לקריאת המחקר המקורי היכנסו: פציעות של הגפיים התחתונות וילדים

הדעות חלוקות בנוגע לשאלה האם ריצה למרחקים הינה בטוחה עבור רצים צעירים. אחת ההצהרות הראשונות לגבי הסיכונים הקיימים בריצה למרחקים ארוכים עבור צעירים פורסמה בשנת 1982 על ידי הארגון האקדמי האמריקאי לרפואת ילדים (AAP). הארגון לא אישר השתתפותם של ילדים שלא הגיעו לבגרות פיזית באירועי ריצה למרחקים. ההתאחדות הבינלאומית לאתלטיקה חובבנית באנגליה הצהירה כי אימונים אינטנסיביים של ילדים עשויה להסב להם נזק לגדילה וסטרס פסיכולוגי שלא לצורך.

צ פ ו | ילדה בת שמונה והאחים הצעירים שלה רצו מרתון בארה"ב

מנגד נאמר על ידי ארגון בריאות הילד האמריקאי שפרסם המלצה בשנת 1990 לפיה כל עוד הילדים נהנים ואין להם תסמינים כלשהם, אין כל סיבה שלא יתאמנו ולא ישתתפו בריצות למרחקים. העדכונים שיצאו לאחרונה המבוססים על דעות של מומחים, ממליצים על היצמדות לתכנית שנמצאת תחת השגחה של מאמן, אשר מוודא העדר כאבים ופציעות תוך כדי מעקב אחר גדילה. להלן סקירה קצרה מהספרות המקצועית על פציעות של הגפיים התחתונות בקרב רצים צעירים מתחת לגיל 15.

 הפופולריות של הריצה למרחקים ארוכים 

בעשור האחרון ריצה למרחקים הפכה להיות פופולרית במיוחד בקרב אתלטים צעירים. בשנת 2007 כ-12 מיליון ילדים בין הגילאים 6 עד 17 שנים השתתפו בריצה. ריצה למרחקים הפכה להיות סוג של פעילות גופנית הנפוצה בכלל והשנייה בתפוצתה בקרב אוכלוסיית ילדים וילדות בטווח הגילאים 12-15 שנים. ההשתתפות של רצים צעירים באירועי ריצה למרחקים ארוכים התפתחה וישנם דיווחים (נדירים אמנם) על רצים צעירים אשר סיימו מקצה מרתון מלא כבר בגיל 7, ומקצי אולטרא-מרתון בני 100 ק"מ בגיל 12. העלייה בפופולריות של ריצה למרחקים ארוכים עשויה להביא איתה עלייה בהיארעות של פציעות – ישנו מחקר המראה על עליה של 34% בפציעות על רקע ריצה בילדים בגילאי 6-18, מנתונים שנאספו מיחידות לרפואת חירום בארה"ב.

הרבה נחקר בהקשר של פציעות על רקע ריצה למרחקים ארוכים במבוגרים ובאוכלוסיית תלמידי בית ספר תיכון לעומת הפציעות בקרב אוכלוסיית רצים ורצות צעירים יותר. רצים צעירים יותר שמערכת השלד שלהם עדיין לא התפתחה, שונים מהרצים הבוגרים. הם הרבה יותר חשופים ונוטים לפציעות שמערבות את מערכת השלד, השרירים והגידים. נכון להיום אין עדיין מספיק ידע והוכחות לגבי ההשפעות של ריצה למרחקים ארוכים בילדות והממצאים הם אינם חד משמעיים.

כך לדוגמה בין השנים 1982 ל-2007, 310 רצים צעירים בטווח הגילאים 17-7 שנים, סיימו את מרוץ Twins Cities Marathon עם הרבה פחות מאורעות פציעה מאשר הקבוצה המקבילה שלהם שהיתה מורכבת מרצים בוגרים. מתוך 310 רצים צעירים רק ארבעה (1.29%) נזקקו להתייחסות מגורם רפואי, כל היתר היו עם "בעיות" שניתן היה להסתדר איתן באמצעות התאוששות ומנוחה קצרה. ארבעת האתלטים הללו היו בגילאים 17-16 כאשר רצים מתחת לגיל 15 לא נזקקו כלל לטיפול רפואי. באופן דומה, התכנית של ה-Students Run LA Program בין השנים 1989-2018 הכילה למעלה מ-63 אלף רצים צעירים, גם רצים צעירים מתחת לגיל 12, שהשלימו ריצת מרתון ללא בעיות מיוחדות. לעומת זאת, מחקר שהקיף 225,344 ילדים (גילאים 18-6 שנים) הראה שיעור פציעות גבוה ביותר (45.8 ל- 100,000 בקרב אוכלוסיית US) ברצים שגילם נע בין 12-14 שנים.

 הקשר בין ריצה למרחקים אצל צעירים לבין פציעות 

כותבי הסקירה מדווחים כי קיים מחסור במחקרים על ההשפעות שיש לריצה למרחקים בצעירים מתחת לגיל 15. רוב הפרסומים הקיימים הם דיווחי מקרים (Case studies). על כן לא ניתן לצאת במסקנות גורפות על הקשר בין ריצה למרחקים אצל צעירים לבין פציעות של הגפיים התחתונות. למעשה מאמר הסקירה הנוכחי מספק מעט מאוד ראיות לקשר שקיים בין ריצה למרחקים לבין פציעות, מה שמעיד על כך שריצה למרחקים בצעירים מתחת לגיל 15 עשויה להיות בטוחה. פחות מ-10% מפציעות הקשורות לריצה בקבוצות הגילאים 10-12 ו- 13-14 התרחשו במהלך אירועי ריצה למרחקים, מה שמעלה את השאלה האם קיים קשר מהותי בין ריצה למרחקים בגיל צעיר לבין שעור פציעות של הגפיים התחתונות.

התלמידים השתתפו בתהליך של המחקר על מנת לבחון את הסוגיה |צילום: shutterstock

 סוג הפציעה 

מתוך כל הממצאים שנאספו, מרבית הפציעות שנמצאו היו בעקבות אימון יתר, וזה תואם לכך שפציעה כלשהי מהווה גורם סיכון לפציעה נוספת בעתיד. מחקרים תצפיתיים פרוספקטיביים מראים כי פציעות ברכיים הן הנפוצות ביותר בקרב רצים אשר התאמנו על פי תכנית אימונים למרתון של אגודת הסטודנטים בלוס אנג'לס. פציעות שהן על רקע אימון יתר אינן ייחודיות לרצים צעירים. הרבה מהרצים הצעירים למרחקים ארוכים, פיתחו רגישות יתר לפציעות באזור לוחיות הגדילה של העצמות וזה מהווה נושא שיש לתת עליו את הדעת. יחד עם זאת, פציעות אלו קרוב לוודאי שלא פוגעות בגדילה ואין להן השפעות ארוכות טווח. מכאן שכותבי המאמר מצהירים שרצים למרחקים ארוכים, שגילם מתחת ל 15 שנים, יכולים להרגיש בטוח להשתתף באירועי הריצה.

 האם מתבגרים צריכים לרוץ מרתון? 

במאמר "האם מתבגרים צריכים לרוץ מרתון?" שפורסם בשנת 2020 ב-Clinical J. Sports Med. נכללו רצים מבית ספר תיכון וחטיבה עליונה אשר השתתפו בתכנית אימונים בת 28 שבועות כהכנה לקראת ריצת מרתון. 14.2% מתוך הרצים בחטיבה העליונה דיווחו על פציעה לעומת 20.8% בקבוצת הרצים מבית הספר התיכון. בנוסף, המחקר מצא שרצים מתבגרים בעלי שיעור היארעות נמוך יותר של פציעות בהשוואה למבוגרים שנוטלים חלק בתכנית האימונים למרתון.

בשנת 2018, 99% ממשתתפי תכנית ההכנה הנ"ל לריצת מרתון לקראת מרתון לוס אנגל'ס סיימו אותה ולא היו דיווחים על פציעות או אירועים מיוחדים. מכאן הכותבים מסיקים שריצת מרחקים בטוחה עבור רצים צעירים מתחת לגיל 15 בהשוואה לרצים בגיל בית ספר תיכון ורצים מבוגרים. מבחינת מגדר ופציעות באופן כללי מהמידע שנאסף לא נמצא קשר בין מינם של הרצים הצעירים לבין מיקום הפציעה.

 גדילה והתפתחות 

היבט נוסף שדורש התייחסות הוא ההבדלים הפיזיולוגיים בצעירים שעשויים להיות שונים בין רץ אחד לשני ללא קשר לגיל. כמו כן, כאשר מסתכלים על הגיל ועל בנים לעומת בנות, מוצאים שקיים הבדל ניכר מבחינה התפתחותית. בנוסף, במהלך ההתפתחות ילדים חווים "פיקים" של גדילה אשר עשויים להגביר את הנטייה לפציעה בגלל שינויים ניכרים בצפיפות העצם וגדילה מהירה. קפיצת גדילה לגובה היא גדילה מהירה של העצמות, שבה העצמות גדלות מהר יותר מאשר השרירים והגידים וזה בדרך כלל קורה סביב גיל 12 בבנות וגיל 14 בקרב הבנים. כל המקרים של שברים בלוחיות הגדילה שדווחו במאמרים התרחשו בגיל 14 שהוא הגיל האופייני שבו ישנה קפיצת גדילה אצל בנים.

 ההמלצות שניתנות לרצים צעירים 

למרות שקיים מחסור מהותי במחקרים לגבי ההשפעה של ריצה למרחקים ברצים צעירים מתחת לגיל 15, ישנן מספר רב של הנחיות שמתפרסמות מעת לעת. האקדמיה האמריקנית לספורט בילדים, המליצה בשנת 2007 על מקסימום של חמישה ימים בשבוע לעיסוק בתחום ספורט מסוים עם המלצה גורפת לכלול לפחות יום מנוחה אחד בשבוע. זאת בנוסף לחודשיים-שלושה של מנוחה במהלך השנה, כל שנה, מתחום ספורט אחד מסוים. כל זאת על מנת לאפשר התאוששות נאותה ולמנוע שחיקה.

האם הריצה למרחקים עלולה לפגוע בגדילה של בני נוער? | צילום: shutterstock

האיגוד הלאומי לאימוני אתלטים ממליץ לילדים אתלטים לתחום את שעות האימונים העצימים ל-20-16 שעות שבועיות בלבד. איגוד הספורט האמריקני לרפואת ספורט פרסם בשנת 2018 הנחיות עבור ילדים ומתבגרים (גיל 17-6 שנים) והוא ממליץ להתאמן לא יותר מ-60 דקות בלבד ליום בעצימות בינונית עד גבוהה. איגוד הספורט החובבני הבינלאומי ממליץ לאתלטים צעירים מגיל 14 שנים לא לרוץ מעבר למרחק של 3,000 מטר.

איגוד רפואת הספורט האוסטרלי ממליץ לרצים בגיל 9 ומטה, 9-11 ו-12-14 לרוץ למרחקים של לא יותר מ-3 ק"מ, 5 ק"מ ו-10 ק"מ, בהתאמה. כמו כן הם ממליצים לצעירים מתחת לגיל 14 לא לרוץ יותר משלוש פעמים בשבוע ולהקפיד שאורכו של כל אימון לא יעלה על 90 דקות. מחקר נוסף מראה שאתלטים צעירים אשר עברו את זמן האימונים מהמומלץ להם לגילם, היו מועדים יותר לפציעה בייחוד על רקע עומס יתר ולכן חשוב מאוד להתאים את משך הזמן ותדירות האימונים לגיל.

האחידות בהמלצות ובהנחיות השונות הינה מוגבלת והן מבוססות בעיקר על דעות של מומחים יותר מאשר על ממצאים. בסיכומו של דבר, חוסר התאימות בין ההנחיות השונות וחוסר המידע בספרות ובראיות, מצביע על כך כי פציעות כתוצאה מעומס יתר בקרב רצים צעירים והקשר לריצה למרחקים ועומס אימונים, הוא קשר שדורש הוכחות נוספות בייחוד כאשר מתייחסים לרצים צעירים מתחת לגיל 15.