משמעות המונח "Gait training" (אימון הליכה/ריצה) הוא לאפשר למידה והפנמה של תבנית הליכה/ריצה תקינה. המטרה באימון היא ללמד הליכה או ריצה בתבנית אופטימלית באמצעים שונים בכדי שיהיה אפשר ליישם את תבניות התנועה בתפקוד היומיומי.

שיפור טווחי תנועה וכוח שרירים לא מוביל אוטומטית לשיפור בהליכה | צילום: pixabay

עוד כתבות בנושא 
למה יש לרצים שברי מאמץ? 
למה נשים בגיל המעבר צריכות להתאמן בעומס גבוה? 
האם ניתן לנבא ולמנוע דלקת בגיד אכילס? 

לדוגמה, מטופל שלאחר ניתוח לשחזור רצועה צולבת בברך – תבנית ההליכה שלו לרוב תהיה לקויה. נוכל לזהות בהסתכלות על תבנית ההליכה קושי ביישור הברך בשלב הדריכה וקושי בכיפוף הברך בשלב ההנפה (העברת הרגל לפנים). חשוב לשפר את טווחי התנועה של הברך ולחזק את שרירי הגפה בטיפול אך אין זה מספיק. מטרת העל היא שהמטופל ינצל את טווחי התנועה וכוח השרירים שהושגו לתפקוד, כלומר להליכה. זוהי החשיבות של אימון ההליכה מאחר ועצם השיפור של טווחי התנועה וכוח שרירים כשלעצמם, לאו דווקא מוביל אוטומטית לשיפור בתבנית ההליכה עצמה.

למידה מוטורית

באימון רוכשים מיומנויות מוטוריות חדשות. למידה מוטורית משמעה תהליכים של אימון המובילים לשינויים קבועים יחסית ביכולת ליצור פעולה מיומנת. הלימוד מבוצע על ידי מתן ביופידבק (משוב) באמצעים שונים כגון מערכת EMG (רושמת את הפעילות החשמלית הנוצרת על ידי סיבי השריר), מסך עם פידבק ויזואלי בזמן אמת, ואף מראה פשוטה באורך הגוף. תחום השיקום של  מטופלים נוירולוגים תרם רבות להתפתחות נושא אימון ההליכה באמצעות משוב.

נכון להיום, הטכנולוגיה הכי מתקדמת המאפשרת משוב היא מערכת תנועה אופטית. הנבדק רואה את עצמו על גבי מסך באמצעות אנימציה. ראשית יש לזהות את תבנית התנועה הלקויה שנובעת מפציעה או ממגבלה תפקודית. הנבדק רואה את הזויות והמעלות של הגפה התחתונה תוך כדי הליכה ובהתאם לסטייה מטווח הנורמה הוא יכול לתקן את תבנית ההליכה. התיקון של תבניות תנועה מתבצע על פי נתונים מדויקים ולא על פי הערכות גסות. חשוב לציין כי האימון מותאם באופן אישי וספציפי לבעיה קיימת.

מחקרים מוכיחים שנבדקים יכולים לשנות את תבנית התנועה שלהם באמצעות Real time feedback, משוב בזמן אמת. מחקר אחד למשל, בדק יעילות של שימוש במשוב בזמן אמת בנבדקים עם תסמונת כאב פטלופמורלי שהינו כאב בקדמת הברך, במטרה לשפר את התנועתיות של מפרק הירך דווקא ולהפחית כאב. הנבדקים רצו על הליכון וקיבלו באמצעות מסך, משוב קינמטי של תנועת מפרק הירך. בזמן הריצה הודגם מנח מקרב מוגבר של מפרק הירך, מעבר לטווח התקין, אל קו האמצע של הגוף. במהלך שמונה מפגשים ותוך שבועיים, הנבדקים התבקשו לשמור על הזווית של הירך בתוך הטווח התקין תוך התייחסות לביצוע כיווץ של שרירי האגן הצידיים ואיזון של האגן.

אימון עם פידבק ויזואלי יכול להפחית את עוצמת האימפקט בריצה | צילום: pixabay

כעבור ארבעה מפגשים המשוב שהנבדקים קיבלו תוך כדי האימון הופחת בהדרגה. כך למד הנבדק להסתמך על משוב פנימי (החישה העצמית של הגוף ביחס לאיברי גוף אחרים ולמרחב) ולא על משוב חיצוני כגון מסך. התיקון התנועתי נבדק בפגישה הראשונה, בתום שמונת המפגשים וכעבור חודש. התוצאה הצביעה שהודגם שיפור משמעותי בשמירת הירך בזווית התקינה וכן באיזון האגן. המסקנה במחקר היתה שאימון ריצה תוך מתן משוב, במטופלים עם כאב בקדמת הברך גרם לשיפור בזווית במפרק הירך, הפחית כאב ושיפר תפקוד.

מחקרים ועובדות

שברי מאמץ נכללים בפציעות הנפוצות ברצים. מחקרים מצאו קשר בין עומסים מוגברים על הגפה התחתונה בשלב הנחיתה בריצה לבין שברי מאמץ. ההנחה היא כי אימון ריצה נכון יכול להפחית את העומסים המופעלים על הגפה. במחקר שכלל 10 רצים נמצא כי אימון על ידי פידבק ויזואלי בזמן אמת הפחית בכ-20% את עוצמת האימפקט המופעל על הגפה התחתונה בזמן ריצה. בנוסף נמצא כי השינוי נשמר חודש לאחר סיום האימון.

מחקר נוסף שכלל 320 משתתפים הראה שככל הנראה קיים קשר בין אימון ריצה תחת משוב, כלומר ריצה מודעת בתבנית תקינה לבין סיכון לפציעות. לקבוצה שעברה אימון ריצה במטרה להפחית את העומס בזמן הנחיתה באמצעות משוב ויזואלי, היה 62% פחות סיכון לפציעה של גפיים תחתונות בהשוואה לקבוצת הביקורת בתקופה של 12 חודשים לאחר האימון.

עבודה נוספת בדקה את ההשפעה של הפחתת הכוחות לקירוב של מפרק הברך בעזרת מערכת משוב שבדקה את המנח הדינמי במפרק הברך בנבדקים עם רגלי O. המשתתפים קיבלו הוראה לשמור את זווית הברך בתוך טווח הנורמה, תוך הנחייה מילולית. גם במחקר זה הופחתה בהדרגה מידת המשוב שקיבלו הנבדקים. התוצאות הוכיחו כי הכוחות שעוברים פנימית למפרק הברך פחתו משמעותית גם במעקב לאחר חודש. המטופלים דיווחו גם סובייקטיבית, שלאחר אימון מסוג זה התרגול דרש מהם פחות מאמץ וההליכה היתה להם טבעית וקלה יותר. אימון ההליכה לא שינה משמעותית את תבנית ההליכה הנראית לעין אך כן הפחית משמעותית את הכוחות המופעלים פנימית לברך בהשוואה לפתרונות אחרים כמו מחוכים ומדרסים.

הליכה בעזרת משוב תביא גם לשיפור בסימטריה | צילום: thinkstock

מחקרים אחרים בדקו מטופלים לאחר ניתוח להחלפת מפרק ירך ולאחר קטיעה מתחת לברך. שני המחקרים הראו שיפור בסימטריה ובעומסים על הגפיים התחתונות בתבנית ההליכה לאחר אימון הליכה בעזרת משוב. אם זאת, לא נבדק האם השינוי בתבנית ההליכה נשמר לאורך זמן.

לסיכום, אימון הליכה או ריצה צריך להיות חלק בלתי נפרד בטיפול באנשים לאחר ניתוח או פציעה שגרמו לליקוי בתבנית הליכה, ובמקרים בהם תבניות התנועה הלא תקינות גורמות לפציעות. אימון זה יכול לשנות תבנית הליכה או ריצה, להפחית כאב ולשפר תפקוד. האימון חייב להיות משולב עם תכנית ספציפית של תרגול טווחי תנועה וכוח שרירים רלוונטיים. ניתן לתרגל אימון הליכה וריצה גם באמצעים פשוטים כמו הליכון ומראה באורך הגוף המשמשת כמשוב. לאחר שהמטפל מזהה את תבנית ההליכה הלקויה ומשער שהינה גורמת לסימפטומים או לפציעה, ניתן לתת למטופל הנחייה פשוטה ומבוקרת בעל פה לתיקון התבנית. בנוסף, קיימת חשיבות למחקרים נוספים אשר יעסקו בהבנת הקשר בין סוג הפציעות לבין תבנית הריצה, ולקביעת הפרוטוקול האופטימלי לאימון הריצה שישיג את התוצאות הטובות ביותר.

כתבו: רז מרטיקרו BPT, אילנית אברון MScPT וד"ר סאם ח'מיס PhD פיזיותרפיסט מומחה בניתוח תנועה