מילומה נפוצה (Multiple myeloma) היא סרטן של מוח העצמות, כאשר התא הסרטני הוא תא פלסמה (*Plasma cell). בדרך כלל זוהי מחלה שמופיעה בגיל מבוגר. באירופה שעור ההיארעות של המחלה עומד כרגע על 5.72 מקרים ל-100,000 כשגיל האבחנה החציוני עומד כיום על 68. מילומה מאופיינת במחלת עצמות נילוות שמביאה בסופו של דבר להרס של העצמות, קריסה של חוליות עמוד השדרה, שברים ופתולוגיות נוספות של העצמות.

גם לאימוני הכוח יש משקל חשוב במקרה הזה | צילום: Sgt. Sarah Fiocco

בדרך כלל מאובחנים חדשים עם מילומה מדווחים על איכות חיים נמוכה, פעילות גופנית נמוכה, כאבים ועייפות. כל אלו הם סימפטומים מרכזיים. בזמן האבחנה של המחלה, בדרך כלל מוצאים שישנה פגיעה באיכות חייהם של החולים בכל חמשת הקריטריונים: פגיעה פיזית, חברתית, תפקודית, רגשית וקוגניטיבית. כאבים ועייפות כרונית מדווחים כשני סימפטומים מרכזיים.

כושר גופני, כולל סיבולת, כוח, גמישות ושיווי משקל קשורים כולם עם תפקוד גופני, מגבלות פיזיות ועצמאות פיזית. ישנם גורמים פיזיקליים כמו רמה נמוכה של פעילות גופנית, תפקוד נמוך, חוזק אחיזה נמוך, כל אלו יכולים לנבא מוגבלויות בפעילות יומיומית כמו הליכה, סחיבה, רחצה, התלבשות. גם יכולת אירובית כוח חשובים עבור תפקוד פיזי בחיי היום יום, ובייחוד בגיל המבוגר. שיפור התפקוד הפיזי יכול לשפר את איכות החיים.

תהליכי ההרס בעצמות של חולי מילומה ניכרים כבר בשלבי האבחנה הראשוניים. על ידי בדיקה ומדידה של התפקוד הגופני בזמן האבחנה הראשונית ניתן לזהות חולים שנמצאים בסיכון יתר להידרדרות תפקודית וניתן להשפיע על ידי התערבות על מנת למנוע או להפחית את ההידרדרות הגופנית ואף לשפר תפקוד גופני.

תחזוקה או שיפור של תפקוד גופני הנה הכרחית וקריטית עבור החולים וזאת על מנת שיוכלו להמשיך לשמור על תפקוד יומיומי של פעולות בסיסיות ועל מנת לשמור על איכות החיים שלהם. ההשפעה של פעילות גופנית על חולי סרטן באופן כללי היא מכריעה וידועה זה זמן רב. השפעה שבאה לידי ביטוי לא רק בשמירה על תפקוד תקין ויכולת גופנית אלא גם בעלת תפקיד משמעותי בהפחתה של תופעות לוואי מטיפולים. בנוסף, פעילות גופנית חשובה מאוד באוכלוסיה המבוגרת על מנת לשמור על תפקוד וחוזק גופני ובכלל על מנת לשמר תפקוד קוגניטיבי ותפקוד של מערכת החיסון הראו שבחולי מילומה, פעילות גופנית ניתנת לביצוע והיא בטוחה.

חשוב להבין שגם במקרה של מחלות קשות הפעילות הגופנית מומלצת מאוד | צילום: Image by TheOtherKev from Pixabay

במאמר סקירה שהתפרסם לאחרונה על ידי קבוצת מחקר מדנמרק, החוקרים העלו השערה שחולים עם מילומה בעלי תפקוד גופני ירוד יותר מאוכלוסיה רגילה ומחולים בסוגי סרטן אחרים. מטרת המחקר היתה לתאר תפקוד גופני באופן ספציפי לגיל ולמין בין חולים מאובחנים חדשים עם מילומה וזו בהשוואה לאוכלוסיה הרגילה ולאוכלוסיות עם סוגי סרטן אחרים.

במחקר השתתפו 100 משתתפים שעמדו בקריטריונים שהוגדרו, והגיל הממוצע עומד על 67.7 שנים. המשתתפים שעמדו בקריטריונים נבחנו ב 3 תבחינים: תבחין 6 דקות הליכה שמטרתו לבדוק יכולת אירובית. תבחין עמידה-ישיבה שמטרתו לבחון חוזק פלג הגוף התחתון, ותבחין חוזק אחיזה.

כותבי המאמר מצאו שבקבוצה שהיתה מעורבת מנשים ומגברים בזמן האבחנה היה תפקוד גופני ירוד יותר מאשר האוכלוסיה הרגילה. באופן לא צפוי, חוזק האחיזה נמצא דווקא גבוה יותר בחולי המילומה. המעורבות של העצמות והשברים גרמה לכך שיהיו שינויים והבדלים בתבחינים שמודדים חוזק ותפקוד גופני של פלג גוף תחתון וחוזק אחיזה. הימצאות של שברים בחוליות השדרה שינתה באופן משמעותי את תוצאות התבחין שנקרא 6 דקות הליכה. בשלוש הקבוצות של הסרטן מסוגים אחרים מצאו: בחולי לימפומה למשל מצאו יכולת אירובית טובה יותר אבל חוזק נמוך יותר של פלג הגוף התחתון. יש לציין שלא נמצאו הבדלים מבחינת תפקוד גופני בין חולי סרטן בלוטת הערמונית, סרטן שד וחולי מילומה, פרט לעובדה שבחולי מילומה נמצא חוזק אחיזה גבוה יותר מכולם.

כותבי המאמר משערים שהתוצאות מעידות על כך שלחולי מילומה יש תפקוד גופני נמוך של פלג הגוף התחתון בזמן האבחנה של המחלה ובייחוד בחולים שבהם ישנה מעורבות של העצמות. לאחר התחלת הטיפולים כנגד המילומה ישנה אפילו החמרה בתפקוד הגופני. מחקרים שנעשו ביחס לבריאות העצמות בחולי מילומה הראו ששברים מוקדמים בחולים הנם נפוצים בייחוד בשבועות הראשונים מאז האבחנה. מניחים שזה הגורם המרכזי שפוגע בתפקוד הגופני שלהם.

הטיפולים עשויים לגרום לאובדן תפקודים גופניים בסיסיים. הראו שאובדן תפקודים גופניים בחולי מילומה יכול להיעצר על ידי פעילות גופנית, כפי שהראו לגבי ההשפעה של פעילות גופנית בסוגי סרטן אחרים. היות ומרבית חולי מילומה שייכים לאוכלוסייה המבוגרת והאוכלוסיה המבוגרת כשלעצמה במצב גופני יותר שביר, ההתערבות על ידי פעילות גופנית מניעתית אצלם היא קריטית ורצוי מאוד שתעשה מה שיותר מוקדם.

המחקרים שבודקים מהי התועלת בפעילות גופנית התערבותית לחולי מילומה הם רבים. בשנת 2019 התפרסם מאמר סקירה בנושא שהתמקד בהתעמלות ופעילות גופנית ככלי התערבותי בחולים עם ממאירויות שמערבות את מוח העצמות וכן חולי מילומה נפוצה. כיום ישנה הישרדות הולכת ועולה של חולים המטו-אונקולוגיים וזה לא רק בזכות כלים משופרים שמאפשרים גילוי מוקדם, אלא גם בזכות טיפולים מתקדמים. היות וההישרדות עולה, צריך לשפר גם את איכות החיים של החולים וכיום מתחזקת ההשערה של שיקום מטופלים ומתמודדים עם מחלה סרטנית באמצעות פעילות גופנית משקמת. הראו שלפעילות גופנית על בסיס קבוע יש השפעה חיובית חשובה כחלק מהטיפול ומהליך השיקום של החולים. פעילות גופנית מאפשרת שימור ושיפור תפקודים גופניים בחולי סרטן באופן כללי, משפרת את המצב המנטלי שלהם וגם את איכות חייהם.

בחולי מילומה נפוצה ובחולי סרטן עם מעורבות של העצמות אחת מתופעות הלוואי המשמעותיות היא כאבים. בכאב ניתן לטפל באמצעים שונים ומגוונים, בין היתר ניתן לטפל בכאב באמצעות טכניקות שמעלות את זרימת הדם לרקמה, אך במצב של גידול סרטני לא מומלץ להעלות זרימת דם לאזור שבו נמצא הגידול. מומלץ מאוד לתת לחולים האלו הערכה מקדימה לגבי מצב העצמות שלהם ובהתאם להערכה האישית, רצוי לבנות תכנית אימונים מותאמת כשאר יש לקחת בחשבון סיבוכים אפשריים. אחד האתגרים המשמעותיים ביותר בטיפול בחולים האונקולוגיים הוא "לתפור" להם תכנית אימונים מותאמת עם התחשבות במגבלות ובסיכונים תוך הצבת מטרות קליניות טיפוליות סבירות ומציאותיות. חשוב שהפעילות הגופנית המומלצת לחולים האלו תהיה בהתאם להנחיות הבינלאומיות המיועדות לחולים אונקולוגיים.

לפעילות אירובית יש פוטנציאל לשפר הרבה מאוד מתופעות הלוואי שנגרמות בעקבות הטיפולים שמקבלים החולים (למשל בסרטן שד) כאשר ההשפעה החיובית באה לידי ביטוי בכל סוג של סרטן. למרות שישנן תוצאות מעודדות לגבי ההשפעה של פעילות גופנית התערבותית בחולי סרטן, עדיין לא מספיק חולים דבקים בה כחלק מהטיפול, וזאת בעקבות סיבות מגוונות. ראוי לציין שמרבית מאמרי הסקירה בנושא מראים שפעילות גופנית התערבותית היא בטוחה, אינה מסכנת את החולים (כל עוד היא מפוקחת) ויש לה השפעה מיטיבה רחבת היקף על החולים האונקולוגיים גם מבחינת הפחתת תופעות הלוואי, מבחינת שיפור הסיבולת, הכושר הגופני , כוח השריר כשבסופו של דבר זה מתבטא בעלייה באיכות החיים.

בסיכומו של דבר, הטיפול בחולה האונקולוגי הוא משולב ויש הוכחות מדעיות לכך שפעילות גופנית מגוונת תורמת לחולים אונקולוגיים, כאלו עם מעורבות של העצם וחולי מילומה נפוצה. עדיין קיים צורך ניכר במחקרים נוספים שיתמקדו בהשפעות של פעילות גופנית. היתרונות של הפעילות הגופנית בחולי מילומה הם ניכרים אך יש צורך שהפעילות תהיה מבוקרת ומותאמת למצב העצמות בחולים אלו למען בטיחותם ובכדי להשיג את מירב התועלת.

*תא פלסמה Plasma cell נקרא גם תא B  פלסמה, הוא שייך לתאי הדם הלבנים כאשר מקורו במח העצמות, שם הוא נמצא ותפקידו העיקרי הוא ייצור והפרשה של נוגדנים. הפרשת הנוגדנים נעשית כתגובה להצגת אנטיגנים שנעשית על ידי תאים אחרים של מערכת החיסון. לנוגדנים המופרשים יש תפקיד כחלק ממערכת החיסון, הם נישאים על ידי הדם והמערכת הלימפטית אל אתר המטרה ששם נמצא האנטיגן ותפקידם לנטרל אותו.