ברוכים הבאים לטור שלי "מעל חמישים", העוסק בחיי כאתלט מתבגר ומתבסס לא מעט על ניסיוני העשיר מעל 20 שנה, כמתחרה ברכיבה וריצה בכביש ובשטח. עם השנים, למדתי למנף את התכונות הדומיננטיות שלי בכדי לעצב את אישיותי כספורטאי תחרותי, דבקות במטרה ועקביות. בעברי הייתי רוכב עילית וזכיתי לרכב לצד הרוכבים הטובים ביותר בארץ. למדתי המון בתקופה זו. מהו משטר אימונים, כיצד לבנות נכון את הכושר, בניית סיבולת פיזית ומנטלית, התמודדות עם אתגרים (ובענף האופניים לא חסר), אבל יותר מכל, לאהב ולכבד את הרוח הספורט.
ספורט עושים באהבה ובהנאה. אחרי פחות או יותר 200 תחרויות שונות בארץ ובעולם, אני ממשיך ליהנות ולהתרגש מחדש בכל פעם. האתגר האמיתי שלי לגלות את עצמי מחדש ולהתמודד עם המשימות שהצבתי לעצמי. הגיל מתחיל לתת את אותותיו אבל הראש עדיין יחסית צעיר. האתגר אולי הכי מורכב שהיה לי לאחרונה וגם בטח לאחרים רבים, היה ההתמודדות עם מגיפת הקורונה, בשנה החולפת והשפעתה עלינו כספורטאים. כשחגגתי את שנת החמישים לחיי, הצבתי לעצמי מטרות חדשות, בניתי יעדים ואף נרשמתי למספר תחרויות שטח טכני באירופה, כפי שעשיתי בשנים החולפות. לפתע הכל קרס ולא נותר לי אלא לגנוז את כל התכניות.
היה נראה שעולם התחרויות חדל מלהתקיים ולא נותר אלא להתרפק על זיכרונות העבר. גם השנה, לא ברור כיצד עדיין מה יהיה בגורלם של האירועים שתוכננו, אבל אני נשאר אופטימי, ממשיך בדבקות בבניית הכושר והסיבולת ומכין את עצמי לימים טובים יותר, שאני מאמין שיגיעו בקרוב. חוץ מזה, ברור מאליו שהתסכול והאכזבה לא יקדמו אותנו.
אני ממשיך במסע גילוי העצמי שלי בעולם הכושר ושיפור היכולות. מוזמנים להצטרף אליי למסע ולהיות שותפים לחוויות ולתובנות.
שלכם ספידי!
ספידי שגב לא עוצר בחמישים | צילום – Glenn Tachiyama
