צ פ ו | סיכום קטע 20
יום של עליות
4,200 מ' של טיפוס מצטבר היו בתפריט הג'ירו היום, השלב ה-20 והלפני אחרון. כשמחר קבעו שלב אישי של 30 ק"מ שטוחים נגד השעון, היום היה יום העליות האחרונות לניצול עבור המטפסים והמדורגים. אחרי ששון ייטס וז'ואאו אלמיידה נראו חזקים בימים האחרונים, הצפי היה להתקפות על החולצה הוורודה. אבל ההתקפה המרכזית שהכריעה את השלב, הגיעה דווקא בירידה.
מבין שלושת העליות המדורגות של השלב, השתיים הראשונות היו דווקא בשוויץ. מהנדסי הכבישים בשווייץ הם… איך נאמר – שוויצרים. למה זה שינה משהו היום? ובכן,
בהרים האיטלקים והספרדים, מתלולי הכביש לא פעם פחות מתוכננים, יותר ספורדיים. כך מגיעים חלק מכבישי ההרים שם לשיפועים חריגים (ולא פעם מסוכנים לירידה) של מעל 10% ולעתים גם מעל 15%. עבור מהנדסים שוויצרים, שיפועים כאלו אינם באים בחשבון. במקום לחתוך את ההר בשיפוע קטלני, הם מנתבים את העלייה בטיפוס סרפנטינות – פיתולים על גבי פיתולים שמטרתם להפחית את עקומת השיפוע.
את הסרפנטינות האלו ראינו למכביר היום בשתי העליות הראשונות ובשתי הירידות הראשונות של השלב, באלפים שבצד השוויצרי של הגבול – הפאסו סן ברנרדינו לגובה 2,065 מ', והפאסו דלו ספלוגה לגובה 2,115 מ'. היה זה בירידה מהסן ברנרדינו שקבוצת DSM תקפה במדרון לטובת המוביל שלה, הצרפתי רומיין ברדה. ברצף הפיתולים האימתני והבלתי נגמר שתכננו מהנדסי הכבישים השוויצרים, קבוצת אינאוס, לא הצליחה לעמוד בקצב בירידה.
הכבישים הלחים וחולשת יכולת הרכיבה במדרון של חלק מרוכביה של אינאוס ובפרט של המטפס המעולה דני מרטינז, אילצה אותה להמתין למרטינז במורד, ואפשרה לשלושה רוכבי DSM לברוח. לקבוצת בחריין-ויקטוריוס של המדורג השני בדירוג הכללי, דמיאנו קארוסו, לא לקח זמן רב להבין מה מתרחש. היא שלחה את פלו בילבאו המצוין, עם קארוסו בעקבותיו, במרדף אחרי DSM.
חבורת הבריחה
לכך צריך להוסיף את העובדה שחבורת בריחה קטנה של רוכבים חזקים כבר רכבה בפער לפני הדבוקה והנה המתכון המושלם לחיבור אינטרסים. אכן, בירידה לכיוון הכפר השוויצרי ספלוגן, בואך הטיפוס לפאסו דלה ספלוגה, התחברו כל שלוש החבורות הקטנות שרכבו לפני הדבוקה – חבורת הבריחה המקורית; שלישיית DSM (עם רומיין ברדה); וצמד רוכבי בחריין-ויקטוריוס (בילבאו ודמיאנו קארוסו, השני בדירוג הכללי).
38 ק"מ לסיום נותרו מתחילת עליית הפאסו דלה ספלוגה ועד הסיום על האלפ מוטה. 38 ק"מ של מרדף קבוצתי בין קבוצת אינאוס לבין חבורת הרוכבים איתם רכב קארוסו מלפנים. עליית הספלוגה היתה מאבק איתנים של דומסטיקים. את אינאוס והדבוקה משך יונתן קסטרווייחו המעולה. את חבורת הבריחה מלפנים משכו לסירוגין מספר רוכבים ובעיקר בילבאו (מבחריין) והמילטון וסטונר (מ-DSM). לעתים נראה זה כמו תחרות נגד השעון בעלייה בין שני באסקים – בילבאו בראש חבורת הבריחה, קסטרווייחו בראש הדבוקה מוביל את החולצה הוורודה.
הפער בראש המושלג והגשום של הספלוגה עמד על 40 שניות לטובת הבריחה, אבל הגשם שטף את הכביש, והירידה בכבישים הרטובים והמפותלים הפכה ממפחידה למבעיתה. בזמן שאלכסנדר ולאסוב הרוסי שעט קדימה ללא מורא לפני הדבוקה העיקרית, בילבאו ניסה גם להישאר יציב וגם לא לאבד זמן במדרון בראש חבורת הבריחה.
בסופו של דבר, הצורך של קבוצת אינאוס להמתין (שוב) לדני מרטינז בירידות, וההיחלשות של רוכבי הבריחה, הביאה לכך שאחרי אימת הירידה הרטובה לתוך עמק (שבסופה פסק הגשם והשמש חזרה לזרוח), ובכניסה לעלייה האחרונה של הג'ירו, חזר פער הזמנים בין המובילים לדבוקה לכ-40 שניות.
לתוך העלייה האחרונה, משך מייקל סטורר האוסטרלי מ-DSM את הבריחה, ויונתן קסטרווייחו המשיך להדהים ולמשוך בעוצמה בראש הדבוקה. אבל ברגע אחד, באותה שנייה ממש, פרשו סטורר (בבריחה) וקסטרווייחו (בדבוקה) הצדה, שרופים. עבודתם הסתיימה. כאן נכנסו לפעולה בילבאו עבור הבריחה, ודני מרטינז עבור מוביל קבוצתו, ברנאל, בראש הדבוקה. לסיום השלב נותרו 7 ק"מ.
בילבאו משך עוד מלפנים ככל יכולתו, אבל העבודה האדירה שנתן כל היום, החלה לתת את אותותיה. כשהבאסקי המעולה של בחריין משך הצדה, הספיק קארוסו לטפוח פעמיים על שכמו, בהוקרה על המאמץ האדיר. מכאן, הפך השלב לתחרות בעלייה בין דמיאנו קארוסו לבין דני מרטינז, המטפס הקולומביאני המעולה של סקיי. כשברנאל בחולצה הוורודה צמוד לו לישבן, נראה מרטינז כמו השפן של אנרג'ייזר בעלייה. לא עוצר, לא מאט, לא מתבלבל. עיניים נעוצות על בכביש לפניו, תרות אחרי שני הרוכבים האחרונים שנותרו מלפנים – קארוסו, ורומיין ברדה. מרטינז , הוכיח שוב שלמרות הכל, שווה בהחלט לחכות לו כשהוא מתקשה בירידות.
בצמד המובילים, ברדה החל להישחק. קארוסו הבין שניצחון השלב תלוי רק בו. כמו ייטס ביום הקודם, בשביל קארוסו, הפרסים בפסגה היו שלושה – ניצחון שלב, זמן על הכביש, ובונוס ניצחון של 10 שניות. האיטלקי בן ה-33, שמעולם לא ניצח בתחרות בדרג העליון של האופניים, היה נחוש להשיג את שלושתם.
2 ק"מ לסיום, ברדה נשבר. באותו זמן כמעט, מאחור, סיימון ייטס נשבר גם הוא, וז'ואאו אלמיידה, שלאורך כל העלייה האחרונה נפרד וחזר למובילים כמו יו-יו, נותר לרדוף לבדו אחרי צמד הקולומביאנים של אינאוס – מרטינז וברנאל. הם בתורם, ניסו להדביק את קארוסו. כצפוי, עם החזרה לכבישים האיטלקיים, היו שני הקילומטרים האחרונים התלולים ביותר בשלב כולו, אבל עבור קארוסו, נראה שיתרון הפך למכריע. שאגות קהל אוהדי האופניים האיטלקי (ה-Tifosi) נראו כזריקת אנרגיה מטורפת שמפחיתה את כוח המשיכה, ודוחפות את אופניו של קארוסו במעלה ההר. קילומטר לסיום, כשהגב של קארוסו כבר נראה לפניהם, משך מרטינז הצדה, וסימן לברנאל להמשיך מכאן לרדוף לבדו.
זה כמובן לא הספיק. קארוסו, ביום הירואי, הגשים את מטרותיו. הוא ניצח שלב גרנד טור ראשון בקריירה; הוא צימק 30 שניות על ברנאל בדירוג הכללי, והגדיל את הפער בינו לבין השלישי בדירוג – סיימון ייטס – ביותר מדקה, מ-20 שניות, ל-1:24 דק'; והוא לקח בונוס של 10 שנ', כשהפך לרוכב הראשון בהיסטוריה שמנצח במרומי האלפ מוטה.
בסיום אמר קארוסו: "חשבתי על אלף דברים במטרים האחרונים לפי הקו. כל ההקרבה, האימונים, כל העבודה של חבריי לקבוצה. רכבנו בצורה מרהיבה היום. פלו בילבאו במיוחד עשה עבודה מדהימה ויש לו חלק מרכזי בניצחון הזה. היום הגשמתי חלום, ואני חושב שאני האיש המאושר בעולם".
בסופו של השלב, סיים קארוסו 24 שניות לפניות ברנאל בחולצה הוורודה, ו-51 שניות לפני הבא אחריו בדירוג הכללי – סיימון ייטס, שנראה כמי שמשלם מחיר על המאמץ האדיר שלו מאתמול. דן מרטין, מישראל סטארט-אפ, סיים את השלב במקום ה-14, קצת יותר מ-3 דקות אחרי המנצח.
הפער בין שלושת הראשונים בדירוג הכללי לקראת שלב הנג"ש האחרון מחר, נראה יציב, ורק הפתעה מרעישה תשנה את סדר המיקום בין שלושת המובילים. ברנאל ראשון, קארוסו שני בפיגור של 1:59 דק', ייטס שלישי בפיגור של 3:23 דק'. דן מרטין נותר עשירי בדירוג הכללי, כשג'ורג' בנט הוא הבא אחריו, מפגר ביותר מ-8 דק'. מקומו של מרטין בעשירייה הראשונה נראה מובטח.
סטארט אפ ניישן
אזכור מיוחד מגיע לדויד צ'ימולאי מישראל סטארט אפ ניישן, שצפוי לעמוד מחר על פודיום הספרינטרים, כנראה על המדרגה השנייה. צ'ימולאי לא ניצח שלב בג'ירו, אבל הופיע והתמודד על ניצחון בראש סיומות הספרינט כולן וזכה בכבוד במקומו על פודיום המאיצים.
לקראת מחר, במצב בו רק הפתעות מרעישות ישנו את תמונת הניצחון, שלב הנג"ש עשוי להפוך לתחרות בין רוכבי הנג"ש המומחים שעוד נותרו בג'ירו. מישהו אמר פיליפו גאנה?
שווה להכניס מילה על גיא ניב ששרד באופן יותר ממרשים בליץ בעלייה הראשונה ושמר על מקום בדבוקת 40 הרוכבים לפרק זמן מרשים