הכותב איננו רופא וחסר הכשרה רפואית ובכל מקרה של חשש למחלה מומלץ לפנות לרופא המטפל. עם זאת המידע הכלול מבוסס על ראיות ותואם את מעט ההמלצות הקיימות בנושא ממקורות רפואיים מוסמכים

מגפת הקוביד 19 פוגעת באוכלוסיות נרחבות וגורמת לשלל תופעות ממחלה קלה מאוד ואף לא מורגשת ועד מחלה קשה ומוות. למרות אחוז התמותה הנמוך (באופן יחסי), היא קשורה למגוון רחב של תופעות שליליות במערכות הגוף השונות, ובראשן מערכת הלב, הריאות, הדם, השרירים והשלד והעיכול. הפגיעה במערכות אלה מציגה אתגרים מיוחדים בפני ספורטאים והרופאים שלהם ומחייבת התייחסות ייחודית, המשתנה מחולה לחולה.

הפגיעה במערכות מציבה אתגרים מיוחדים גם בפני ספורטאים | צילום: Image by fernando zhiminaicela from Pixabay

קוביד 19 לא פוסח על ספורטאים, אשר נדבקים בו כמו כלל האוכלוסייה ובצד התועלות של פעילות גופנית וכושר גופני ליכולות של הגוף להתמודד עם עם הנגיף, המחלה מציגה לספורטאים אתגרים וסיכונים ייחודיים אשר דורשים התייחסות הן בזמן המחלה והן בחזרה לפעילות לאחריה. מעבר לכך, ובפרט בקרב ספורטאים מבוגרים ומזדקנים, ניתן למצוא ספורטאים עם מחלות רקע שונות אשר מהוות גורמי סיכון נוספים.

מבוא

פעילות גופנית סדירה קשורה למגוון רב של תועלות בכשירות מערכת הלב וכלי הדם, תורמת לרמת משקל בריאה, ומשפרת את אורך ואיכות החיים. פעילות גופנית נקשרה למגוון תועלות נוספות כמו שיפור הלמידה וההישגים, שיפור בבריאות נפשית ואצל מבוגרים יש ראיות חזקות להשפעה המגינה של פעילות גופנית בהקשר של מגוון רחב של מצבים כרוניים הכוללים מחלות לב כליליות, השמנת יתר וסוכרת מסוג 2, בעיות בריאות נפש ובידוד חברתי. בהקשר הספציפי של קוביד 19, ניתן לקוות שספורטאים יחלו באופן קל יותר, או לפחות מתמותה פחותה, ביחס לאוכלוסייה הכללית. ניתן למצוא חיזוק לתקווה זו ממחקרים שהראו למשל, שפעילות גופנית עשויה לסייע בתסמונת מצוקה נשימתית חריפה (ARDS), תסמונת שפוגעת ב-3 – 17% מחולי קוביד 19.

קוביד 19, נגרמת על ידי וירוס ה-SARS COV 2 ממשפחת הקורונה ומרבית החולים בקוביד 19 סובלים ממחלה קלה עד בינונית וחלק ניכר מהחולים כלל אינם מודעים לכך שחלו (א-סימפטומטיים). החולים הקלים בדרך כלל מחלימים תוך 10 ימים מהופעת התסמינים, אבל ישנם תסמינים הנמשכים 6 שבועות ואף יותר אחרי המחלה. תסמינים מאוחרים ומתמשכים אלה משמעותיים ומשפיעים על מערכות גוף רבות כולל מערכות הלב, הריאות, הדם, שרירים והשלד והעיכול. המגוון הרחה של התסמינים בקרב חולים שהחלימו ומעוניינים לחזור להתאמן לאחר המחלה מהווה אתגר בפני החולים והרופאים שלהם.

כאשר חוזרים לפעילות אחרי המחלה יש לעשות זאת בזהירות ובאיטיות | צילום: Image by Gerd Altmann from Pixabay

קוביד 19 והשפעתו על מערכות הגוף

מהלך המחלה – קוביד 19 מתחלקת לכמה שלבים בהתאם להתקדמות המחלה ותופעות הלוואי שלה:

שלב 0 – מההדבקה ועד הופעת התסמינים

שלב זה כולל את תקופת הדגירה של הנגיף שיכולה להמשך מיום ועד 14 יום, וההתרבות הראשונית של הנגיף. בדרך כלל שיא העומס הנגיפי וההדבקתיות מגיע תוך 2 – 3 ימים מהחשיפה עם חציון של 2.4 ימים, וכ-24 שעות לאחר מכן מופיעים התסמינים הראשונים למחלה.

שלב 1 – השלב הווירלי (שבוע ראשון מההדבקות)

שלב זה מאופיין על ידי התסמינים המוכרים של חום, שיעול יבש ותשישות. תסמינים נוספים עשויים לכלול כאבי מפרקים ושרירים, כאבי גרון, שלשול, דלקת הלחמית, כאבי ראש, אבדן טעם וריח, פריחה ואבדן צבע באצבעות ובבהונות

שלב 2 – שלב סערת הציטוקינים (שבוע שני מההדבקות, השם נתון למחלוקת)

בשלב זה מופיעות פתולוגיות חיסונית משמעותיות, אשר עלולות להוביל לפגיעות קשות במערכות גוף שונות ובראשן מערכת הנשימה. בשלב זה המצב של אחוז קטן מהחולים עלול להידרדר במהירות ולחייב אשפוז שלהם. אחד הסימנים הברורים לתחילת ההידרדרות הוא ירידה משמעותית בסטורציה (חמצן בדם) של הדם, אשר מתבטאת בקושי לנשום ולדבר במשפטים שלמים מבלי להתנשם, או יכולה להימדד באוקסימטר (מכשיר המודד את רמת החמצן הרווי בדם).

שלב 3 – שלב קרישיות היתר

בשלב זה, אשר חופף חלקית לשלב 2, מתפתחות בעיות קרישיות יתר המובילות לקרישי דם ובאות לידי ביטוי בחסימת כלי דם באצבעות ובגפיים, בריאות, בכליות, בלב ובמוח, ויכולות להסתיים באבדן של אצבעות וגפיים, נזק בלתי הפיך לכליות, התקפי לב ושבץ. מעבר לתופעות הברורות של קרישי דם גדולים, קרישיות היתר באה לידי ביטוי גם בנזקים מקומיים יותר המתגלים למשל בנתיחה לאחר המוות של חולים שמתו, ובעלי השלכות כבדות לאיכות החיים של חולים שמחלימים. חשוב להדגיש ששלב זה מופיע לפעמים גם בקרב חולים קלים ואף חולים א-סימטומטיים.

שלב 4 – שלב הזיהומים המשניים ודלקתיות היתר

בשלב זה מופיעים זיהומים חיידקיים בדם בקרב כ-10% מהחולים, כולל כאלה שהחלימו לחלוטין. תופעות נוספות כוללות מחלה דמוית מחלת קווסאקי בילדים, תסמונת גיאן בארה, שילשולים מתמשכים, ובבדיקות ניתן למצוא דלקות מתמשכות של שריר הלב וסמנים דלקתיים מוגבהים.

שלב 5 – שלב הזנב

גם לאחר ההחלמה המלאה מהנגיף, יש לא מעט אנשים שממשיכים וסובלים מבעיות הכוללות עייפות כרונית וכאבים, אבדן זיכרון ותסמינים נוספים אשר מונעים מהם לחזור לאורח חיים תקין. תסמינים אלו נמצאו באחוז מסוים של החולים בטווח של חודשיים ואף 110 ימים מתחילת המחלה, ועדיין לא ידוע איזה חלק מתסמינים אלה יחלוף עם הזמן ואיזה חלק אינו הפיך (למשל כתוצאה מנזקים איסכמיים לכליות, לריאות ולמוח).

העולם נאלם דום מול התפרצות הנגיף והשפעתו על בני האדם | צילום: Image by Alexandra_Koch from Pixabay

מערכת הריאות

קוביד 19 הינה מחלה נשימתית המועברת בעיקר בעזרת טיפות קטנות הנפלטות בזמן דיבור ונשימה מאומצת, ומועברות באוויר ומדביקות רקמות ריריות במערכת הנשימה וכמה מהתסמינים הראשוניים של המחלה בשלב הנגיפי שלה קשורים בעיקרם למערכות אלו וכוללים שיעול יבש ואבדן חוש הטעם והריח.

עם זאת, עיקר הנזקים לריאות נגרמים בשלבים השני והשלישי של המחלה, כאשר לימפוציטים ומאקרופאגים תוקפים את רקמת הריאות ופוגעים בה, ונגרמים לה נזקים כתוצאה מתסחיפים וחסימות של כלי דם קטנים או גדולים. נזקים אלו מתמשכים זמן רב לאחר ההחלמה, וטרם ידוע איזה חלק מהם חולף ואיזה קבוע. בבדיקות שונות נמצא כי גם חולים אשר אינם מפגינים תסמינים ריאתיים מתמשכים, סובלים לעתים קרובות מנזקים משמעותיים לרקמת הריאות אשר פוגעים בקיבולת הריאות.

מערכת הלב

הסיבוכים הלבביים אשר נקשרו לקוביד 19 כוללים הפרעות קצב (Arrhythmia), דלקת שריר הלב (Myocarditis), ופציעה חריפה של שריר הלב (Acute myocardial injury). המנגנונים האפשריים לסיבוכים אלה כוללים את סערת הציטוקינים, קרישי דם המובילים להיפוקסייה ודלקתיות מערכתית הפוגעת בשריר הלב.

הסיבוכים הלבביים עשויים להתמשך הרבה מעבר למחלה עצמה, ומחקר אחד מצא כי שלושה חודשים לאחר המחלה 78% מהחולים (כולל קלים וא-סימפטומטיים) הראו שינויים חריגים בלב, ו-60% סבלו מדלקת של שריר הלב.

מערכת השרירים-שלד

רבים מהחולים בקוביד 19 סובלים מתשישות קשה, כאבי שרירים (Myalgia) וכאב מפרקים (Arthralgia). תופעות אלו עלולות להופיע גם בקרב חולים קלים וא-סימפטומטיים, לפעמים שבועות לאחר המחלה, ויכולות להגביל באופן קשה, אך בדרך כלל נחלשות וחולפות ככל שמתרחקים מן המחלה.

מערכת הדם

קרישיות היתר ודלקתיות היתר משפיעות על מערכת כלי הדם ועלולות לגרום למגוון תופעות, שחלקן מסכנות חיים, הכוללות מחלה דמוית מחלת קווסאקי בילדים, תסמונת גיאן בארה ועוד. גם תופעות אלו עלולות להופיע באופן פתאומי כחודש לאחר המחלה, גם בקרב חולים קלים וא-סימפטומטיים.

מערכת העיכול

כשליש מהחולים בקוביד 19 מפתחים תסמינים במערכת העיכול הכוללים הקאות, בחילות, שלשולים ואבדן תיאבון.

פעילות גופנית בזמן קוביד 19

בניגוד להרבה מחלות בהן אין מניעה להתאמן בזמן המחלה, הפגיעה המערכתית של קוביד 19 במערכת הלב והריאות גוררת המלצה רפואית חד משמעית להימנע מפעילות גופנית מאומצת בזמן המחלה. הסכנה העיקרית קשורה לדלקת של שריר הלב (Myocarditis) אשר מתפתחת ברבים מהחולים, אשר בשילוב עם פעילות גופנית עלולה להוביל לאי סדירות בדופק, כשל לבבי, ואף מוות פתאומי. בעיות אלה עלולות להתרחש גם בקרב חולים קלים ואפילו א-סימפטומטיים, ולכן חשוב מאוד בימים אלה להיות ערניים לאפשרות הזו, ובמקרה של חשד למחלה להימנע מאימונים קשים ולהיבדק בהקדם במידה ויש סימנים מחשידים.

יתר על כן, קיימת טענה כי פעילות גופנית בזמן המחלה עלולה להחמיר את מהלכה באופן משמעותי, ואף את הנזקים ארוכי הטווח הנגרמים ממנה, ויש כבר כמה תיאורי מקרה של ספורטאים צעירים ופעילים אשר נפגעו קשה או מתו מהתקפי לב כתוצאה מקוביד 19. סכנה פוטנציאלית נוספת הנוגעת לספורטאי סבולת קשורה לחשד שדופק נמוך מעלה את הסיכון לקרישי דם וחסימת כלי דם, אחד הסיבוכים המסוכנים של קוביד 19.

קוביד 19, ובמיוחד סערת הציטוקינים ודלקתיות היתר של השלבים השני והשלישי שלו, תוקפים את הראות והלב ופוגעים ביכולת לבצע פעילות גופנית. למעשה, ישנן מספר דוגמאות אנקדוטיות של ספורטאים אשר לאחר שהתקשו באימונים סטנדרטיים עבורם, הלכו להיבדק לקוביד 19 ונמצאו חיוביים. כמה מספורטאים אלו אף מצאו את עצמם בסופו של דבר מאושפזים לפרקי זמן ארוכים. לכן ההמלצה הרפואית הברורה היום היא: במידה ונדבקתם, עם מחלה או באופן א-סימפטומטי, או אפילו אם אתם חושדים שנדבקתם, מומלץ להימנע מאימונים בכלל, ואימונים עצימים בפרט, למשך 14 יום.

חזרה לפעילות גופנית אחרי קוביד 19

גם לאחר המחלה, רבים מהחולים בקוביד 19, כולל מי שעברו אותה בצורה קלה או אפילו א-סימפטומטית, חווים תשישות קשה ומתמשכת, קשיי נשימה, כאבי שרירים ומפרקים ותופעות נוספות במשך שבועות וחודשים אחרי המחלה. בבדיקות מעמיקות יותר ניתן לגלות אצל רבים מהחולים סימנים ברורים לנזקים שנגרמו לריאות ולאברים אחרים, כמו גם סימנים לדלקתיות מוגברת המתמשכת חודשיים (ואפילו 110 ימים) אחרי ההחלמה, כמו גם לקרישיות יתר.

לכן, ושוב בניגוד להרבה מחלות אחרות, יש להיות זהירים בחזרה לפעילות, ולהיות מוכנים לנפילה משמעותית ביכולות בהשוואה לכושר טרום המחלה – ירידה גדולה הרבה יותר מזו שהייתה צפויה לפי משך ההשבתה בלבד, ובמקרים מסוימים בהחלט יתכן שלא ניתן יהיה לחזור למלוא היכולות של טרום המחלה. קרישיות היתר והדלקתיות בלב מעלים את החשש לאירועים לבביים גם בשלבי ההחלמה הארוכים, לכן ההמלצה החמה גם בשלב זה היא לחזור לאימונים בצורה מדורגת, ולהימנע ממאמצים קשים לאחר ההחלמה ועד העלמות מוחלטת של הסימפטומים המאוחרים.

מחקר לו שותף ד"ר ג'ורדן מצ'ל, מניו יורק, אשר מוכר לרבים מהרצים בארץ מכנסי רפואת הריצה שנערכו בבי"ח פורייה לפני מרתון טבריה בשנתיים האחרונות, ממליץ כי:

1. יש לעקוב בקפידה אחרי ספורטאים שחלו בקוביד 19, בפרט במהלך 3-6 השבועות שלאחר המחלה, כולל חולים קלים וחולים א-סימפטומטיים, כאשר הם מחדשים את הפעילות הגופנית

2. במקרים קלים, מומלץ לחזור בהדרגה, כמו עם תכנית ה-50/30/20/10 (50% הפחתה מנפח האימונים בשילוב עם יחס מנוחה:עבודה של 1:4 בשבוע הראשון, 30% הפחתה ויחס מנוחה:עבודה של 1:3 בשבוע השני וכו')

קוביד 19 רחוקה מלהיות מחלה תמימה גם בקרב ספורטאים ורבים מהנזקים שהיא משאירה אחריה נסתרים ומסכני חיים. לכן, כאשר חוזרים לפעילות אחרי המחלה יש לעשות זאת בזהירות ובאיטיות, ולקחת את הזמן כדי לוודא את סיום שלב הזנב הארוך של קוביד 19 לפני חזרה לפעילות גופנית עצימה.

לסיכום, אני מכיר את הרצון של כולנו לחזור לפעילות כמה שיותר מהר והפחד מהפסקה ממושכת של פעילות. אבל במחלות כמו קוביד 19 חשוב לשמור על פרספקטיבה, או כמו שצ'רצ'יל אמר: "הספורט היחיד שאני עושה הוא נשיאת ארונות הקבורה בהלוויות של חברים שאמרו לי שאני חייב לעשות ספורט."