נקעתם את הקרסול בעת הריצה ואולי יש לכם כאב ברמה כלשהי במקום אחר בגוף או אולי נתפס לכם הגב? בטוח שאחת אם לא כל הסיטואציות שתוארו כאן מוכרות לכם. בנוסף אני בטוח שאתם גם מכירים את ההמלצות שלרוב נוקטים בהן באם נוצר כאב שכזה – לחמם או לקרר? אך איך נדע אם להשתמש בקירור או שאולי בכלל נכון לחמם כעת? והאם יש מצבים בהם עדיף לא להשתמש באף אחת מהאפשרויות הללו?
הנושא של קירור וחימום הוא נושא שעולה רבות בדיונים על דרכים להקל על כאבים שנוצרים בעקבות חבלות ופציעות גם על רקע טראומתי, כגון נפילה, מכה ישירה וכדומה וגם על רקע של פציעה חוזרנית שלא לוותה בחבלה ישירה, אלא יותר מאירוע בעל מאפיינים כרוניים שנוצר לאורך זמן, כגון: כאבי צוואר לאחר ישיבה ממושכת, קימה משינה עם רגישות וכאב בגב התחתון וכדומה.
על מנת להבין יותר טוב את החלוקה בין המקרים בהם נשתמש באמצעים שונים לחמם את מקום הפציעה והחבלה לעומת מקרים בהם נעדיף דווקא להשתמש בקירור מקומי, אנו זקוקים לכללי אצבע בסיסיים שיעזרו לנו לסווג את המקרים בהם מומלץ שנפנה לקירור האזור לעומת המקרים בהם דווקא נעדיף לחמם את המקום בכאוב.
בשלב הראשון כדאי לנו להבין בצורה מדויקת מה המטרות של השימוש בקירור ומה המטרות של השימוש בחימום במצבים של כאב ופציעה. השימוש באמצעים שונים של קירור נהוג כאמצעי טיפול למניעת נפיחות, הורדת כאב, והרגעת דלקות לאחר חבלה טרייה ומידית כמו מכה חזקה, נקע, קרע בשריר או כאב חד שהופיע באופן פתאומי מנגד השימוש באמצעי חימום שונים, יבוצע לרוב כדי להתמודד ולעזור לבעיה כרונית וממושכת כמו חבלה שלא עוברת, דלקת פרקים, התכווצויות שרירים וכדומה. אז מדוע קירור יהיה רלבנטי יותר למקרים החריפים וחימום יותר למקרים הממושכים והכרוניים? התשובה בהמשך.
קירור
במקרים של שיכוך כאבים, השפעת הקירור מבוססת על השפעה נוירופיזיולוגית (תלויה במערכות העצבים ומערכות הגוף הנוספות), כלומר השפעת קולטני קור וכאב. תאוריה המדברת על הקשר בין קירור להפחתת כאב גורסת כי במוחנו קיים "שער" אחד, אשר יכול להעביר למוחנו מסר אחד בלבד בכל רגע נתון. במקרה שלנו, מועברים למוח שני מסרים: האחד של הכאב שנוצר בתהליך הדלקתי, והשני של תחושת הקור. ברגע שנניח אמצעי קירור על האזור, יקלוט את תחושת הקור במקום את תחושת הכאב וכך יקטין את רמתו.
שימוש נוסף לפעולת הקירור הוא קירור שטחי בעת קבלת פציעה חבלתית. קירור האזור יכול להוביל להיצרות בכלי הדם אשר בתורה מביאה לירידה בדימום, הפחתה בבריחת נוזלים למרווח הבין תאי, וכן לירידה בפעילות המטבולית בתא ובחומרים מעודדי דלקת.
מה עושים? במקרים כאלו יש לקרר את המקום הפגוע כל 10-15 דקות במשך יומיים לאחר הפגיעה, במרווחים של שעה ובקור של 10 מעלות לפחות. פעולות אלו יכולות להוביל בסופו של דבר לשליטה על התהליך הדלקתי, להורדת הכאב ולשליטה בנפיחות. עם זאת, יש להימנע מקירור ממושך. פעולה זו יכולה להגביר את זרימת הדם ובכך לייצר חימום של המקום – דבר היוצר פעולה הפוכה של הגברת הנפיחות.
בפציעות חריפות ואקוטיות נוצרת נפיחות וברקמות הפגועות מתחיל תהליך דלקתי. במקרים אלו הזמן האופטימלי לקירור הוא עד 6 שעות לאחר החבלה. עם זאת, ניתן לקרר את האזור לשם הפחתת נפיחות עד 72 שעות לאחר חבלה.
חשוב לציין שהורדת הנפיחות ובייחוד הורדת הכאב – נועדו באם האדם לא מסוגל להתמודד עם הכאב הקיים, ואם הכאב הקיים מפריע בצורה משמעותית ומונע מאותו אדם לתפקד ביומיום שלו. במלים אחרות הורדת הכאב והנפיחות הינם אמצים להשגת תפקוד יעיל ולא חובה בכל מקרה – שכן הדלקת (על הנפיחות והכאב שמהווים חלק מהביטוי שלה) הינה חלק מתהליך ההחלמה הטבעי והנורמלי של רקמה פגועה ושל אזור בגופינו שעבר חבלה ופציעה כזו או אחרת.
מתי נימנע מקירור? כאשר יש הפרעה בתחושה (עקב מחלה או פציעה), בעיות בכלי הדם או קושי בהרחבתם עקב מחלה, ובמקרים בהם קיימת רגישות מוגברת לקור. בנוסף, לאנשים עם בעיות לב מומלץ להימנע מקירור אזורים נרחבים. מקירור הצוואר מומלץ לכל האנשים להימנע באופן כללי.
חימום
נהוג להשתמש בחום להקלת כאבים כרוניים ממושכים, שיפור זרימת דם מקומית ושחרור שרירים תפוסים. החום מעלה את טמפרטורת הרקמה – דבר המוביל להאצה בזרימת דם, פתיחת כלי הדם, סילוק חומרי דלקת, והאצת תהליך הריפוי הטבעי של הגוף.
חימום שטחי הינו יעיל רק עד לעומק של סנטימטר והוא משפיע במגוון דרכים על מערכות הגוף השונות, ביניהן: השפעה על חלבון הקולגן ברקמות, הרפיית השרירים והגברת זרימת הדם על מנת לקרר את הגוף – זאת בשל זרימת הדם המוגברת, ה"מסיעה" חלק מהחום הרחק מנקודת החימום.
עם זאת, עדיין ישנם מקרים בהם נעדיף להימנע מפעולת החימום. בין מקרים אלו ניתן למצוא בעיות בזרימת הדם, בעיות תחושה או בעיות הכרה (בשל חשש מכוויה), פציעה טרייה או אי שלמות בעור, נפיחות הנובעת מזרימת דם מוגברת ושתלים מתכתיים. פעולה זו גם אינה מומלצת בזמן היריון.
לסיכום, השימוש בחימום וקירור כטכניקות להתמודדות וטיפול בכאב, נפיחות ודלקת הינו יעיל עד מאוד, אך עם זאת חשוב לדעת מתי יש צורך לעשות שימוש במי מהפעולות על מנת להתאימם למצב הנתון. בנוסף, קיימת חשיבות רבה לרקע הרפואי של האדם הסובל מהפגיעה.
לפני השימוש באחת מהפעולות מוטב להעריך מראש מי מהן תתאים לטיפול בהתאם למצב, על מנת לא ליצור מצב חלילה של פגיעה לא מכוונת. תמיד ניתן ואף כדאי להיוועץ עם אנשי מקצוע מתאימים ורלבנטיים, כמו רופא או פיזיותרפיסט באם אנחנו לא בטוחים באיזה אמצעי (קירור או חימום) אם בכלל כדאי לנו להשתמש. כך ננצל את הקירור והחימום בצורה הטובה והאפקטיבית ביותר ונוביל לתוצאות הטובות ביותר ולחזרה המהירה והיעילה ביותר לתפקודי היומיום והתפקודים הספורטיביים שלנו.
עופר צחר | פיזיותרפיסט מוסמך (B.P.T , M.P.T), בעל קליניקת "Physio Fitness +" לטיפול בבעיות אורתופדיות, פציעות ספורט ושיקום תנועתי, מרצה במכללת סמינר הקיבוצים ומעביר קורסים והכשרות לפיזיותרפיסטים, מאמנים ומטפלים בארץ ובעולם.