קרוב ל-200 פרמטרים קשורים לתוחלת חיים בכלל ובד בבד גם לתוחלת הבריאות. קרי, מספר השנים שהאדם חי בבריאות טובה. רבות דובר בעניין בהקשר של פעילות גופנית, הפגת מתחים, הפסקת עישון ועוד. מסתבר שלקריאת ספרים יש גם קשר לתוחלת חיים ארוכה יותר. לקריאה ניתן לייחס הגברת מנת המשכל, ירידה ברמות הלחץ, שיפור אוצר המילים, הפחתת הסיכון לדמנציה, הארכת תוחלת החיים, חיזוק האמפתיה, אימון למוח, ואפילו חיזוק הקשר עם הילדים.
הכי טוב למוח | צילום: pixabay
עוד כתבות בנושא
מי צריך בדיקת מאמץ לפני פעילות גופנית?
למה חשוב לשלוח ילדים לחוג אתלטיקה קלה?
לא בטוח שהפלאנק הוא תרגיל הבטן המושלם
במחקר מעניין שנערך באוניברסיטת ייל לקחו חלק מעל 3,600 משתתפים מעל גיל 50 (למשך 12 שנה) והוא פורסם בכתב העת Social Science & Medicine. במחקר חולקו המשתתפים ל-3 קבוצות ועקבו אחריהן 12 שנה:
א. לא קראו ספרים כלל.
ב. קראו ספרים עד 3.5 שעות בשבוע.
ג. קראו במשך יותר מ־3.5 שעות בשבוע.
לפי הממצאים אלה שקראו כחצי שעה ביום היו בסיכון נמוך יותר ב־17% לתמותה (במשך תקופת המחקר) לעומת אלה שלא קראו ספרים כלל, ואלה שקראו מעבר ל־3.5 שעות בשבוע הפחיתו את הסיכון שלהם לתמותה ב־23%. הסברה של החוקרים היא שייתכן שקריאת ספרים קשורה ויוצרת מעורבות קוגניטיבית שמשפרת את אוצר המלים, כישורי החשיבה והריכוז. הקריאה גם מעוררת אמפתיה ומשפיעה לטובה על התפיסה החברתית ועל האינטליגנציה הרגשית. כל אלה תורמים להעלאת תוחלת החיים. נקודה מעניינת נוספת היא שההשפעה המגנה של קריאה קיימת הן בקבוצות השכלה נמוכה והן בגבוהה וגם בקבוצות בעלות עושר גבוה או נמוך.
הישיבה כגורם סיכון
למרות שישיבה במשך שעות רבות מדי יום היא חלק מגורמי הסיכון לתמותה בקרב מבוגרים, מסתבר שקריאה קשורה להפחתת הסיכון לתמותה. אנשים מעל גיל 65 משקיעים בממוצע 4.4 שעות ביום בצפייה בטלוויזיה וחשוב במיוחד להשקיע מאמצים על מנת להמיר את שעות הפנאי לקריאת ספרים. מסתבר שהדבר עשוי להיות מועיל מבחינה הישרדותית למבוגרים אלה.
משתתפי המחקר השקיעו זמן רב יותר בקריאת כתבי עת מאשר בקריאת ספרים. מכיוון שיתרון ההישרדות היה משמעותית חזק יותר אצל אלה שקראו ספרים, חשוב לעבור מקריאת עיתונים ומגזינים לקריאת ספרים וזאת כחלק מהפעילות היומיומית.
ובקשר לסוג הקריאה ,השערת החוקרים היא שספרים מעסיקים את דעתם של הקוראים יותר מאשר עיתונים ומגזינים, מה שמוביל ליתרונות קוגניטיביים המניעים את השפעת הקריאה על אריכות החיים. אם כך לפי המחקר יש יתרון לקריאת ספרים מבחינת השפעה חיובית על תוחלת החיים לעומת קריאת עיתונים ומגזינים. אך עדיין יש לבדוק האם בקריאת ספרים אלקטרוניים וספרי שמע יש אפקטים דומים או אפילו הם אפקטיביים יותר לקורא?
האם יש הבדל בין קריאת ספרות (פרוזה) לעומת קריאת מדע בדיוני? כמו גם לז'אנרים שונים, יש השפעות דיפרנציאליות, בהתחשב בכך ש-87% מקוראי הספרים קוראים ספרות בדיונית (National Endowment for the Arts, 2014), סביר להניח שרוב המשתתפים במחקר קראו ספרות בדיונית.
מסתבר שקריאת ספרים עשויה לקדם אמפתיה, תפיסה חברתית ואינטליגנציה רגשית, שהם תהליכים קוגניטיביים הקשורים לתוחלת חיים ארוכה יותר. התנהגויות בריאות טובות יותר והפחתת מתח עשויים להסביר את התהליך הזה. החוקרים השוו גם בין קריאת מגזינים וכתבי עת מעוררי מחשבה מבחינת מעורבות קוגניטיבית ומסתבר שגם כאן היה לקריאת הספרים יתרון.
יתרונות בריאותיים
נציין שמעורבות קוגניטיבית עשויה להתרחש גם בעת קריאת כתבי עת מעוררי מחשבה, אולם סביר יותר כי מעורבות זו תתרחש בעת קריאת ספרים בשל נטייתם של מחברי הספרים להציג נושאים, דמויות ונושאים באורך ובעומק רב יותר. בגרף הבא ניתן לראות את הקשר בין משך השעות של קריאת ספרים לבין תוחלת חיים ארוכה יותר.
מתוך מאמר: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5105607/#R3
יש לציין כי לתוצאות המחקר לא הייתה השפעה מבחינת משתנים כגון: השכלה נמוכה או גבוהה, עושר נמוך או גבוה וכדומה, מה שמחזק את ההשפעה הרבה שיש לקריאת הספרים על תוחלת החיים. לדברי החוקרים יש מקום לבדוק משתנים נוספים בהקשר לנושא מחקר זה כגון: האם ישנם יתרונות בריאותיים נוספים מקריאת ספרים, פרט להישרדות ממושכת?
לסיכום, ממחקר מעניין זה עולה שאלה שקראו ספרים במשך 30 דקות בממוצע ביום (כפרק בספר מדי יום), הראו יתרון הישרדותי בהשוואה לאלה שלא קראו ספרים וניתן להניח בשל כך, שקריאת ספרים עשויה בהחלט לשפר יתרונות בריאותיים מסוימים ובד בבד – אריכות ימים ממושכת יותר.
ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר מעל 35 שנה. מרצה בתחום אורח חיים בריא, ספורט, בריאות ועוד לקהל רחב ומקצועי. מנהל תחום חינוך והסברה בסוכנות למניעת סימום בספורט.
מנהל קורסי הכשרה מתקדמים במכללה האקדמית בוינגייט
מורן נחמני – MPH;MPE;EP-C(ACSM) | פיזיולוג מאמץ ורכז ומרצה בכיר בהכשרת מדרכי כושר במכון וינגייט.
בעלים של המרכז האישי לכושר ותזונה חיפה. בעל תואר שני בבריאות הציבור ובמדעי האימון הגופני.סטודנט למדעי התזונה ודוקטורנט במסלול לפיזיולוגיה
