחייה ובאתלטיקה הוחלט לאסור על השתתפותן של נשים שעברו התאמה מגדרית (קרי, נולדו כגברים) לאחר תחילת גיל ההתבגרות בתחרויות הנשים, גם איגוד האופניים העולמי ה-UCI קיבל החלטה דומה ויאסור על טרנסג'נדריות להשתתף במרוצי אופניים לנשים בארגונו באופן מייד (ההחלטה תיכנס לתוקף ב-17 ביולי).
רק לפני כחודש וחצי התקבלה החלטה דומה לגבי מרוצים בבריטניה, ובכך החמירה את עמדתה אז של התאחדות האופניים העולמית, שאז עוד התירה השתתפות של טרנסג'נדריות במרוצי נשים, כל עוד רמת הטסטוסטרון שלהן נמוכה מ-2.5 ננומול לליטר למשך שנתיים. אלא שכעת, גם האיגוד העולמי הולך בעקבות הבריטים. האיגוד מגדיר כעת את מרוצי הגברים כ"פתוחים" ונשים טרנסנג'נדריות יכולות להשתתף בהם, הגם שאין להן סיכוי ממשי לנצח.
הטריגר לשינויים בחוק הוא רוכבת אחת – אוסטין קיליפס, שזכתה במאי האחרון במרוץ קטעים של ה-UCI (הטור של חילה) והייתה לטרנסג'נדרית הראשונה שעושה זאת. כבר אז זכייתה גררה גל ביקורת ברשתות החברתיות, וכן מכלי תקשורת שמרניים בארה"ב כמו פוקס והניו יורק פוסט.
היו גם כמה רוכבות עבר בולטות שיצאו בצורה בוטה מאוד נגד קיליפס, ובראשן אינגה תומפסון האמריקאית, מדליסטית עבר באליפויות עולם, שצוטטה ב"טלגרף" הבריטי שקיליפס היא "המקבילה של ענף האופניים לשחיינית הטרנסג'נדרית ליה תומאס, שעוררה סערה בליגת המכללות". והיא לא היחידה. המדליסטית האולימפית הקנדית אליסון סידור צייצה כי אין הבדל בין השתתפות נשים טרנסיות במרוצי נשים לסימום. מנגד, הרוכבת הטרנסג'נדרית הבריטית אמילי ברידג'ס תיארה את ההחלטה כ"אקט אלים".
באיגוד העולמי הותירו לעצמם פתח יציאה, כשכתבו בהחלטתם: "החוקים עשויים להשתנות בעתיד בהתאם להתפתחויות בידע המדעי בנושא. כמו כן, ה-UCI יחל בדיונים עם חברים נוספים באיגודי הספורט הבינלאומיים כדי לממן יחדיו תכנית מחקר משותפת שמוכוונת ללמידת השינויים בביצועים הפיזיולוגיים של ספורטאיות מקצועניות שעוברות טיפולים הורמונליים כאלו".
צודק הם גברים מבחינה פיזיולוגית וזה לא הגון להתחרות עם נשים