מחקר חדש ופורץ דרך שפורסם לאחרונה בדק את הקשר בין פעילות גופנית לבין התפתחות של גידולי המעי הגס בחולים סוכרתיים. נכללו במחקר כמיליון וחצי חולי סוכרת שעברו בדיקות סינון בין השנים 2009 ל-2012. החולים סווגו לארבע קבוצות בהתבסס על אופן ותדירות ביצוע הפעילות הגופנית במשך תקופה: אינם פעילים, פעילים, כאלו שהיו פעילים והפכו ללא פעילים, כאלו שהיו לא פעילים והפכו פעילים. תקופת המעקב התנהלה על פני כחמש שנים, במהלכה אובחנו 38,244 מקרים חדשים של סרטן מעי גס.
המסקנה העיקרית מהמחקר: פעילות גופנית בעצימות בינונית הייתה היעילה ביותר ונמצא קשר חיובי בין כמות פעילות גופנית לבין הירידה בשעורי סרטן מעי גס.
לכתבות נוספות:
5 הטיפים הטובים ביותר לאנשים עם סוכרת שרוצים להתחיל לרוץ
פעילות אירובית מול פעילות אנאירובית: מה יעיל יותר למניעת סטרס?
מחקר: האם יש קשר בין השמנה חריגה לסרטן של מערכת העיכול?
לרוץ בבוקר או בערב? כיצד תזמון האימון יכול להשפיע על השעון הביולוגי
מחלת הסוכרת כרוכה בסיכונים שונים ובמחלות נלוות אחרות, אקוטיות וכרוניות. המצבים שנגרמים בגין סוכר גבוה בדם כרוכים בירידה באיכות החיים, מחלות נלוות וקיצור תוחלת החיים. ישנן ראיות לכך שסוכרת מהווה גורם סיכון בלתי תלוי להתפתחות של סרטן מעי גס. פעילות גופנית קשורה עם הפחתה בסיכון למחלות סרטניות. באופן ספציפי, נמצא כי פעילות גופנית מורידה את שיעורי היווצרות גידולים של מערכת העיכול. מחקר מטה-אנליטי גדול שנעשה לאחרונה הראה כי פעילות גופנית עשויה להביא לירידה כוללת של 7 אחוז בסיכוי לפתח מחלה סרטנית. ההשפעה האנטי-סרטנית היא בייחוד על מערכת העיכול.
סוכרת כרוכה בסיכונים בריאותיים נוספים | צילום: Darko Stojanovic from Pixabay
חוסר בפעילות גופנית ידוע כגורם סיכון גם עבור סוכרת וגם כלפי מחלות סרטניות, בייחוד כאשר הוא משולב עם אורח החיים המודרני, תזונה לקויה ועישון. החשיבות שיש לפעילות גופנית במניעה של סרטן המעי הגס באוכלוסייה הכללית היא ידועה, אך לא ברור מהי ההשפעה בחולי סוכרת. לכן חשוב לברר כיצד עצימויות שונות של פעילות גופנית קשורות בהפחתה של שעורי האבחנה של סרטן מעי גס, זה עשוי לשמש כלי טיפולי יעיל מאוד. המחקר הנוכחי נעשה על האוכלוסיה בקוריאה הדרומית, שבה ישנה מגמת עליה בתחלואה בסוכרת וכן מגמת עלייה באורח חיים "יושבני" ולא פעיל.
מהו הקשר והאם ישנו קשר כזה בין שינויים בדפוס הפעילות הגופנית לבין שעורי ההיארעות של סרטן המעי הגס בחולי סוכרת, שגם ככה נמצאים בסיכון לפתח סרטן מעי גס.
זהו מחקר המבוסס על מדגם גדול יחסית באוכלוסיה, למעלה מ-1.8 מיליון איש שהשתתפו וידועים גם כחולי סוכרת. במחקר הראו כי פעילות גופנית שנעשתה במשך לפחות שנתיים הורידה את שיעורי היארעות של סרטן מעי גס, בהשוואה לאוכלוסיה שאינה פעילה כלל.
הקשר שנצפה במחקר בין פעילות גופנית לבין הורדת הסיכויים לחלות בסרטן מעי גס נמצא ללא תלות במין ונמצא בעיקר באנשים מעל גיל 50. כמו כן, נמצא שככל שעושים יותר פעילות גופנית וככל שהפעילות בעצימות גדולה, כך יש ירידה יותר גדולה בסיכויים לפתח סרטן מעי גס ורקטום.
למעשה, יש לפעילות הגופנית השפעה מגינה מפני התפתחות של סרטן המעי הגס באוכלוסיה הכללית. נמצא קשר הגנתי דומה כזה גם עם גידולים שפירים של המעי הגס. במחקר הנוכחי עשיית פעילות גופנית בעצימות בינונית, אשר הוגדרה כלפחות שלושה ימים בשבוע, שבהם לפחות 20 דקות ליום פעילות עצימה, או לפחות חמישה ימים בשבוע, שבהם לפחות 30 דקות ליום של פעילות אינטנסיבית, הביאה לירידה משמעותית סטטיסטית של 7 אחוזים בסיכויים לפתח סרטן מעי גס, בהשוואה לסיכון באוכלוסייה הכללית. במחקר הנוכחי, הפעילות הגופנית נמצאה קשורה עם הירידה בהיארעות מחלה סרטנית גם של המעי הגס וגם של הרקטום, כאשר הירידה הייתה משמעותית יותר עבור גידולים ברקטום.
לפעילות הגופנית השפעה מגינה | צילום: shutterstock
המחקר הנוכחי נבדל ממחקרים שנעשו בעבר בכך שכאן ההשפעה של הפעילות הגופנית הייתה רלוונטית אך ורק בהקשר לסרטן המעי הגס. סרטן של האזור הרקטלי שונה מסרטן מעי גס מבחינה אפידמיולוגית, מבחינת האנטומיה שלו (ברור…), הפתוגניזה והמאפיינים הקליניים. המחקר הנוכחי גדול יחסית, מקיף כ-5000 מקרים של סרטן רקטלי שאובחנו באוכלוסייה, ונצפה קשר סטטיסטי משמעותי עם פעילות גופנית והקשר הוא זהה עבור נשים וגברים.
בעבר היו מחקרים שדיווחו כי פעילות גופנית משפיעה באופן סטטיסטי משמעותי בגברים יותר מאשר בנשים. בנשים קיימים הורמוני המין האסטרוגן שיש להם השפעה מגינה מפני סרטן מעי גס. פעילות גופנית מביאה ירידה ברמות האסטרוגן ולכן בנשים לפני גיל המעבר, ההשפעה שיש לפעילות הגופנית על שעורי גידולי מעי הגס תתמסך. ההשערה הזו נתמכת על ידי דיווח לפיו פעילות גופנית כן מורידה שכיחות של סרטן מעי גס בקרב נשים בגיל המעבר שאינן נוטלות טיפול הורמונלי, לעומת נשים בגיל המעבר שכן נוטלות הורמונים.
מחקרים מטה-אנליטיים נוספים נעשו ואיששו את התוצאות גם של המחקר הנוכחי, שטוען כי לפעילות גופנית השפעה מגינה באוכלוסיה עם סוכרת, שבגין הסוכרת נמצאת בסיכון יתר לחלות בסרטן מעי גס.
הירידה בשכיחות סרטן מעי גס על ידי ניהול אורח חיים פעיל היתה ניכרת יותר כאשר נעשתה יותר פעילות גופנית וגם כאשר הפעילות שנעשתה הייתה בעצימות בינונית. מחקרים קודמים גם כן הראו שישנה תלות כמותית: כלומר ככל שמעלים את העצימות וכמות הפעילות הגופנית שנעשית, כך ההשפעה המגינה יותר גדולה. כאשר עשו אנליזה שהביאה בחשבון תשעה מחקרים פרוספקטיביים שכוללים למעלה מ-750,000 משתתפים, מצאו שפעילות גופנית בעצימות בינונית הייתה קשורה עם סיכויים נמוכים לסרטן מעי גס, תואם לממצאים של המחקר הנוכחי.
צילום: shutterstock
הממצאים תומכים בכך שפעילות גופנית על בסיס יומיומי בעצימות בינונית (ואף עצימות גבוהה) הינה אסטרטגיה בטוחה על מנת להפחית היארעות של סרטן מעי גס. המחקר מראה שפעילות גופנית שנעשית אפילו מעבר לכמות המומלצת, תורמת עוד יותר להורדת הסיכון לתחלואה בגידולי מעי גס.
החזקות והחיזוקים של המאמר הנוכחי
מאמר זה קבע בפעם הראשונה שפעילות גופנית יעילה באופן ניכר כאסטרטגיה להורדת הסיכוי לחלות בסרטן מעי גס לא רק באוכלוסייה הכללית, אלא גם בחולי סוכרת. כאשר יש לזכור שסוכרת כשלעצמה מהווה גורם סיכון לסרטן מעי גס. נדרשים מחקרים נוספים על מנת להבין מהו המנגנון דרכו הפעילות מתווכת את השפעותיה.
