יש כמה סוגים של ספורטאי סבולת חובבים. יש כאלה שאוהבים לעשות את זה בשקט ובאופן מתון ובדרך כלל יסתפקו בענף אחד להתמקד בו, יש כאלה שמחפשים כל הזמן איך להיות יותר מהירים בספורט שלהם, יש כאלה ששמעו על אתגר מטורף שיותר ויותר אנשים עושים אותו וכך הם מוצאים את עצמם מתאמנים למרתון או תחרות איש ברזל, ויש גם כאלה ש"מנה אחת" של תחרות מטורפת לא מספיקה להם – המכורים שזקוקים למנות יתר.

יש כאלה ש"מנה אחת" של תחרות מטורפת לא מספיקה להם. קלדניצקי ועבאס בזינוק | צילום: זאהיר דהר

עוד כתבות קצה בשוונג
הישראלי שישחה 48 ק"מ במשחה מנהטן
הזינוק למרוץ האקסטרים הקשה בעולם התחיל
אחד האתגרים הקשים בעולם "הנורסמן"

דן קלדניצקי ואוסמה עבאס שייכים למועדון הזה. שניהם אנשי ברזל שגילו שהם לא יכולים לישון בשקט בידיעה שיש בעולם כמה אנשים שעושים יותר מתחרות איש ברזל אחת ברצף. קלדניצקי, סוכן ביטוח בן 40 מנתניה, נכנס לעולם ספורט הסבולת לפני 6 שנים כשרץ את חצי המרתון הראשון שלו בתל אביב ותוך שנתיים כבר השתתף באיירונמן אוסטריה. אחרי שנתיים נוספות הוא כבר השלים את אתגר אולטרמן ישראל. תוך כדי שיטוט באינטרנט הוא שמע על ה"קווינטפל איירונמן" – אתגר שבו משלימים חמש תחרויות איש ברזל ב-5 ימים. נעשה את זה ברור יותר – בכל יום שוחים 3.8 ק"מ, רוכבים 180 ק"מ ורצים 42.2 ק"מ וסך הכל 1,130 ק"מ.

הישראמן כתחרות בקרה קראת האתגר

"חיפשתי באינטרנט ומצאתי שלוש תחרויות כאלה בעולם", מספר קלדניצקי, "הראשונה בהוואי שנראתה מעניינת מאוד כי עוברים בה מאי לאי, השנייה היתה בשוויץ והשלישית ברוסיה שגם נראתה אטרקטיבית כי בכל יום מתחילים מסלול חדש בעיר אחרת וזה מכניס הרבה עניין". קלדניצקי נרשם לתחרות שתכוננה להתקיים באוראל שברוסיה ביוני האחרון. התחרות עצמה התקיימה, אבל הקורונה מנעה ממנו לצאת מישראל, אחרי יותר משנה של אימונים מפרכים. אימונים שהיו כל כך איכותיים מבחינתו, כאלו שהפכו את ישראמן 2020 לתחרות בקרה שבה הוא קבע תוצאה (12:52 שע') שלא היתה רחוקה מזו שקבע במסלול הרבה יותר מהיר באוסטריה.

המלווים הלוגיסטיים הם חלק בלתי נפרד מהאתגר | צילום: באדיבות סטס טולצ׳ין

ואם אתם מכירים ספורטאי סבולת מהזן הקשוח אתם בטח יודעים שהם לעולם לא "יזרקו לפח" שנה של אימונים מפרכים, במקרה של קלדניצקי אימונים שהוכתבו לו על ידי מאמן רוסי ששידכו לו מארגני התחרות המקורית, אחד שכבר הכין אנשים לאתגר מיוחד מהסוג הזה. זו היתה תכנית אימונים קשוחה שכללה כ-12-15 שעות בשבוע רגוע ל-25 שעות שבועיות בפיקים שלה. קצת אחרי שהוא הבין שהוא לא יתחרה ברוסיה, הוא החליט לארגן תחרות זהה בארץ, ובזכות הקיץ הישראלי סידר לעצמו עוד ארבעה חודשים של אימונים. "סיכמתי עם המארגנים ברוסיה שאני אעשה את אותה תחרות בארץ, לפי כל הכללים והדרישות שלה, ובכל יום שלחתי אליהם תוצאות".

עם שלב ההחלטה, קלדניצקי פרסם פוסט בפייסבוק על כוונותיו, ומי שהתעניין מאוד היה אוסמה עבאס שהכיר את אותו במסגרת האולטרמן. "הוא שאל הרבה שאלות", מספר קלדניצקי, "זה מאוד עניין אותו אבל מאחר והוא איש קבע עם לוח זמנים משתנה היה לו קשה להתחייב, הוא אמר שישמח לבוא ולעשות איתי את אחד הימים. בסופו של דבר מסתבר שהוא התאמן חזק בזמן הזה ושבועיים לפני הוא הודיע שהוא מגיע לעשות איתי את כל האתגר".

"ידעתי שאני הולך להצליח". קלדניצקי ברכיבה | צילום: סטס טולצ׳ין

הלוקיישן שנבחר היה הכנרת והתכנון היה לבצע בכל יום מסלול זהה. שחייה של 3.8 ק"מ בכנרת, רכיבה של 180 קילומטרים בסביבתה וריצה של 42.2 קילומטרים במסלול שהוא פחות או יותר המסלול של מרתון טבריה – מחמי טבריה עד עין גב ובחזרה.

5 איש ברזל ברצף ב-76 שעות

"לא היו חלקים שחשבתי שלא אצליח", מספר קלדניצקי, "ידעתי שאני הולך להצליח פשוט לא ידעתי באיזה זמן. היה תכנון של 15 שעות ביום. בסופו של דבר זה היה ללכת על גבול דק כי אסור למשוך יותר מדי כדי לא להישרף. כמובן שהיו קשיים ומלחמות קטנות, היו דברים התפקששו אבל זה חלק מהעניין. את היום הראשון סיימנו ב-14:20 שע', היום השני ב-14:47 שע' וביום השלישי 14:17 שע'. ביום הרביעי תקף אותנו מזג אוויר סוער וגם נאלצנו לעצור ברכיבה כדי להחליף ציוד ופנצ'רים, את היום הזה סיימנו ב-16:33 שע' ואת היום החמישי ב-16:07 שע'. הזמן המצטבר היה 76 שעות ו-4 דקות ולפי הרישומים של התחרות ברוסיה, התוצאה הזאת שהיא משותפת לי ולאוסמה עבאס היא הטובה ביותר שהושגה בשלוש השנים בהן מתקיימת התחרות".

אכלו בעיקר אוכל אמיתי ולא מזון טכני | צילום: סטס טולצ׳ין

בדרך כלל באתגרים מהסוג הזה, אחד הקשיים שגורמים לספורטאים רבים לסבול הוא התזונה, היכולת להכניס לגוף את הקלוריות שהוא כל כך זקוק להן. אם תשאלו את קלדניצקי, זה היה אחד מסיפורי ההצלחה של האתגר הזה: "מי שליוותה אותי בנושא התזונה היתה לימור ביגון שבנתה לי תפריט מסודר. אכלתי בעיקר אוכל אמיתי ולא מזון טכני. בכל האתגר הזה אכלתי אולי שני ג'לים. התזונה התבססה בעיקר על פיתות עם גבינה או ריבה, בכל חצי שעה רבע פיתה, ותמיד באמצע הדרך של הרכיבה אחרי 90 קילומטר עצרתי כדי לאכול מנה של חלבונים עם פחמימות כמו פסטה עם חזה עוף, דגים, ניוקי ואורז. בקטעי הריצה הכוונה היתה לא להעמיס על מערכת העיכול, כך שהתזונה התבססה בעיקר על קולה, בייגלה, תפוזים וכל מיני מתוקים. בסופו של דבר צרכתי 8,000 קלוריות ביום וכשנשקלתי כמה ימים אחרי האתגר ראיתי שאני באותו משקל כמו שהייתי לפני התחרות. אבל מסת השריר שלי עלתה בצורה משמעותית וזה דבר מצוין".

"הגיע לעשות את כל האתגר". עבאס ברכיבה | צילום: סטס טולצ׳ין

וחוץ מההתנהלות התזונתית המוצלחת, לכל אחד היה רכב ליווי ולפחות מלווה אחד, וזה בהתאם לחוקי הפורמט. "אני הייתי באופן קבוע עם מלווה אחד ואוסמה עם שניים. המלווים דאגו לנו להכל, המלווה שלי היה אחראי על כל הלוגיסטיקה אם זה אוכל, מים, ביגוד וגם עיסוי בסופו של כל יום".

"אף אחד מהאתגרים הבאים לא יהיה בעוצמה הזאת" | צילום: סטס טולצ׳ין

אז 3-4 ימים אחרי סיומו של האתגר המטורף הזה ציפינו לדבר עם ספורטאי סבולת חובב שיושב בבית מרוסק ולא רוצה לחשוב על ריצה או רכיבה לפחות בכמה חודשים הקרובים, אבל כנראה שקלדניצקי באמת עשוי מחומר קצת שונה. "להפתעתי הגוף ממש בסדר חוץ מבצקת קטנה ברגליים שהתנפחו יומיים-שלושה אחרי, אבל אני ממש מופתע לטובה וזה בגלל הכנה טובה של הגוף. בכל זאת הגוף עבר טראומה ולכן בשבועיים הקרובים אני נח, אבל אחרי זה נחזור להתאמן. יש כמה פרויקטים מעניינים לעתיד, אבל אף אחד מהם לא יהיה בעוצמה הזאת".