תחרות ארוכה כמו הישראמן מצליחה להוציא מהאנשים הרבה מאוד מהלכים שיתכן וביום יום הם לא היו מביאים אותם לידי ביטוי. אחת מהתמונות שקשה יהיה לשכוח מהישראמן האחרון רשומה על שמו של אסף אדמוני, שהצליח לייצר שני אירועים שונים שיתכן שזכיתם לראות אותם. האחד היה במהלך הרכיבה כאשר אדמוני רכב על אופני הרים את המסלול של החצי ישראמן ולא על אופני נג"ש או כביש כנהוג. השני היה כאשר חצה את קו הסיום עם תחפושת של דינוזאור… יש יסוד סביר להניח שרבים מכם אומרים לעצמם כעת, "ראיתי אותו", עכשיו גם תוכלו לקרוא את הסיפור שמאחורי האדם (והדינוזאור).
רכב את החצי ישראמן על אופני הרים | צילום: צלמי שוונג
זה היה הישראמן החמישי של אדמוני, אך את ההיכרות שלו עם תחרות איש הברזל באילת עשה לפני מספר שנים כאשר היה שם בזמן שהתחרות התרחשה. "עד אז רכבתי שטח וקצת רצתי להנאתי", מספר אדמוני לשוונג, "אבל אז ראיתי חבר לעבודה יוצא מקטע השחייה בזמן הישראמן, רצתי אחריו וצילמתי אותו עד שטח ההחלפה. בשבועיים שחלפו לאחר מכן הסתובבתי עם פרצוף באדמה ולא הבנתי מה קרה – אז נפל לי האסימון, פשוט קינאתי בו קינאה חריפה. קינאה באדרנלין שלו, הפרצוף המאושר, האנרגיה. לאחר מכן יצא לי לדבר עם חבר וקיטרתי לו שאין לי סיכוי לעשות את זה כי אני רוכב שטח. אז הוא אמר לי 'מה אכפת לך, תעשה את המסלול עם האופניים שלך' ומשם הכל התחיל".
בישראמן הראשון שבו הוא השתתף ב-2015 הוא רץ בזוג עם חבר ובשנה לאחר מכן הוא עבר לעשות חצי איש ברזל לבד. המאמן שלו בשנה הראשונה היה תום מרמרלי, לאחר מכן היתה זו ענבר זהבי ובתחרוית האחרונות היה זה יעקב קושניצקי.
מדוע בחרת לרכוב בישראמן על אופני הרים?
"באפריל 2011, נהרג אח של חבר שלי לעבודה בשם גיא תמרי, בזמן שרכב על אופניו בכביש 40. יצא לי לצערי לראות את הצער העמוק כתוצאה מהמקרה והדבר נחקק אצלי עמוק בפנים ולמעשה נולד סוג של נדר שאני לא ארכב בכביש. זה לא שהמחשבה הזו לא עוברת לי בראש באופן קבוע בעיקר על כביש 12 בעיצומו של הישראמן, אך עדיין לא זזתי מהעמדה הזאת עד כה. הסיבה השנייה התבררה לי רק בזמן התחרות. יש איזה קסם וכיף לשמוע מרוכבים אחרים את התגובה לאופניים זה נותן איזה ייחוד, זה נותן לי עוד אנרגיה. סיבה שלישית זה אולי למה אני בכלל עושה את התחרות (למעט טריאטלון חמוד כמו בכפר תבור, או פעם אחת טריאטלון אילת ואחת תל אביב אני למעשה לא עושה טריאטלון נוסף). היעד שהצבתי לעצמי הוא שמירה על כשירות של בין מקצה אולימפי לחצי איש ברזל באופן קבוע, לא ללכת על מלא ולהישרף, לא לעשות ולהפסיק אלא לשמור על אורח חיים. הגיל מתקדם ולאחרונה חציתי את גיל 50 חמישים ואם אני מצליח לעשות זאת כל שנה, זה כבר מצוין מבחינתי, אפילו כבר נרשמתי לישראמן 2023".
החולצה של אדמוני עם הדינוזאור הרוכב | צילום: צלמי שוונג
רכיבה עם אופני הרים קשה ומפרכת פי כמה מאופני נג"ש קלים עם אירובר – איך התמודדת עם העליות והקושי לאורך 90 ק"מ?
"אני אכן סוחב מסה גדולה בעליות, אבל אלו אופני שטח ולכן יש לי הילוך נוח יותר לעליות שקצת מפצה. יש לי גם קצת יתרון בירידות המהירות כי האופניים יותר מסיביות ועמידות יותר לרוחות צד, לפחות בהרגשה. מצד שני יש תסכול במישור או בירידות הארוכות, ההילוך שלי מפסיק לעזור מעל 42 קמ"ש, אז כל שנותר לי זה לרדת ולהתכופף כמו בנג"ש, בצורה הכי טובה שאני יכול ולחכות שתתחיל העלייה הבאה. אבל בסוף הייתי אומר שהסיבה המרכזית היא שאני מתחרה עם עצמי ולא עם אף אחד אחר. אני שואל את עצמי האם אני נותן מה שאני יכול, או האם אני יכול יותר ולפי התשובה שלי אני יודע מה המצב. אני לא מחפש את הקל ואני לא מחפש הקלות, אני מחפש את התחושה של לתת עבודה ולשמור על הכשירות. להגיד לעצמי שהתמודדתי עם הקשיים שלי וצלחתי אותם. איש חכם אמר לי פעם שישראמן זו תחרות שבה אנשים רגילים עושים דברים לא רגילים".
"הדינוזאור מספק חיוכים" |צילום: 4sport
בסוף בחרת לעבור את קו הסיום עם תחפושת דינוזאור – מה הרעיון שעומד מאחורי העניין עצמו?
"לפני כמה שנים נתקלתי בפייסבוק בתמונה של הדינוזאור הזה ומשהו בי החליט שזה מגניב. החיים רציניים מדי שלא לצחוק. אז ממש בתחילת הקורונה קניתי את התחפושת ובסיוע החברה ליעד לוי מרקוס הסתובבתי סתם כך בהרצליה שם אני מתגורר. התגובות של האנשים, של הילדים ושל כולם היו כל כך ממלאות, מחייכים, צוחקים, מבסוטים – בעולם שלפעמים די קשה להצליח לגרום לאנשים לחייך סתם ככה זה מאד ממלא. לאחר מכן לקחתי את התחפושת כשהייתי בשבועיים התנדבות בטנזניה עם ארגון הלפאפ ולשמוע את הצרחות שמחה של הילדים שם שראו את זה, זה פשוט היה אושר ענקי. בקיצור הדינוזאור הפך להיות מין מותג שלי איכשהו – לפני שנה שבוטל הישראמן, החברה שלי הכינה לי חולצה ISRADMONI עם לוגו של דינוזאור על אופניים. אז איכשהו אני חושב שהרעיון הוא של ליעד. אמרתי, החיים מספקים לנו המון קשיים, הדינוזאור מספק חיוכים, ישראמן הוא תחרות קשה ואם יש הזדמנות להעלות עוד חיוכים בתחרות קשה, אז למה לא בעצם. ליעד החברה שלי עומדת מאחורי בכל השטויות שלי והיא חיכתה לי בקו הסיום עם התחפושת, דאגה ש'נתאמן' בלבישה מהירה ובכלל היא מלווה אותי צמוד והיא הקסם האמתי מאחורי הכל ונותנת לי דלק לנשמה לצלוח את הקשיים".
