לא נדיר לראות במשחקים האולימפיים זוגות של מאמן וספורטאית, הרבה יותר נדיר לראות זוגות של ספורטאית וספורטאי, אבל שני זוגות כמו אלה שהיו אמורים לייצג את ישראל במשחקים האולימפיים בטוקיו – קשה מאוד למצוא בכל מקום. דן סלפטר הוא בעלה ומאמנה של לונה צ'מטאי-סלפטר, הוא גם המאמן של מארו טפרי וסלאמוויט (סאלם) באיולין-טפרי, ששניהם קבעו את הקריטריון להשתתפות בטוקיו. במלים אחרות, שני זוגות, ספורט אחד, אימונים משותפים ולא פחות חשוב מהכל – רמה גבוהה מאוד וחסרת תקדים בריצה למרחקים ארוכים בישראל.

שילוב מנצח. דן סלפטר ולונה צ'מטאי | צילום: אלבום פרטי

עוד כתבות בנושא 
לונה צ'מטאי קבעה את התוצאה השישית בכל הזמנים במרתון
עוד שיא ישראלי מדהים למארו טפרי במרתון
סאלם ביולין קיבלה אזרחות ישראלית

ולחשוב לכמה מזל ומקריות הספורט הישראלי היה זקוק כדי ליצור את החיבור המרובע הזה, שמוביל כיום את הריצה למרחקים ארוכים בארץ. חיבור של שלוש מדינות, שתי רצות שלא דמיינו בשנותיהן המוקדמות שייצגו את ישראל, רץ מרתון מדהים שבכלל לא חלם על להפוך לספורטאי כשעלה לארץ בגיל העשרה, ומאמן מחונן שהצליח להוביל את הריצה למרחקים בארץ לרמות שמעטים מאוד העזו לחשוב בהיגיון שאפשר להגיע אליהן.

הזוג צ'מטאי-סלפטר 

לונה צ'מטאי-סלפטר, בת 31 וחצי, גדלה במערב קניה באזור שהצמיח הרבה מאוד רצים מוכשרים למרחקים ארוכים, אבל למרות שהיתה נערה כשרונית בתחום הריצה למרחקים ארוכים, וכמיטב המסורת באזור הזה נהגה לרוץ הלוך וחזור לבית הספר לאורך קילומטרים, היא לא הפכה שם לספורטאית ולפני גיל 20 מצאה עבודה די מאתגרת מחוץ לגבולות המדינה, בביתו של הקונסול הקנייתי בישראל.

בשעות הפנאי שבהן היא לא טיפלה בילדיו של הקונסול, היא יצאה לרוץ ובמדינה קטנה כמו שלנו מיד התבלטה וקיבלה הצעות להצטרף לאגודות אתלטיקה, כך הגיעה תחילה לאתלטי אורן השרון. תוך כדי שהיא השתלבה במסגרת והכירה יותר ויותר שותפים לאימון, התחיל סיפור האהבה בינה לבין דן סלפטר, שהפך למאמנה באגודת מכבי תל אביב. אז הוא היה בתחילת דרכו כמאמן, אבל אחד כזה שלקח מאוד ברצינות את הג'וב שבחר לעצמו והכיר טוב גם את המנטליות הקנייתית בזכות ביקוריו במחנות אימונים במדינה.

ב-2014 השניים נישאו בחתונה אזרחית בניירובי בירת קניה. חשוב לציין שבשנים שלפני כן צ'מטאי-סלפטר שהלכה והשתפרה בריצה היתה מספיק טובה כדי לנצח באליפויות ישראל במרחקים כמו 5,000 ו-10,000 מטרים, אבל זה היה ממש רחוק מהרמה שהיא הגיעה אליה בשנתיים האחרונות. ולמרות הכל, המחשבה ההגיונית היתה שאולי היא תוכל לקבוע קריטריון להשתתפות במשחקים האולימפיים ריו 2016 בריצת המרתון. כדי שזה יקרה, הזוג סלפטר-צ'מטאי נאבק תחילה בבירוקרטיה, ובמקביל לקבלת תעודת הזהות הכחולה ב-2016, לונה קבעה את הקריטריון במסגרת מרתון תל אביב. התוצאה שלה אז היתה 2:40:16 שע'.

טבילת האש במשחקים האולימפיים היתה פחות מוצלחת ולכן מחוץ לקהילת הרצים לא היתה ממש ציפייה לספורטאית-על חדשה באתלטיקה הישראלית, ככה זה כשספורטאי ישראלי נמדד על ידי הציבור לפי הופעה אחת באירוע גדול של אחת לארבע שנים. אבל דן סלפטר המשיך להאמין, וזאת למרות שלשניים כבר נולד בן (עוד לפני המשחקים האולימפיים בריו) ואפשר להגיד שאין הרבה מקרים שבהם ספורטאיות מתחילות לפרוח דווקא אחרי שהפכו לאמהות.

משנת 2017 החל גרף עלייה מדהים בכל קנה מידה באתלטיקה הבינלאומית, זה התחיל כשצ'מטאי-סלפטר שברה בפעם הראשונה את השיא הישראלי בחצי מרתון שהיה שייך לנילי אברמסקי, המשיך ב-2018 עם מדליית זהב היסטורית באליפות אירופה ב-10,000 מטרים ואז עם ניפוץ השיא הישראלי במרתון לנשים (2:24:17 שע') וחצה את גבול כל הפנטזיות הם הישגים מדהימים כמו התוצאה השנייה בכל הזמנים בריצת כביש ל-10 קילומטרים ורגע לפני הקורונה – ניצחון במרתון טוקיו היוקרתי בתוצאה של 2:17:45 שע' שהיא התוצאה השישית בהיסטוריה.

עלה לארץ בלי לדעת יותר מדי על אתלטיקה, תוך עשור הפך לכוכב. מארו טפרי | צילום: צלמי שוונג

הזוג טפרי-באיולין 

מארו טפרי נולד באתיופיה בשנת 1992 ועלה לישראל בגיל 14 עם אביו ו-6 מאחיו. תוך כדי תהליך הקליטה שלו בישראל שהתחיל בקרית ים, הוא בכלל לא דמיין שתוך עשור בלבד הוא יהפוך לאחד הספורטאים המובילים בישראל, מה שעניין אותו אז היה ללמוד עברית ולהתאקלם במדינה החדשה.

כשנתיים אחרי שעלה, טפרי החליט לעבור לגור וללמוד בכפר הנוער בן שמן, בעקבות המלצה של אחד מאחיו שביקר שם. אחת התכניות בפנימייה היתה תכנית לאתלטיקה, ואחרי שייעצו לו להצטרף טפרי הרשים מאוד, במיוחד בתור מישהו שלא גדל ונשם אתלטיקה בילדותו. בתחרות בתי הספר הראשונה בה השתתף, המאמן רפי וישניצר ז"ל זיהה את הפוטנציאל שלו וכיוון אותו הלאה. בסופו של דבר טפרי מצא את עצמו במדי מכבי תל אביב ותחת שרביטו של דן סלפטר.

בהתחלה הוא התחרה בריצות מסלול למרחקים בינוניים וארוכים, אבל דן סלפטר אמר כבר בשלב מוקדם שהוא מייעד את טפרי למרתון ושצריך לשבור את הסטיגמה לפיה רצים מגיעים למרתון רק בשלהי הקריירה שלהם. טפרי הצליח לקבוע את הקריטריון למשחקי ריו 2016 וסיים שם במקום ה-73.

הפריצה הגדולה שלו היתה ב-2018 כששבר את שיא ישראל בחצי מרתון של היילה סטאין שהחזיק מעמד 21 שנים וקבע 1:02:24 שע'. אז כבר אפשר היה להבין שצומח כאן משהו גדול ובקיץ הבא טפרי הצדיק את האמונה הזאת כשסיים שביעי במרתון באליפות אירופה באתלטיקה בזמן של 2:13:00 שע'. בהמשך הוא שיפר את שיאיו לתוצאות ברמה עולמית גבוהה, 2:07:20 שע' במרתון ו-1:00:52 שע' בחצי המרחק.

השתלטו על הריצה למרחקים בארץ. צ'מטאי סלפטר וסלמאוויט ביולין (בראש הפודיום) | צילום: יח"צ איגוד האתלטיקה

עוד בתחילת דרכו כאתלט מקצוען, הוא הכיר את סלאמוויט (סאלם) באיולין כששהה במחנה אימונים באתיופיה ב-2012. באיולין הצעירה ממנו בשנה היא לא יהודיה, אבל השניים החלו לנהל רומן ולהיפגש במסגרת מחנות האימונים שלהם, אחרי שלוש שנים עברו לגור יחד וב-2017 התחתנו בחתונה אזרחית באתיופיה.

באיולין, בניגוד לטפרי ואולי גם ללונה צ'מטאי-סלפטר, מתמקדת בינתיים בריצות המסלול ל-5,000 ו-10,000 מטרים. במרחק הראשון היא קבעה ביולי 2019 שיא ישראלי שגם היה הקריטריון למשחקים האולימפיים בטוקיו, 15:08.39 דק'. השיא הזה נשבר שבוע לאחר מכן על ידי צ'מטאי-סלפטר שהצליחה לרדת מ-15 דקות. במרחק הארוך יותר התוצאות של באיולין פחות מהירות משל צ'מטאי-סלפטר, גם על המסלול וגם בריצת הכביש (10 ק"מ) ועדיין מדובר ברמה אחרת וגבוהה בהרבה מכל מה שראינו כאן עד לעלייתה של צ'מטאי-סלפטר. חוץ מזה, באיולין נתנה רמז לפוטנציאל שיש לה בריצות הכביש הארוכות יותר, עם שיא אישי של 1:08:29 שע' בחצי מרתון שנקבע באוקטובר 2019. עד לעלייתן של צ'מטאי-סלפטר ובאיולין, התוצאה המהירה ביותר של רצה ישראלית בחצי מרתון היתה 1:13:59 שע' (נילי אברמסקי).