אחרי הכל, מקצועני הכביש הם לכל הפחות בין בני האנוש בכושר האירובי הטוב ביותר בכדור הארץ. הם משקיעים שעות כל יום בפעילות אירובית ואנאירובית שכולה ממוקדמת ברגליים; הם קלים; הם ספורטיביים מלכתחילה; ואחוזי השומן שלהם מזעריים יחסית לבני אדם נורמליים בני גילם.
בעבר, שעוני מרחק ודופק מסונכרני אינטרנט לא היו מחזה נפוץ. בפרט לא אצל מקצועני אופניים כשהם יצאו לריצה. המידע אודות הרוכבים הרצים, החל לזכות ביותר חשיפה ב-15 השנה האחרונות, כשמקצועני הכביש של שנות התשעים, התחילו לקחת חלק בתחרויות ריצה בתום קריירת הרכיבה.
אגדות שנות ה-90' באופני הכביש, הרשימו גם בריצות מרתון
הצרפתי האגדי לורן זא'לאבר (Laurent Jalabert), שבימיו כמקצוען זכה בניצחון כללי בוואלטה אספניה, בתואר אלוף עולם נגד השעון, פעמיים בחולצה הירוקה בטור דה פראנס, פעמיים בחולצת המטפסים בטור וניצח בעוד עשרות מרוצי כביש, לא עצר את פעילותו הספורטיבית כשירד מאופני הכביש המקצועיים. חוץ מכמה תחרויות איש ברזל בהן לקח חלק בהצטיינות מרשימה, ז'אלאבר סיים לא פחות מ-10 ריצות מרתון, מהן שבע בפחות מ-3 שעות, בין השנים 2005 ל-2017. בשנת 2017, בהיותו בן 47, חצה ז'אלאבר את קו הסיום של ריצת מרתון צרפתית בשיא אישי של 2:44 שע'.
אברהם אולנו (Abraham Olano) הספרדי מקבוצת הפאר באנסטו (הסבתא של מוביסטאר הנוכחית), שניצח בוואלטה אספניה והיה מדליסט אולימפי ופעמיים אלוף עולם, רץ מרתון מדוד ראשון בסן סבסטיאן ספרד ב-2006, וגיהץ תוצאה נפלאה של 2:39 שע'. רולף אלדג (Rolf Aldag) הגרמני מקבוצת טי-מובייל, עשה את זה כמעט באותה מהירות ובאותה שנה בדיוק, עם 2:42 שע' במרתון המבורג.
את מה שעשה לאנס ארמסטרונג על אופניים אין צורך למנות. הטקסני קבע את שיאו האישי של 2:46 שע' במרתון ניו יורק של 2007 וירד מ-3 שעות לפחות פעמיים נוספות במרתונים בבוסטון ובניו יורק. המרתון המתועד האחרון של ארמסטרונג היה ב-2019 בהיותו בן 48 בטקסס, שם קבע זמן נטו של 3:02 שע'.
גם אודו בולטס (Udo Bolts) הגרמני, חברו של אלדג לקבוצת טי-מובייל, פנה להתחרות בטריאתלון למרחק הארוך, אבל קבע גם תוצאה יפה של 2:49 שע' במרתון בגרמניה ב-2008.
[התוצאות מאתר התוצאות הכלל עולמיות בריצות מרתון marathonview]
מקצועני ההווה
היום, שעוני המרחק והדופק, תוכנות שיתוף הנתונים והתוצאות, שינו הכל. רוכבים מקצוענים מעלים לדפי הרשתות תוצאות נתוני אימונים, ובהם גם אימוני ריצה. שיתוף אימוני הריצה יצרה רחש בקהילת הרוכבים והאוהדים שעוקבים אחריהם.
אדם ייטס (Adam Yates) האנגלי מקבוצת אינאוס, שזכה בחולצת הרוכב הצעיר בטור דה פראנס ב-2016 ורשם כמה ניצחונות יפים, לקח את זה לרמה הפורמלית כשבעיצומה של הקריירה המקצוענית, בגיל 29, סיים לפני שבועיים את מרתון ברצלונה בזמן נטו של 2:58 שע'.
טום דומולאן (Tom Dumoulin) ההולנדי ניצח בג'ירו ד'איטליה, היה אלוף עולם נגד השעון, ופעמיים מדליסט אולימפי נגד השעון (כולל לפני חודשים ספורים בטוקיו). אבל את יום ראשון בשבוע שעבר, מיד לאחר יום הולדתו ה-31, בחר דומולאן לחגוג דווקא תחרות ריצה מקומית בהולנד, בה כיסה 10 ק"מ ריצה ב-32:38 דק'.
לא פחות, ואולי יותר מרשים מדומולאן הוא טום פידקוק (Tom Pidcock) האנגלי שרוכב גם הוא בקבוצת אינאוס. פידקוק, שמשתתף גם בתחרויות סייקלוקרוס שדורשת מקטעי ריצה עם אופניים ביד, פרסם בתחילת ריצת אימון למרחק 5 ק"מ שסיים בזמן מטורף של 13:25 דק'. פידקוק הודה שייתכן שעקב החלפת שעוני GPS, המרחק היה קצת קצר מ-5 ק"מ, אבל הודיע שלאחר אליפות העולם בסייקלוקרוס שצפויה להתקיים בסוף ינואר בארה"ב, הוא מתכוון להיענות להזמנה של חברת נייקי להגיע למרכז שלה באורגון למדידת 5 ק"מ. פידקוק אמר על מדידת 5 הק"מ הצפויה: "אני לא רוצה לרוץ יותר מ-15 דק'. אחרת זה חסר טעם, לא? הרעיון היה לרוץ 5 ק"מ בפחות מ-15 דק' בסוף עונת הסייקלו-קרוס".
רצים נוספים שמעלים מפעם לפעם אימוני ריצה מכובדים לסטראבה הם וואוט ואן ארט (Wout Van Aert) הבלגי וטיבו פינו (Thibaut Pinot) הצרפתי. אצל ואן ארט הריצה לא נראית מיועדת להשיג יעדי מהירות מיוחדים. מנעד קצבי אימוני הריצה השגרתי של הבלגי נע בין 4:20 ל-4:45 לק"מ.
אבל הרץ הטוב ביותר מבין רוכבי האופניים, כבר לא ממש רץ. מייקל וודס (Michael Woods) הקנדי בן ה-35 מקבוצת ISN התחיל את הקריירה הספורטיבית שלו בריצה למרחקים בינוניים. וודס, שסיים חמישי במרוץ הכביש האולימפי בטוקיו השנה, ולמשך זמן קצר רכב בטור דה פראנס עם חולצת מלך ההרים המנוקדת על גבו, היה שיאן קנדה לנוער בריצת מייל וב-3,000 מ'. בגיל 18, הוא רץ מייל ברמת נוער עולמית, עם זמן של 3:57 דק'. פציעה חוזרת ברגל חיסלה את קריירת הריצה של וודס, ומשם הוא עבר לאופניים. השנה, היה וודס הרוכב הבולט והחזק ביותר בקבוצת ISN.
אחרון חביב, פרדי אובט (Freddy Ovett) בנו של אגדת הריצה סטיב אובט (בשביל לתאר את מעלליו של האבא סטיב אובט יידרש כרך נפרד), רכב בקבוצת ISN לתקופה קצרה, אבל לא התבלט. הוא עדיין רוכב אופניים מקצועי בקבוצה אמריקאית מלוס אנג'לס, וממש לאחרונה סיים את מרתון לוס אנג'לס ב-2:48 שע'.
היכולת של כמה רוכבי הכביש לרוץ מהר למרות שהם מקדישים לאימוני הריצה זמן מועט מאד באופן יחסי, מעוררת מחשבות על מה היו יכולים כמה מהם, בפרט רוכבים כמו דומולאן או פידקוק, לעולל אילו היו בוחרים בעולם הטריאתלון. כך או כך, נראה שמגמת אימוני ההשלמה בריצה איננה אופנה חולפת אצל מקצועני אופני הכביש, והשאלה איך ועד כמה כל אחד מהם מיישם אותה לטובתו, היא שאלה מעיינת בפני עצמה.
מה יהיה?
איך רוכב אופניים מקצועני יכול להיות טריאתלט? אשגלי מתפלא עליך…. (-:
רוכב אופניים בלי טיפת שומן ישקע במיים. כמו כן יש להם ידיים מנוונות.
זה לא מקרה שבדרך כלל שחייני עיליית לשעבר תופסים מקום קדמי בטריאתלון.
לך תלמד רוכב אופניים לשחות בגיל 30… שחייה זה קצת יותר טכני מרכיבה או ריצה.
יום טוב