לכל הבלוגים של דן אלתרמן בשוונג
טסט.
מילה קטנה עם שלוש אותיות שמעוררת בי הרבה תחושות.
דריכות, ריכוז, לחץ, מחשבה ותכנון.
טסט הוא מבחן אמיתי ואובייקטיבי שמשקף בצורה אמינה את מצבי.
בטסט אין עובר ולא עובר, טוב או נכשל, יש תוצאה שממנה ניתן לגזור את רמות המאמץ להמשך אימונים.
גם אחרי 30 שנים של קריירה אני מודה שטסט מכניס אותי לזון אחר.
הטסט האחרון שביצעתי ברכיבה (ftp) היה לפני כשנתיים.
בשבוע שעבר ביצעתי אותו שוב.
יום לפני הודעתי "רשמית" ליהל (אישתי) שמחר יש לי טסט ואז הבנתי באמת עד כמה אני מחויב לדבר הזה.
התעוררתי מוקדם כרגיל, מרוכז ומפוקס.
באווירה אחרת.
חדות ותכנון מראש מה אני עושה ולאן אני שואף להגיע.
בשונה מתחרות, שהיא דינמית ומשתנה, שהיא מול מתחרים אחרים ולא הכל תלוי בי, בטסט החוקים הם אחרים.
אני מזנק לתחרות שהיא מול עצמי, קצה גבול היכולת שלי.
יש בזה אלמנט מלחיץ, אבל גם מלא ציפייה והתרגשות.
לטסט ניגשתי לאחר שבועיים פגרה ועוד שבועיים של אימונים קלים של חזרה לעניינים.
ובכל זאת, יצאתי לטסט, יודע בדיוק את המספרים והיעדים שאני צריך לעמוד בהם. 20 דקות של מיצוי היכולת.
כבר מההתחלה הרגשתי שהכל מתחבר,
מצליח לשלוט ברכיבה ולא היא בי.
עמדתי בדיוק במטרה ואפילו שיפרתי את המהירות שלי בכמעט 2 קמ"ש.
איזו הרגשה נפלאה זו וכמה סיפוק זה נותן.
בעיקר אישור משמעותי שהדרך נכונה, שמה עושים ומתכננים, עובד ומביא תוצאות.
אני מאמין גדול בטסטים, והם בדרך כלל לא משקרים.
אני שמח שגם אחרי כל כך הרבה שנים אני עדיין מתרגש מטסטים ומבין כמה הם תורמים לדרך.
לחלום.להאמין.להשיג.
https://www.altermans.co.il/
כמה ואט לקילו??
מעניין