שכיחות של מחלות לב דלקתיות בקרב ספורטאים מקצועיים שחלו קודם לכן ב-COVID-19 וחזרתם המלאה לספורט
ליגת הספורט המיקצועי בארה"ב היתה הראשונה להחזיר פעילות הספורט המיקצועי במהלך מגיפת הקורונה. בהתחשב בכך שלא ידוע מהן ההשלכות הלבביות שיש למחלת הקורונה באתלטים, הליגה החליטה על ביצוע תבחין לבבי : conservative return-to-play RTP test שנעשה בצמוד להמלצות האיגוד האמריקני הקרדיולוגי עבור אתלטים מחלימים מקורונה טרם חזרתם למגרש.
המטרה: לקבוע מהי שכיחותה של מחלת לב דלקתית שניתנת לאבחנה באתלטים מיקצוענים שחלו לפני כן בקורונה, בהשתמש בתבחין ה RTP ובהמלצותיו.
המחקר נעשה על אוכלוסיית ספורטאים אשר ביצעו את התבחין הנ"ל בין חודש מאי לחודש אוקטובר 2020 ואשר נמצאו חיוביים לנגיף COVID19. הליגה למיקצועות הספורט המיקצועי השרישה בדיקות סקר לתפקוד לבבי והגדירה אותן כחובה עבור כל שחקני הכדורגל והכדורסל אשר חלו בנגיף.
הבדיקות שבוצעו כללו בין היתר: בדיקת טרופונין, תבחין פעילות חשמלית- תרשים א.ק.ג. במנוחה בוצעו כולם לאחר שהתקבלה תשובה חיובית לנגיף הקורונה. כל המידע נאסף. הספורטאים אשר הבדיקות שלהם היו לא תקינות המשיכו להיות תחת מעקב ובקרה באמצעות בדיקות נוספות כמו cardiac magnetic resonance imaging וא.ק.ג במאמץ.
הממצאים העיקריים: שכיחות של עיכוב /דחייה בזמן חזרה לשגרת אימונים היה קשור עם נזק לבבי בעקבות נגיף הקורונה.
תוצאות המחקר:
המחקר כלל 789 אתלטים מיקצוענים (98.5% מהם גברים, גיל ממוצע 25). כ 58.3% מהם חלו באופן סימפטומטי בקורונה וכ- 41.7% היו ללא תסמינים כלל או שהיו להם תסמינים מינוריים בלבד. תוצאות פתולוגיות של בדיקות סקר לבביות נמצאו ב 30 אתלטים בלבד : 3.8% נמאה עלייה ברמות טרופונין, 0.8% שהם 6 אתלטים היו בעלי שינויים פתולוגיים בתרשימי א.ק.ג. , 10 אתלטים שהם 1.3% היתה להם בדיקת אקוקרדיוגרפיה לא תקינה, ל 5 אתלטים היו ממצאים בבדיקת cardiac magnetic resonance imaging, מה שמעיד על מחלת לב דלקתית (מיוקרדיטיס, פריקרדיטיס) שהביאה למגבלה ביכולת לחזור להשתתף במשחקי ספורט. פרט לכך, לא היו מאורעות לבביים נוספים באתלטים אשר עברו תבחיני סקר אלו וחידשו את השתתפותם בספורט המיקצועי.
מסקנות ורלוונטיות: המחקר הנוכחי מספק הוכחה רחבה בקנה מידה גדול לגבי השכיחות וההיתכנות של פתולוגיות לבביות וכן מדגיש את הרלוונטיות של הטמעת בדיקת Return-to-Play שהיא בדיקת סקר לבבית. בעוד שמעקב נרחב עדיין ממשיך אחרי אותם הספורטאים שהחלימו מקורונה, מספר מקרים של מחלת לב דלקתית נמצאו ואותם אתלטים הצליחו לחזור להשתתף בפעילות ספורטיבית תחת השגחה והדרכה.
באמצעות תבחיני סקר: RTP Cardiac screening שעשו לספורטאים המיקצועיים שהיו חולים בנגיף הקורונה, 0.6% מהם (5 אתלטים מתוך 789) היו להם ממצאים פתולוגיים בבדיקות הדמיה, ממצאים אשר כיוונו להימצאותה של מחלת לב דלקתית, אשר הביאו לכך שהספורטאים הוגבלו מלחזור לפעילות ספורטיבית בהתאם להנחיות של האיגוד האמריקני למחלות לב. יחד עם ייעוץ של מומחים בתחום, הספורטאים חזרו לפעילות ספורטיבית ללא מאורעות לבביים.
התוצאות של מחקר זה מספקות הזדמנות מוקדמת להעריך את היעילות הקלינית של בדיקות סקר שנעשו לספורטאים טרם חזרתם ואת שיעור הממצאים הלבביים הפתולוגיים אשר קשורים בהכרח בנגיף הקורונה, וזה תוך כדי מחקר בקנה מידה גדול. שעור ההארעות הנמוך של מחלות לב דלקתיות שיש להן תסמינים קליניים באוכלוסיית הספורטאים הזו שחלתה בקורונה אך לא בצורת המחלה החריפה, מספקת נקודת מבט שסותרת ממצאים של דלקת שריר לב חריפה על רקע תחלואה בנגיף הקורונה ודלקת קרום הלב אשר דווחה במחקרים תצפיתיים אשר התקיימו באתלטים.
ההבדלים בין המחקרים אשר דיווחו על הפתולוגיות מדגיש קשיים אשר טבועים בבדיקה עצמה שבה השתמשו, שהיתה בלעדית בשימוש החוקרים, CMR- Cardiac Magnetic Resonance, כבדיקת סקר מרכזית למחלימי הקורונה. ביחד עם האתגרים בפיענוח בדיקת ה-CMR להבדלה בין שינויים לבביים המתרחשים באתלטים לבין פתולוגיות לבביות פוטנציאליות וחוסר בסטנדרטיזציה עבור בדיקת CMR ייעודית לאתלטים, הממצאים הללו במחקר הנוכחי תומכים בכך שניתן להשתמש בבדיקת ה CMR כבדיקה ממשית אינדיקטיבית, מאשר לבדיקת סקר בהיקף נרחב באוכלוסייה.
במדגם הנוכחי במחקר, אצל 5 אתלטים (0.6%) נמצאו ערכי טרופונין לא תקינים ללא ממצא קליני נלווה או ראייה הדמייתית לנזק לבבי. השעור הנמוך, אך בהחלט לא מבוטל ובעל משמעות, של רמות טרופונין שהן בגדר "חיובי-שגוי" שניצפו בתבחין זה מדגיש את העובדה שטווחי ההתייחסות לאחוזון 99 עבור בדיקת הטרופונין אינם כוללים אתלטים מיקצועיים ואכן זה תומך בהמלצות לפרש את משמעותם של ביו-סמנים בצמוד לתוצאות אשר מתקבלות מבדיקות לבביות נוספות.
בנוסף לכך, תוצאות תבחיני א.ק.ג סאוכלוסיית ספורטאים מיקצועיים נתנה ספיציפיות נמוכה, בד"כ שאינן עולות בקנה אחד עם תוצאות תבחינים אחרים. החוקרים מדווחים כי מנסיונם ההוספה של א.ק.ג על מנת להעריך מצב פיזיולוגי ככלי סקירה עבור הערכת היכולת של ספורטאי "לחזור למגרש" לאחר קורונה עשויה להיות לא יעילה בספורטאים מיקצועיים אשר חלו באופן שאינו חמור בוירוס הקורונה. לעומת זאת, בדיקת אקו-קרדיוגראם נתנה יותר מידע יעיל עבור האבחנה של מחלת לב דלקתית. עדיין החוקרים מדווחים כי ישנם אתגרים רבים להתמודדות גם כאשר משתמשים בבדיקת האקוקרדיוגרפיה, שלא מאפשרת להבדיל בין שינויים פתולוגיים לבבים שמתרחשים באתלטים המיקצועיים לבין שינויים כאלו שהם על רקע נגיף הקורונה.
צילום: shutterstock
היכולת להשוות בדיקת אקוקרדיוגרמה ובדיקות נוספות שנעשו לפני מחלת הקורונה לבין בדיקות אלו שנעשו לאחר המחלה היא חשובה ובעלת משמעות גדולה. מה שמתמע מכך הוא שלעשות בדיקה בודדת בנקודת זמן מסויימת- עשוי להיות בעייתי לפעמים מבחינת הפרשנות של התוצאות. חשוב עוד לשים לב שבמחקר הזה שמוצג, אף אחד מהאתלטים לא היה חולה בקורונה תסמינית חריפה. כל 5 האתלטים אשר אובחנו כבעלי מחלת לב דלקתית היו להם תסמינים קודמים אשר תאמו לממצאים המגדירים קורונה תסמינית בינונית (אובדן חוש טעם וריח, עייפות לא ספציפית, שיעול ללא קוצר נשימה). המידע מהמחקר הנ"ל תומך ברעיון לפיו מיקבץ תסמינים מסויים צריך להיות תנאי או אבן דרך ראשונה להערכת הצעדים הבאים עבור חזרתם לשגרת החיים הספורטיביים.
הממצאים ממחקר זה תומכים בהמלצות המעודכנות שהוציאו ה American cardiology college לפיהן אין סיכון מוגבר למאורעות קרדיווסקולריים באתלטים אשר חלו בקורונה באופן קל או ללא תסמינים.
המאמר המחקרי התפרסם בימים אלו, מרץ 2021 ב JAMA Cardiology ע"י קבוצת חוקרים אמריקנים.
לינק למאמר
