בשבוע האחרון נפוצו בעיקר בקבוצות השחייה במים הפתוחים בישראל שלל תמונות שמבשרות על "בואן של המדוזות". אחד כתב שהוא "ראה אחת היום ליד חוף הצוק", אחת נוספת מספרת "היו כבר כמה אצלנו ליד בת ים", ויש את אלו שמספרים כמובן "לא ראיתי, אבל הרגשתי כבר קצת צריבה במים".
בואו נודה באמת, אין שום דרך למנוע את הגעתן של המדוזות לחופי ישראל והרשתות החברתיות מכניסות אנשים מעט ללחץ, לעתים שלא לצורך. לכן, אנחנו כאן כדי לנסות לעזור ולעשות סדר – הרי לא צריך לפחד ממדוזות, אלא לדעת איך להתמודד איתן, להבין את המשמעויות של לשחות לצידן, איך מתמודדים אם פוגשים אותן בים וכן, גם מה לעשות אם ספגתם צריבה.
לכתבות נוספות בנושא שחייה במים פתוחים:
טרגדיה: שחיין נעלם במהלך ניסיון חציית תעלת למאנש עבור צדקה
אחרי 7 שעות בסערה: פבריס באר-גבל הפך לישראלי הראשון שצולח קטע במשחה 8 הגשרים
מקום שביעי לאווה פביאן בסבב האירופי במים פתוחים, מתן רודיטי שמיני
לשם כך, גייסנו את עוזר מאמן נבחרת ישראל במים פתוחים ומייסד "עולם המים" אורי סלע, ששוחה בעצמו בים ומדריך שלל קבוצות כל השנה ברמות שונות, ממתחילים ועד מתן רודיטי: "קודם כל, צריך לדעת שהמדוזות לא מגיעות רק בקיץ, אבל כן מגיעות יותר ממש בשבועות הקרובים, בתקופה שבין המצרים. עם זאת, אפשר לצפות מדוזות, והרוב שמגיעות לחופי ישראל, שיכולות להיות גם קצת יותר ארסיות. עוד לא הגיעו באמת. כרגע יש עוד ממש בודדות. איך יודעים? פשוט כשרואים אותן הרבה על החוף. כרגע ששיש בודדות, ממש אין סיבה להתרגש, אפשר לצפות אותן, אפשר לראות אותן ורוב הסיכויים שזה לא יעשה שום דבר. גם כשיש הרבה מדוזות יחסית אפשר לשחות, אבל צריך לעשות את זה חכם ולהבין איך להתמודד"
החוטית הנודדת בישראל | צילום: Wikimedia
אז מה בכל זאת כדאי לשנות בשחייה שלנו?
"שני דברים עיקריים – קודם כל יש חולצות שאפשר לשחות איתן, של מים פתוחים, חולצות ארוכות צמודות מאוד ממש עד שורש כף היד והחולצה הזאת מונעת 95 אחוז מהצריבות (אפשר גם חליפת טריאתלון אבל בקיץ זה קצת חם מדי לפעמים). למדוזה חיה יש כמו אנקול שמתלבש על הגוף ויוצר צריבה, ועם החולצה האנקול לא יכול להיצמד לנו לגוף. חשוב לדעת, רוב המדוזות שאנחנו רואים ונתקלים בהן במהלך השחייה, הן כבר מתות. רק בעומק באמת רואים מדוזות חוטיות חיות, עם חוט מאוד ארוך. החולצה מגנה עלינו גם מפניהן (ואגב גם מפני השמש) והמדוזה לא נכנסת. ממש אפשר להיכנס בה חזיתית ולא יקרה כלום".
"הטיפ השני שמעט נוגד את האינסטינקטים שלנו – לשחות עם המבט יותר למטה. אנשים נוטים להסתכל, בעיקר מתוך חשש אך גם לצורכי ניווט רק קדימה. דווקא במקרה הזה, צריך להוריד יותר את הראש ולהביט קדימה לעתים רחוקות יותר. הסיבה – אם המדוזה נוגעת בראש, בפרט כששוחים עם כובע, היא בעצם מחליקה על פנינו ולא צורבת כלל. בפנים כן אפשר כן להיכוות, ולכן מבט קדימה מעלה את הסיכון לזה".
אם כבר נתקלתי במדוזה – מה לעשות?
"שימו לב שאם דווקא מזהים מדוזה, היא כמעט תמיד עם הכיפה למעלה והחוטים למטה (פרט לים גלי במיוחד שהופך אותן). מה שצריך לעשות הוא פשוט לגעת בכיפה שלה, שאינה צורבת, ולהוריד את המדוזה מטה. חשוב לעשות זאת עם כף היד ולא עם גב היד, כך לא מרגישים אותה וכף היד מוגנת. גם אם ניגע בכף היד בארס, האנקול לא יכול להיכנס. גב היד פחות בהגנה, ואז זה יכול לצרוב".
מדוזה בים | צילום: Pexels from Pixabay
ואם בכל זאת נצרבתי, מה לעשות?
"תמיד דיברו איתנו על החומץ כפתרון הקסם, ואפילו על שתן, זה המקום להגיד שהכל קשקוש, הדבר הטוב ביותר מהניסיון שלי – אם נצרבתם, צריך להזרים את הדם למקום, כלומר, לגרד את המקום הכואב, ממש לקחת את הציפורניים ולגרד את המקום הכואב ולשים במי מלח. מי שמרגיש שקצת קשה לו לנשום – פשוט להחזיק את המצוף, לעשות בועות ולהירגע. אם נצרבתם ביד או ברגל, אבל אתם רואים אדמומיות דווקא בצוואר זה אומר שאתם כנראה אלרגיים לצריבת המדוזה (יש אנשים שלא יודעים שהם אלרגיים). במקרה הזה צריך לתת אפיפן ובמקרה יותר חריף, לפנות לבית החולים. אבל כמובן, אלו מקרי קיצון ולא ממש שכיחים".
בשורה התחתונה – להיכנס בסוף השבוע לים?
"תשמע, בערך שבועיים בשנה שבאמת יש כמות גדולה יותר של מדוזות. כרגע מה שרואים זה באמת בקטנה ואין מה לפחד להיכנס. אני אישית שוחה גם בשבועיים העמוסים יותר, ומיישם את מה שדיברנו עכשיו, אבל זו כבר בחירה אישית. בשורה התחתונה – לכו לים והכי חשוב ליהנות!"
