קישור למחקר: הבדלים במניעים לריצה בקבוצות הגיל השונות
הרבה נכתב בעבר על כך שריצה מעבר להיותה עיסוק ספורטיבי, היא גם עיסוק חברתי. כמו כן הרבה נאמר ונחקר בנושא של מוטיבציה וההשפעה הפסיכולוגית שלה, אירועי הריצה ההמוניים, ה"ריצה התיירותית" ומחקר רב נעשה בתחום באופן כללי. מוטיבציה של רצים נבחנה לא מעט בכל מיני הקשרים, למשל כיצד היא מושפעת ממגדר, מלאום, אזרחות של הרץ, גיל.
מניעי המוטיבציה והגורמים המניעים
ישנם חוקרים אשר התמקדו בשאלה כיצד גיל משפיע על רצי מרתון, חצי מרתון, או טריאתלונים. בנוסף בדקו האם ההשתתפות באירוע "מסורתי" יש לו גם השפעה על המוטיבציה, לעומת השתתפות באירוע שאינו מסורתי. החוקרים אשר התמקדו בנושא המוטיבציה של הרצים גם בדקו את עניין הניסיון של הרצים בעולם הריצה וכיצד זה משפיע על המוטיבציה שלהם. חוקר מסוים בדק את הקשר בין תכונות מוטיבציה של רצי אולטרה מרתון וניסיונם בספורט הזה, כאשר ניסיונם נמדד על פי מספר מרוצי האולטרה בהם השתתפו וסיימו. החוקרים גילו כי לרצים בתחום האולטרה קיים מגוון נרחב של מניעי מוטיבציה או גורמים מניעים והמגוון הזה הוא שונה כאשר בוחנים את המניעים של הרצים למרחקים קצרים יותר.
בעבר נעשה מחקר שבדק את מאפייני האישיות של רצי האולטרה בהשוואה לאלו של רצים למרחקים קצרים יותר: כאלו שרצים פחות מ-10 מייל, וכאלו שאינם רצים בכלל לא נמצאו ביניהם הבדלים מבחינת קווי אופי. מחקר שנעשה ב-2015 השווה רצי חצי מרתון, מרתון מלא לרצי אולטרה מרתון. נמצא שרצי האולטרה פחות היו מונעים מתוך סיבות בריאותיות וגם לא מתוך מניעים שקשורים במשקל גוף. בשנת 2020 נעשה מחקר שבדק את הקשר בין מספר שנים של ניסיון בריצה (פחות משנה, בין שנה ל-3 שנים, בין 3 ל 5 שנים, בין 5 ל-10 שנים) וכיצד זה משפיע על המוטיבציה אצל רצי מרתון חובבים.
התוצאות הראו שהניסיון בריצה אינו מהווה גורם בעל חשיבות סטטיסטית משמעותית. בנוסף, נבדק כיצד מניעים רגילים משתנים במהלך החיים וחוקרים נוספים השוו מניעים של רצי מרתון מנוסים ומוצלחים לעומת רצים חסרי ניסיון. החוקרים טוענים שרצי מרתון "ותיקים" שחוו חוויה מוצלחת אינם נבדלים מבחינת המניעים שלהם מרצים שהם פחות מנוסים ופחות חוו חוויות של הצלחה בריצות מרתון. קיימת מגמה של עלייה מבחינת מספר המחקרים שנעשים בתחומי ספורט כמו טריאתלון. קיימים מחקרים אשר מעידים על עליה במידת העניין והעיסוק בענפי ספורט תובעניים אלו ולכן ישנה גם מגמת עלייה במחקרים שעוסקים בתחום הזה. מחקרים שנעשו בתקופה האחרונה התמקדו במניעים של רצי אולטרה בהקשר לחיי המשפחה, למטרות האישיות שלהם ולהישגיות, לצדדים הבריאותיים ולהערכה העצמית.
מטרת המחקר הייתה לחקור וללמוד את השפעת הגיל על המניעים שלה | צילום: shutterstock
מטרת המחקר הנוכחי לחקור וללמוד את השפעת הגיל על המניעים בקרב סוגי רצים שונים: מרתוניסטים, אולטראיסטים וכאלו שעוד לא התחילו לרוץ. מספר הרצים שגילם הולך "ומתקדם" נמצא במגמת עלייה כל הזמן וזה הופך את הנושא ליותר מעניין וחשוב להבין מהם המניעים של הרצים המבוגרים ומהם ההבדלים בינם לבין הרצים הצעירים יותר.
לשם המחקר אספו קבוצה של 1,537 רצים, 24.7% מתוכם נשים, ו- 75.3% גברים והם נתבקשו להשלים שאלון מניעים – MOMS Motivations of Marathoners scales. מבחינת גילאים:
קבוצת הגיל 18-30 היוותה 23.5% מהרצים, 35.4% מהרצים היו בטווח 31-40 שנה, 30.5% היו בקבוצת הגילאים 41-50 שנים, 11.6% היו מעל גיל 50. ניתן לראות במאמר המקורי על מנת לראות את התפלגות האוכלוסייה מבחינת מין, גיל.
מבחינת המניעים נבדקו 4 קטגוריות עיקריות
1. מניעים פסיכולוגיים שכוללים שמירה וחיזוק הביטחון העצמי, מתן משמעות לחיים וחיזוק היכולת בפתרון בעיות והתמודדות עם רגשות שליליים ומצבים קשים.
2. מניעים חברתיים וזה כולל רצון להשתייך לקבוצת רצים, שיקבלו אותך ויכירו בך כחלק מהם.
3. מניעים פיזיים לריצה וזה כולל יתרונות בריאותיים שהריצה מחזקת, עם התמקדות במשקל הגוף.
4. מניעים הקשורים להישגיות, תחרותיות ולהשגת מטרות – הרצון להתחרות עם רצים אחרים והשגת יעדים ומטרות אישיות.
הבדלים במניעים של רצי המרתון בין קבוצות הגיל השונות בקבוצת הרצים החובבים
בדקו את ההבדלים במניעים לריצה בין 4 קבוצות הגיל השונות בקבוצת הרצים החובבים.6 תוצאות סטטיסטיות משמעותיות התקבלו וזה כלל: מניעים שקשורים בנושאים בריאותיים, משקל הגוף, השגת מטרות אישיות, יצר התחרותיות, קבלת הכרה חברתית והשתייכות. על מנת לקבוע מי מהקבוצות נבדלת מהאחרת נעשו תבחינים סטטיסטיים (ניתן לקרוא במאמר המקורי).
אם בוחנים את המניעים הבריאותיים: התקבל שבקבוצת גיל 41-50 המניעים הבריאותיים הובילו מבחינת חשיבותם, ואילו בקבוצת הצעירים יותר המניעים הבריאותיים קיבלו הכי פחות משמעות. כאשר בחנו את מניע ההישגיות והגשמת יעדים אישיים, נמצא שהמניע הזה נמצא נמוך באופן משמעותי ביותר בקבוצת הרצים מעל גיל 51, וגבוה ביותר בקבוצות הרצים הצעירות יותר.
כאשר מסתכלים על מניע התחרותיות, נמצאו שני הבדלים סטטיסטיים משמעותיים: הכי פחות הושפעו ממניע התחרותיות היו רצים מעל גיל 51 וקבוצה זו נבדלה באופן משמעותי סטטיסטי מקבוצת הרצים הצעירה ואלו שגילם נע בין 41-50. באשר למניע ההכרה, נמצא שהוא בעל חשיבות גבוהה עבור רצים שגילם נע בין 41-50, ונמוך ביותר אצל רצים בטווח הגילאים 31-40. כאשר בחנו את מניע ההשתייכות, נמצא שהוא משמעותי סטטיסטי אך ורק עבור קבוצת הרצים שגילם 41-50 והכי נמוך עבור קבוצת הרצים הצעירים. עבור מניעים כמו התמודדות פסיכולוגית, דימוי עצמי, ומשמעות לחיים- לא נמצאו תוצאות משמעותיות סטטיסטיות.
הבדלים במניעים לריצה שנמצאו בתוך קבוצות הגיל כפי שבאו לידי ביטוי בשאלונים שחולקו לקבוצת רצי המרתון
השאלונים חולקו ל 4 קבוצות גיל שונות בקרב רצי המרתון. התקבלו כ 6 תוצאות משמעותיות מבחינה סטטיסטית בתחומים: עיסוק במשקל גוף, השגת מטרות ויעדים אישיים, הכרה, התמודדות פסיכולוגית, משמעות לחיים והערכה עצמית. עבור העיסוק במשקל הגוף נמצאו 2 הבדלים סטטיסטיים משמעותיים. הכי פחות חשיבות למשקל הגוף נמצאה בקרב קבוצת הגיל הכי מבוגרת שהם הרצים מעל גיל 51.
האם קיימים הבדלים סטטיסטיים מבחינת המניעים לריצה בקרב קבוצות הגיל השונות? | צילום: shutterstock
קבוצה זו נבדלת מקבוצת הגיל הכי צעירה ומקבוצת הגיל 31-40 שנים. עבור מניע השגת המטרות והיעדים האישיים, הכי פחות חשיבות נמצאה בקבוצת הרצים המבוגרים ביותר. ההבדלים בין קבוצה זו של הרצים הכי מבוגרים לבין יתר 3 קבוצות הגילאים נמצאו משמעותיים מבחינה סטטיסטית. עבור מניע ההכרה נמצא שהחשיבות הגבוהה ביותר היתה בקבוצת הרצים הכי צעירה בעוד שעבור קבוצת הרצים בגילאי 31-40 ומעל גיל 51 היתה הכי נמוכה.
הבדלים במניעים לריצה בתוך קבוצות הגיל בקרב רצי האולטראיסטים
נבדקו האם קיימים הבדלים סטטיסטיים משמעותיים מבחינת המניעים לריצה בקרב קבוצות הגיל השונות של רצי האולטרה. כאשר הסתכלו על מניע השגת מטרות ויעדים אישיים, נמצע שמניע זה בעל הכי פחות חשיבות בקרב קבוצת הגיל המבוגרת ביותר. מניע התחרותיות נמצא כבעל חשיבות בקרב רצים צעירים מתחת לגיל 30, ועבור מניע ההכרה נמצא כבעל חשיבות בעיקר בקרב רצים צעירים, וזאת בהשוואה לרצים מעל גיל 41.
במהלך העשורים האחרונים, חלה עלייה דרמטית במידת הפופולריות של אירועי ריצה, וכן במספר המשתתפים באירועים אלו. בשנת 1982 היה אפילו מי שכינה את העלייה הזו בשם "Marathon Fever" כיום אנחנו עדים לנטייה דומה הקיימת בקרב רצי האולטרה. הרבה מאוד רצי אולטרה חדשים וממגוון רחב של קבוצות גילאים שגם הם מעוניינים להתנסות בחוויה השונה של ריצת אולטרה.
בהתבסס על תוצאות מחקר זה, ניתן להשוות מהם המניעים החשובים יותר או פחות בקרב קבוצות הגיל השונות של הרצים. מספר האתלטים המבוגרים נמצא במגמת עלייה באוכלוסייה ולכן חשוב להבין מהם המניעים בבסיסם. מבוגרים יחסית משתתפים בענפים כמו הליכה נודית, שחייה, ריקוד ויחד עם זאת הם בוחרים גם בענפי ספורט תובעניים יותר כאלו שהם יותר ספורט סיבולת כמו למשל ריצת מרתון ואולטרה מרתון. התוצאות במחקר הנוכחי תואמות במידה מסוימת מחקרים קודמים שנעשו בתחום. לדוגמא מחקר שנעשה בשנת 2000 חקר את נושא המוטיבציה רק בקרב גברים.
נמצא כי רצים מבוגרים יותר היו יותר מונעים ממניעים בריאותיים, לעומת רצים צעירים יותר שבעיקר היו מונעים ע"י הצורך להשיג מטרות ויעדים אישיים ומתוך מניעים תחרותיים. בשנת 2018 נעשה מחקר בקרב רצי חצי מרתון בקבוצות גיל שונות ונמצא כי רצים צעירים היו ממוקדים יותר על זמן וקצב הריצה מאשר הרצים המבוגרים שאיתם, שאלו היו יותר ממוקדים בנושאים חברתיים. נמצא כי רצים מבוגרים אשר משתתפים באירועי ריצה יותר תובעניים מריצת חצי מרתון, עניין ההשתייכות לא היה גורם מניע משמעותי עבור הרצים. עניין ההשתייכות קיבל משמעות גבוהה יותר בקרב הרצים המבוגרים יותר אשר השתתפו באירועי אולטרה מרתון. כלומר מניע ההשתייכות והזהות החברתית הם משמעותיים וחשובים עבור קבוצת רצי האולטרה מרתון.
מסקנות, המחקר הנוכחי מרחיב את הידע שיש לגבי מניעים ומוטיבציה בקרב רצים. הוא שופך אור כיצד גיל משפיע על המניעים בקרב רצים שונים. המחקר מדגיש כי רצים חובבים צעירים רצים בעיקר מתוך הישגיות ורצון להשיג יעדים אישיים, גם בריצת מרתון וגם באולטרה מרתון. לעומתם הרצים המבוגרים יותר פחות מונעים מתוך רצון להשגת המטרות והיעדים, יותר חשוב להם עניין הדימוי העצמי ומניעים בריאותיים.
