מחפשים מסלולי ריצה מעניינים לריצת יום העצמאות? אז הנה 10 מסלולים עם אופי ישראלי שלא תרצו לפספס. בחירת מסלול היא אמנם עניין של טעם ובחירה, אך ניסינו להתחשב הפעם לא רק ביופי אלא גם בנוחות, התנאים מסביב, הנגישות, ובעיקר הבטיחות שזה אומר שלא בחרנו במסלולים שבהם רצים בכבישים. על מנת לחגוג כמו שצריך ברמה הלאומית, בחרנו מסלולים בכל ישראל מאילת ועד נהריה. אז מה לשים בוויז?
1. הר איתן
עבור הרצים המתחילים שביניכם, לרוץ על הר נשמע קצת מאיים, בטח כשמדובר באזור הרי ירושלים. מצד שני, מסלול הר איתן הוא מקום מושלם לאתגר את עצמכם "בקטנה". בסופו של דבר, זוהי הקפה נוחה למרחק של 7.8 ק"מ שיש בה שתי עליות – האחת באמצע המסלול למרחק של קילומטר, והשנייה שהיא הקשה יותר נמצאת בסיומו אבל היא גם קצרה יותר וגם סלולה.
המסלול מתחיל בחניה של בית הקפה של הסטף (חניה חופשית בשפע), נקודת תצפית מרהיבה בהרי ירושלים שאפשר להתענג עליה לפני ובעיקר אחרי הריצה. אפשר כמובן לרוץ את ההקפה בשני הכיוונים, אבל רוב הרצים נוטים לרוץ אותה נגד כיוון השעון. המסלול הוא שביל לבן ונוח, ללא סלעים ובלי הפרעות. צריך לקחת בחשבון שאין ברזיות לאורך המסלול כך שצריך להצטייד במים.
מאחר והמסלול הזה הוא בגובה של קרוב ל-800 מטר מעל פני הים, הרצים עליו ייהנו כמעט כמעט לכל אורכו מהנופים המרהיבים של הרי ירושלים והיערות מכל הכיוונים. הרצים מירושלים והסביבה נוהגים לפקוד את המסלול הזה לאורך כל השנה, ובחודשים החמים מגיעים אליו גם רצים רבים מאזור תל אביב שבורחים מהלחות הנוראית ומרגישים שמישהו מלמעלה הדליק להם את המזגן. המתיחות על התצפית בסיום הריצה, הופכות את החוויה למושלמת.
2. אילת – ריצה בין הגבולות
כמה אנשים בעולם יכולים להגיד שהם רצו במסלול שטוח של קצת יותר מ-10 קילומטרים וראו בו 3 מדינות? זה אחד הדברים המיוחדים במסלול הריצה לאורך חופי אילת, וחוץ מזה הוא יפה, נוח, יש בדרך ברזיות אם כי לא מספיק, ולרוב הרצים קשה לוותר על התענוג של אימון באווירה אחרת כשיוצאים לנופש באילת.
המסלול מתחיל בקצה החוף הצפוני בגבול ישראל-ירדן. אחרי שאמרתם שלום לחיילים אתם רצים כמה מאות מטרים על שביל עפר ומגיעים מהר מאוד לטיילת של החוף הצפוני. משם רצים לאורך המלונות והחופים עד שפונים שמאלה בקניון הים האדום ורצים לכיוון טאבה. גם אחרי שעוברים את כיכר מרידיאן באזור בסיס חיל והנמל, יש מסלול ריצה ואופניים סלול כמעט לאורך כל הדרך, שהופך לשביל לבן רק לקראת הגבול עם מצרים. אחרי שעוברים את אזור המלונות הדרומיים נהנים מקילומטר או שניים של ניתוק מהציביליזציה, עד שמגיעים למלון הנסיכה ומשם למסוף הגבול. אפשר לסיים שם אחרי 11 קילומטרים אם דואגים לפני להקפצת מכוניות, ואפשר לחזור את כל הדרך ולהשלים ריצה של יותר מ-20 קילומטרים.
3. אגמון החולה
כל מי שנופש בגליל העליון ומחפש מסלול ריצה שטוח ונוח – זה המקום. מדובר במסלול הסלול שנמצא בתוך אתר אגמון החולה, כך שאפשר להיכנס אליו רק בשעות הפתיחה של האתר (בסופי שבוע וחגים החל מ-6:30 בבוקר). לא צריך לשלם כדי לרוץ שם, ואפשר ליהנות ממסלול מרהיב ביופיו לאורך של 8.5 קילומטרים, שבימי הקיץ החמים יהיה פחות נעים בגלל מחסור בצל אבל בעונות הנדידה הוא קלאסי.
המסלול עובר בין הבוסתנים ולאורך קו המים, ומי שרוצה לרוץ יותר יכול פשוט להמשיך להקפה נוספת – זה מקום מספיק יפה כדי לעשות את המסלול פעמיים. יכול להיות שהמסלול הזה יתאים פחות למי שלא מתכוון לעצור תוך כדי הריצה, כי יש הרבה מה לראות במצפורים.
4. יער בן שמן
אחד המקומות האטרקטיביים במרכז הארץ למטיילים ולרוכבי שטח, הוא מן הסתם גם אחד המקומות היותר טובים לרוץ בהם. המסלול הפופולארי של יער בן שמן מתחיל בחניון של מצפה מודיעין, אליו נכנסים מכביש 443 לא רחוק ממחלף בן שמן. את נקודת ההתחלה אי אפשר לפספס כי מדובר בנקודת כינוס להרבה רוכבים ורצים.
רצי השטח המנוסים ימצאו שם סינגלים קשים יותר, אבל מי שלא מכיר את האזור יכול פשוט להתחיל לרוץ על השביל הלבן שמתחיל בירידה, בסופה פונים שמאלה ופשוט ממשיכים עם השביל בהתאם למרחק שקבעתם. כדאי להגיע לנקודה מסוימת ולחזור על עקבותיכם כדי לא להתברבר. אפשר בקלות לרוץ 10 קילומטרים לכל כיוון מבלי להסתבך בפניות.
הדרך מוצלת ונעימה, יש כמה עליות וירידות אבל לא ברמה שהיא למתקדמים בלבד. היער יפהפה, מדי פעם רואים שם גם פרות ובעלי חיים אחרים. אין מקומות לשתות בדרך אז צריך להביא מים לריצה ארוכה, וגם להביא כסף קטן לדוכן הלימונדה והפיתה עם הלבנה שיחכה לכם בחזרה לחניה.
5. פארק הירקון
הריאה הירוקה של תל אביב בהחלט יכולה להתמודד עם הפארקים העירוניים הגדולים בעולם בשירות שהיא מעניקה לרצים. לא סתם ממלאים אותה מדי יום, ובעיקר בסופי שבוע, רצים מכל אזור המרכז שרבים מהם אפילו ייסעו שעה בכל כיוון כדי לרוץ בפארק הירקון. זה גם המקום האידיאלי לרצים שמתאמנים למרתון וצריכים לכסות מרחקים של 30 קילומטרים ומעלה.
אולי הרצים שרגילים לפארק הזה, ויש כל כך הרבה, שכחו את הפעמים הראשונות שלהם בלוקיישן הזה, אבל האמת היא שקשה לדמיין מסלול יותר טוב מזה. מדובר ב-8.5 קילומטרים של מסלול אספלט סלול ושטוח מהקצה המזרחי של הפארק ברמת החייל ועד לקצה המערבי של הפארק בנמל תל אביב. מצד אחד רואים את נהר הירקון, מהצד השני את האטרקציות של הפארק כמו אצטדיוני האתלטיקה והכדורגל, יער בראשית, אגם הברבורים, הצפארי, גני יהושוע והספורטק. כמעט בכל קילומטר תוכלו למצוא ברזיה, וחלקים מהמסלול מוצלים – אידיאלי לימי הקיץ.
מעבר לעובדה שבתוך הפארק אפשר לצאת למסלולים נוספים ולהאריך את המרחק, היתרון הגדול כאן הוא שמהקצה המערבי ניתן להמשיך דרומה עד לבת ים או צפונה עד לחוף תל ברוך, מבלי לעבור בשום כביש.
6. מקורות הירקון
הריצה היא דרך מצוינת ליהנות מהמקומות הפחות מוכרים של נחל הירקון, אלא שנמצאים רחוק יותר מתל אביב. במסלול הזה שהוא מסלול שטח בדרגת קושי קלה-בינונית, מתחילים את הריצה באזור הוד השרון וממשיכים מזרחה לאורך הנחל עד לגן לאומי תל אפק (מבצר אנטיפטרוס) שליד ראש העין.
אפשר להתחיל את המסלול בחניה של בניין המועצה האזורית דרום השרון שנמצא על כביש 40 לא רחוק מהוד השרון. מהחניון יוצאים לשביל שפונה דרומה ומתעקל מזרחה לכיוון חורשת אקליפטוסים. שם תראו כבר את הנחל ויהיה לכם מעבר מים אחד צר בגובה נמוך שתצטרכו לעבור, אבל במים קיץ אפשר פשוט להוריד את הנעליים לרגע, לרענן קצת את הרגליים ולהמשיך.
ההמשך הוא לפי הסימון של שביל ישראל. רצים בפיתולים הרבים של הנחל, עוברים מתחת לכביש 5 וממשיכים דרך כפר הבפטיסטים (המקום שבו יוצאים לרגע לציוויליזציה) ומשם אל בריכת הנופרים המופלאה המכוסה כולה בצמחיה ויוצרת מראה מיוחד במינו. אחרי הטבע המהמם הזה נראה קצת היסטוריה עם מבצר אנטיפטרוס, ונחזור כמו שבאנו. מדובר במסלול באורך של כ-10 קילומטרים, ואם לא רוצים להכפיל אותו ולרוץ הלוך-חזור, אפשר להקפיץ רכב אחד לחניה של הגן הלאומי תל אפק – מקום מופלא בפני עצמו שמתאים לסיום ריצה ופריסה מכובדת.
7. נחל אלכסנדר
זהו מסלול הריצה האטרקטיבי של אזור השרון הצפוני, ולמרות שהוא ברובו מסלול שטח, הוא מתאים גם לרצים שמתאמנים למרתון מאחר והוא שטוח. הרעיון הוא להתחיל בקיבוץ מעברות ולרוץ לאורך הגדה של הנחל עד שהוא נשפך לים באזור מכמורת. המרחק של המסלול הוא 7 קילומטרים, ו-14 אם נחזור על עקבותינו.
המסלול שיוצא ממעברות מתחיל בכ-3.5 קילומטרים של כביש סלול, וממשיך במסלול בשביל לבן ונוח. בדרך עוברים במספר מקומות מוצלים, ובאזורי שמושכים אליהם מטיילים כמו המצפורים או גשר הצבים תוכלו למצוא ברזיות. מי שרוצה להאריך במרחק יכול להתחיל את הריצה במושב בורגתה שנמצא מצדו המזרחי של כביש 4 (קרוב יותר לכביש 6) ואז הדרך משם אל הים לאורך הנחל תהיה למרחק של 19 קילומטרים (12 קילומטרים בין בורגתה למעברות).
8. נהריה-ראש הנקרה
זהו מסלול הנפח האטרקטיבי ביותר בגליל המערבי, גם עבור רצים שמחפשים הרבה קילומטרים וגם עבור רצים שיסתפקו ב-12 קילומטרים שזה המרחק בין נהריה לראש הנקרה. המסלול הקלאסי מתחיל בקצה הדרומי של נהריה, כשניתן להחנות באזור החוף. משם רצים צפונה ונהנים מדרך סלולה לאורך קו החוף עד לראש הנקרה הגובלת בלבנון.
תומר כהן, מנהל ומאמן מועדון הריצה FREE בנהריה מוסיף: "זה מסלול שטוח ומאוד נוח שאפשר להוסיף אליו עוד קילומטרים רבים. אפשר להתחיל דרומה יותר בשבי ציון או לרוץ קודם כל מנהריה לעכו. מי שרוצה מסלול קצר יותר יכול להתחיל מאכזיב שזה פחות או יותר באמצע הדרך בין נהריה לראש הנקרה. הטיילת החדשה של נהריה היא יפהפייה ויש בה ברזיות, אבל בהמשך המסלול הברזיות פחות נגישות, אז כדאי להביא מים או להטמין מראש. נקודת הסיום היא ממש בנקרות ובדרך עוברים חוץ מנהריה באכזיב, בחוף בצת ונהנים ממראות נפלאים לאורך קו החוף".
9. דרך השדות
המסלול האידיאלי למי שנמצא בנגב ומחפש ריצת נפח, ומסתבר שהוא כל כך אטרקטיבי עד כדי כך שאנשים מגיעים במיוחד מהמרכז כדי לרוץ בו. מדובר בקטע כביש סלול ושטוח לגמרי באורך של 19 קילומטרים, מהכניסה לקיבוץ צאלים ועד למושב פרי גן. הריצה היא בין השדות והפרדסים השונים בהם מגדלים בין השאר: חיטה, תפוחי אדמה, גזר, אננסים ועוד פירות וירקות רבים שיעבירו לכם את הזמן בניחושים של "מה מגדלים שם?".
ליאור כהן, מאמן קבוצת XtriM, ממליץ עליו בחום, גם בגלל הגיוון אבל בעיקר בגלל היופי הייחודי של המסלול הזה: "מדובר ב-19 קילומטרים שטוחים של שמורת טבע עם נוף מטמטם שכל הזמן משתנה. פתאום אתה רץ קילומטר וחצי בין קקטוסים, ואז עוד קילומטר וחצי בשמורה של ציפורים ענקיות. זה מסלול הלוך חזור שאפשר לעשות בו ריצה מסכמת למרתון, כמובן שאפשר להסתובב לפני. אין מים לאורך המסלול, אז צריך להתארגן מראש".
10. פארק אריאל שרון
פארק הירקון זה לא המקום היחיד שהתל אביבים יכולים לברוח אליו בשביל קצת פסטורליות. הפארק החדש יחסית, שהפך את אתר הפסולת חירייה לאחד המקומות היפים כיום בגוש דן, משמש כלוקיישן מצוין גם עבור רצים שיכולים ליהנות מהקפה מעגלית של הפארק.
אז אין שם את המרחבים של פארק הירקון, ואת ההקפה תסיימו אחרי 3.5 עד 4 קילומטרים, אבל המקום הזה נחשב על ידי רצים רבים כאטרקטיבי במיוחד ומצוין עבור גיוון בריצות מבלי לנסוע רחוק מדי אם אתם גרים באזור תל אביב. ברזיות עדיין אין שם, אבל כשההקפה היא קטנה לא ממש חייבים לסחוב את המים, ואפשר להשאיר אותם במקום מסוים ולחזור לשתות בסיום כל הקפה.
יש לכם עוד מסלולים מעניינים? כתבו לנו כאן בתגובות.