הריצה היא ללא ספק אחד מענפי הספורט שתפסו את התאוצה הגדולה ביותר בעשור האחרון. מספיק לצאת החוצה לפארק הקרוב בשעות בוקר מוקדמות ולראות את עשרות הרצים והקבוצות המתגודדות יחד לאימון בוקר משותף. אחד הדברים המייחדים את הרצים היא הקהילה ולצורך המינוף שלהן הוקמו גם ברשתות החברתיות קבוצות ריצה רבות שבהן הרצים משתפים את כל מה שעובר עליהם, שואלים שאלות, מעלים בעיות ובעיקר מחפשים אוזן קשבת ממישהו שנמצא יחד איתם באותו התחביב ומבין ללבם.
"לא רצינו להקים עוד קבוצת ריצה, רצינו להקים קהילת ריצה" חיימוביץ' (משמאל לימין) שמו ועופר | צילום: אלבום פרטי
לפני מספר שבועות התבשרנו על פתיחתה של קהילת פייסבוק חדשה בשם "קהילת רצים" אותה מנהלים יחדיו, גל שמו, המוכר כאחד המייסדים של "אבא פגום", זיו חיימוביץ', מאמן ריצה והבעלים של קבוצת "פשוט לרוץ" יחד עם חן עופר שגם הוא רץ חובב.
"לא רצינו להקים עוד קבוצת ריצה, רצינו להקים קהילת ריצה", אומר לנו שמו בראיון שערכנו עמו ועם חיימוביץ', "כמי שהקים את אחת הקהילות הכי גדולות בארץ (אבא פגום, ד.מ) ורק לפני שנה התחלתי לרוץ, התחברתי לעולם הריצה באופן אישי. נכנסתי לכל קבוצות הריצה הקיימות ברשת ומצאתי שחסרה שם קהילתיות במובן האמתי שלה. לפני שפתחנו את קהילת רצים, פתחנו קבוצת וואטסאפ בשם 'פגומים רצים' ובה 250 גברים בלבד".
קבוצת פגומים רצים יצרה לעצמה קהילה ובה ארגנו מפגשים עצמאיים ולאט לאט הרחיבו את המפגשים למרוצים חברתיים בהם לקחו חלק כ-100 איש. ההצלחה היתה גדולה ולכן הם החליטו לפתוח את הקבוצה ולהביא אותה אל הרשת החברתית פייסבוק ולהזמין אליה גם נשים.
מה ההבדל בין קהילת רצים לקבוצות הקיימות כרגע?
"לקהילה יש כל מני מובנים", אומר שמו בן ה-32, "אנחנו רוצים לגרום לכך שאנשים יפגשו מחוץ לרשת ואנחנו גם עושים את זה. מדי שבוע בימי חמישי עולה אצלנו פוסט שנקרא 'מישהו לרוץ איתו' ובו אנחנו מזמינים אנשים לחפש אנשים לרוץ איתם. לא לכולם יש קבוצות ריצה או חברים שהם מעולם הריצה. אני שם לב בשנה האחרונה שיש כל מיני מקרים בהן נשים נפגעות וחוששות לרוץ לבד כפי שגם אתם בשוונג דווחתם על כך לראשונה. אנחנו מנסים לחבר בין אנשים על מנת למנוע מקרים כאלו להבא. בעולם הקהילות ברשת ישנה אפשרות להשתמש בכוח הזה לדאוג לקהילה לדוגמה, לדאוג למחירים טובים יותר למוצרי ספורט".
בעולם הקהילות ברשת ישנה אפשרות להשתמש בכוח הזה לדאוג לקהילה. גל שמו | צילום: באדיבות גל שמו
תחושת הביחד
"אנחנו לא באים להתחרות בקבוצות אחרות", מדגיש חיימוביץ, 30, "אנחנו מעלים משהו אחר. הכוונה היא לתחושת הביחד, הכוח החברתי והכלכלי. כשהתחלתי עם מועדון הריצה שלי, לא רציתי להיות קבוצת ריצה, רציתי להיות קהילת ריצה. כיצד זה מתבטא? האנשים בקבוצה הם לא רק פרטנרים אחד לשני בעולם הריצה, הם הופכים להיות חברים אחד של השני וגם המשפחות שלהם. זה הפך להיות משהו גדול יותר".
חימוביץ' מאמין כי לקהילה ישנם היבטים רחבים הרבה יותר ואנחנו רגילים לחיות בתוך קהילות. הקהילה יכולה לתת תמיכה רגשית ומעודדת. "הכוונה היתה ליצור קהילה בה כל אחד יכול לתרום ולהיתרם. בקהילת רצים תמצאו מגוון של רצים, החל ממאמנים ורצים ותיקים ועד לרצים חדשים וכאלו שהתחילו ממש לפני רגע ומחפשים מקום תומך שגם נותן להם בחזרה".
מה חיבר ביניכם בעצם?
"הריצה", צוחק שמו, "אני מנהל קהילה גדולה וגם עובד במשרה מלאה ובנוסף אבא לילדה, חיפשתי תחביב שבו אוכל לשים את הנייד בצד ולנקות את הראש. התחלתי לרוץ עם אפליקציה. כשהתחלתי לרוץ, חן עופר שהוא אחד המנהלים ב'אבא פגום' היה סוג של מנטור עבורי. מעולם לא עשיתי ספורט והייתי שמן לשעבר, תמיד שנאתי את זה. חן היה הבחור היחיד בחיי שהכרתי שהוא רץ ויכולתי להתייעץ איתו על ביגוד והנעלה. לאט לאט התחלתי לרוץ ולהתאהב בזה. העליתי פוסטים של השראה בקבוצה שלנו ולאט לאט עוד ועוד אנשים התחברו לזה. התאגדנו ורצנו יחד במרוץ הלילה של חיפה. הגיעו כחמישים איש וגילינו שיש קהילה של אנשים שאוהבים לרוץ אז פתחנו כאמור את קבוצת הווטסאפ והתחיל לזרום בה מידע מטורף. בקבוצה הזו יש אולטרה מרתוניסטים ואנשים כמוני שרצו חמישה ק"מ בקושי. פתאום הבנתי כי החיבור ביני לבין אולטרה מרתוניסט לא היה מתאפשר לעולם, אנחנו לא באותה רמה. זה היה מדהים כי התחלתי לקבל טיפים מאנשים מקצועיים מאוד בתחום".
"המרוץ החברתי הוא מדהים"
בתוך קהילת אבא פגום צמחה לה לאט לאט תת קהילה של רצים. הם החליטו להקים לעצמם אירועי ריצה בתשלום סמלי של 50 שקלים שנועדו לכיסוי הוצאות הקייטרינג המפנק שממתין בסיום. "ראינו שהמרוץ החברתי הוא מדהים", אומר שמו, "הוא יצר מפגש בין אנשים בכל רמות הריצה כי עשינו מקצים החל מחמישה ק"מ ועד לחצי מרתון".
"אנחנו לא באים להתחרות בקבוצות אחרות", חיימוביץ' | צילום: אלבום פרטי
"עד גיל 16 הייתי ילד שמן", מספר לנו חיימוביץ', "ירדתי במשקל כי רציתי לשנות משהו בחיי. עם הרבה מוטיבציה ירדתי 40 ק"ג ומאז הכל היסטוריה, שקלתי 100 ק"ג. מגיל 16 התחלתי לרוץ, זה התחיל עם ההכנה לצבא. בצבא התאהבתי בריצות ארוכות יותר. המרוצים הראשונים שלי היו במרוץ הלילה של תל אביב. עשיתי קורס מאמנים וזה הפך למקצוע על הדרך. לפני שלוש שנים שאלתי את עצמי מה אני רוצה לעשות והלכתי בעקבות תחושות הבטן".
בעקבות הריצות החברתיות שערכו והפוסטים שהעלו בקהילת אבא פגום, יצר כל אחד מהם השראה עבור אחרים לצאת ולרוץ. שמו מאמין שבקהילות מקצועיות מהסוג הזה, בסוף המפגש בין האנשים הוא מה שחשוב, הריצה הופכת להיות שולית. הוא שיתף כי בסוף השבוע יצא לרוץ עם אחד מחברי הקהילה, הם מעולם לא רצו יחד והכירו בחטף לפני כן, אך הקהילה יצרה ביניהם חיבור, "זה דבר שמשנה חיים לאנשים ברמה החברתית. אני רואה את זה כמי שחי ונושם קהילות, אני מרצה בנושא ורואה כמה אנחנו מצליחים לשנות חיים נטו בגלל החברותא, הקהילה".
בניגוד לקהילות רבות הנמצאות בין כותלי הפייסבוק, קהילת רצים שואפת לצאת החוצה ולייצר מפגשים. המטרה הבאה שלהם תהיה מפגש ריצה חברתית בה יקחו חלק בין 100-200 רצים כאשר התשלום למרוץ חוזר לרצים בדמות קייטרינג בסיום ועוד.
תמונת הנושא של "קהילת רצים"
קהילת רצים יכולים לתרום גם למאמני ריצה ולא רק רצים, "בין קהל הרצים בקהילה ישנם גם מאמנים שרוצים לתרום אך גם להירתם. בשביל זה צריך לתת לקהילה לפני. יצאנו בפיילוט בו אנחנו עושים אימונים תקופתיים בכל רחבי הארץ. לדוגמה, אנחנו מזמינים מאמן ריצה מבאר שבע ליצור אימון פתוח ללא תשלום לחברי הקהילה. אני אחראי לוודא שהוא אכן מאמן עם הסמכה. אנשים מוזמנים להגיע לאימון ובכך הוא מקבל שני דברים, תרומה של אימון ואם יש מישהו מבאר שבע המחפש קבוצת ריצה וקיבלת אימון ניסיון, יש סיכוי שימשיך להתאמן אצלו אחרי. זה יקרה בכל מני מוקדים בארץ".
חיימוביץ ושמו מדגישים כי קהילת רצים נותנת בית פתוח גם למתאמנים וגם למאמנים אך בתמורה צריכים לתת משהו לקהילה כמו תרומה של אימונים וכדומה, "זה יוצר הזדמנות למאמנים להגיע להרבה אנשים שלא היו מגיעים אליהם, אך על מנת לקבל הם צריכים לתת".
לאיזו כמות של עוקבים אתם שואפים להגיע בפייסבוק?
"מספר העוקבים בקהילה הוא לא פרמטר להצלחה", אומר שמו, "פרמטר להצלחה הוא במעשים. אם אני מצליח לחבר שני אנשים בכל שבוע שירוצו יחד אז עשינו את שלנו. אם נצליח למנוע הטרדות מיניות כנגד נשים או לחבר בין מאמנים לרצים מבחינתי זו הצלחה".
