ראש למעלה, כתפיים קדימה, להגדיל אורך צעד, נחיתה על קדמת כף הרגל, לנשום מהאף, זרועות ב-90 מעלות, לא לגרור רגליים ועוד שלל ביטויים נשמעים כשאנו נשאלים על כל ענין הקשור בטכניקת ריצה נכונה. נשאלת השאלה שוב ושוב האם צריך לעבוד על שינוי סגנון ריצה? האם התעסקות בטכניקה רלוונטית לרצים חובבים? האם חשוב להתעכב עליה לרץ שלא נולד אל עולם הריצה? אחד שאין לו יומרות להפוך את התחביב למקצוע ובטח לא להגיע לאולימפיאדה?
צ פ ו | עוד טיפים לשיפור טכניקת הריצה
על מה כולם מדברים ולמה מתכוונים בכל הקשור לטכניקת וסגנון ריצה נכונה? על מה המהומה? כמעט כל רץ שנבחר באקראי, נמצא אצלו "ליקויים" שלא מתיישבים עם סגנון וטכניקת ריצה נכונה. בין אם מדובר בתדר צעדים, מנח גוף או אפילו סתם ריצה שנראית בעין רגילה לא "יפה". כולנו היינו רוצים להראות ולרוץ כרצים מקצוענים מן השורה, לרוץ בקלילות, לנצל ולמקסם את היכולות של כל אחד ואיתנו, להוריד הרגלים שמפריעים לנו לייעל את הריצה ולהצליח פשוט לרוץ נכון יותר. בעולם זה יש 2 אסכולות שכדאי לשים לב אליהן והרי הן לפניכם.
האסכולה הראשונה
דגש רב על טכניקה, במיוחד אצל רצים מתחילים כדי להטמיע אצלם הרגלים נכונים מהצעד הראשון. בגישה זו הטענה היא שבהחלט חשוב לבצע תרגילי טכניקה באופן תדיר. להעיר ולהאיר את עיניהם של הרצים בכל הקשור לריצה לקויה, לנסות לשפר את הצעדים, מנח הגוף ואפילו את צורת הנשימה כדי שיוכלו לרוץ בצורה יעילה יותר ובכך ירוצו טוב יותר, מהר יותר ויבנו לעצמם בסיס טוב הלאה.
בנוגע לרצים מנוסים, יש ניסיון לשנות "ליקויים" שהוטמעו לאורך ריצה של שנים שוב במטרה לייעל את הריצה ובכך להביא לשיפור בקצבים, במרחקים וביכולות. במילים אחרות, לקחת את הכושר הטוב שלהם ובאמצעות שינוי סגנון הריצה, לגרום להם לקפיצה ביכולות עוד בטרם הכנסנו אותם לתוך תכנית אימון מדוקדקת.
האסכולה השנייה
אסכולה זו הפוכה לראשונה והיא זו שבשנים האחרונות בשקט מרימה את ראשה ואומרת שאין טעם להתעסק בטכניקה שכן כל ניסיון להטמיע אצל רץ שבאמצע החיים החליט לרוץ להנאתו, לשפר את כושרו ובריאותו, זה עיסוק בתפל ולא בעיקר.
כל ניסיון למקד ולשנות הרגל יגזול את האנרגיות של הרץ בטכניקה ופחות בהנאה. מעבר לכך, טכניקה "מאולצת" בסוף תגרום לאותו רץ לרוץ בצורה שלא טבעית לו ובסוף תגרור פציעה. הטכניקה תשתפר דרך ניסיון, אימוני מהירות, עליות וכמובן תרגילי כוח. אפשר לשלב תרגילי טכניקה אחת לשבועיים שלושה כתוספת אבל לא להתמקד רק בכך.
המטרה לייעל את הריצה ובכך להביא לשיפור בקצבים | צילום: shutterstock
כן יש שילוב של תרגילים פוליאומטרים וביחד עם תכנית ריצה מדויקת, השיפור ביכולות יגיע גם ללא נגיעה ממוקדת בסגנון הריצה. זה בסדר "לא לרוץ בסגנון מושלם ונכון", כל עוד אתה נצמד להתמדה, תכנית ואימונים משלימים עוטפים.
לעתים האסכולות נובעות מגישה של הישגיות מול גישה של בריאות ולעתים ממקום של עלות-תועלת. האם שווה לנו להשקיע את המאמצים בתיקון הטכניקה והסגנון, על חשבון אימונים או פרמטרים אחרים בתחום הריצה והכושר הכללי.
ומה דעתכם? מה הגישה שלכם? נשמח לשמוע.
יעל לביא | מאמנת כושר וריצה "אימונעים"
סגנון? מעניין מה היה אמיל זטופק (זצ"ל!) אומר על כך…