פלנטר פשיאטיס יאובחן בהסתמך על בדיקה פיזיקלית והיסטוריה רפואית. בבדיקה, האורטופד או הפיזיותרפיסט המוסמך ישאלו שאלות לגבי מיקום הכאב בכף הרגל. הכאב יכול לנוע לאורך מסלול הפסציה הפלנטרית באזור כף הרגל מהעקב ועד לנקודת האחז של הפסציה – בכריות הבהונות, אך נקודת הכאב הברורה בפתולוגיה זו מצויה בנקודת התחל של הפסציה בחלק הקדמי ומעט פנימה (מדיאלית) לעקב.

מה עושים עם הכאבים? | צילום: pixabay

עוד כתבות בנושא 
8 כללים חשובים לחזרה לריצה לאחר פציעה 
מדוע סוג הנעל, היציבה וחיזוק שרירי הליבה חשובים לריצה? 
מהו קרע בגיד ואיך מטפלים בו אצל רצים? 

לרוב, בשלב אקוטי של פלנטר פשיאיטיס יהיה קושי לשים משקל ישיר על העקב כמו נחיתה מקפיצה, עמידה על רגל אחת וכדומה. בשלב מאוחר יותר, נהוג לא לדבר על דלקת אלא שינויים ניווניים בפסציה, ברמת המבנה שלה, רמות הקולגן והסתיידויות מקומיות – והשם משתנה לפסציה פלנטרית מחלתית או plantar fasciopathy.

(Van Leeurven et al. , 2016)

סטטיסטיקה וגורמים תורמים

פלנטר פשיאיטיס שכיח יותר בנשים (יחס 6:1). התופעה שכיחה עם הישנות של כל אדם עשירי יסבול מתופעה זו במהלך חייו. גורמים תורמים ואוכלוסיית יעד הנם: כבדי משקל, ספורטאים עם אימפקט גבוה (למשל ריצה), מבנה קשת חריג (בדגש על קשת גבוהה – Pes Cavus), היסטוריה משפחתית, היריון והנעלה לא מתאימה. ההחלמה מוערכת בטווח של 3-6 חודשים, כאשר עמידה, הליכה/ריצה ממושכים ולא מבוקרים יכולים להאריך זאת ל-9 חודשים ויותר (Goom et al. , 2017).

הדמיה

לרוב אין צורך לבצע כל הדמיה, שכן במצב של דלקת מקומית או שינויים ניווניים שיחולו באזור תחל הפסציה הפלנטרית בעצם העקב – בדרך כלל לא נראה שום דבר בהדמיות.

אורטופד יכול להחליט למרות המידע הנ"ל לבצע הדמיה מסוג רנטגן או MRI לוודא שאין מקור כאב נסתר ולשלול "דגלים אדומים" המרמזים על מקור כאב לא צפוי כמו שבר מאמץ, צביטה של רקמה רכה (שריר), לחץ עצבי ועוד.

הדמיית רנטגן יכולה ליצור אבחנה מבדלת בין פלנטר פשיאיטיס שמצביעה על דלקת מקומית עם וללא שינויים ניווניים בפסציה הפלנטרית בחיבורה לעקב לבין גדילה של זיז עצם מעצב העקב (הקלקנאוס) במקביל למסלול כף הרגל והפסציה – דבר הקרוי בלשון עממית "דורבן" (Heel Spur). מצב אשר בניגוד לפלנטר פשיאטיס – לעתים יחייב פרוצדורה ניתוחית.

"דורבן" קושר בעבר תמיד קושר לכאב ולמגבלה בעקב, והוסר ניתוחית. כיום ההבנה בכל בעיה אורטופדית בכלל ובקרסול וכף הרגל בפרט, שלא תמיד יש קורולציה בין כאב לנזק, ולכן נמצא אנשים עם "דורבן" בעקב ללא כאב, ובמקביל אנשים ללא "דורבן" או זיז עצם אחר שכן סובלים מכאב, למשל על רקע פלנטר פשיאיטיס.

טיפול

לרוב הסובלים מפלנטר פשיאיטיס – הפתרון לא מצריך גישה פולשנית וניתוחית. הפתרון יהיה דרך טיפול שמרני ויתבצע על ידי פיזיותרפיסט מוסמך בעל הידע המתאים לפתרון הבעיה ומניעת חזרתה.

מה עושים בטיפול? | צילום: pixabay

לאחר אבחנת הבעיה, הטיפול במסגרת הפיזיותרפיה יכלול כלים שמטרתם להקל על הכאב והמגבלה הקיימת כמו גם לייצר תהליכי מניעה, זאת על ידי חבישות וטייפינג, מתיחות רלוונטיות בעיקר לשרירי הסובך (התאומים והסוליה – השרירים שמצויים בחלק האחורי של השוק מתחת לברך) ולקשת כף הרגל עצמה, דיקור יבש שיכול להיות מאוד יעיל בבעיה זו ושימוש בגלי הלם שנמצאו יעילים מחקרית (Li et al. , 2018), לפי הצורך – עיסוי ושחרור רקמה רכה באזור ומעל הכל תרגילי חיזוק בדגש על ייצוב קשת כף הרגל, חיזוק שרירי טיביאליס אחורי ושרירי הסובך כמו גם חיזוק כופפי הבהונות (Sullivan et al. , 2015).

במסגרת הטיפול, הפיזיותרפיסט יבנה תכנית עומסים מדורגת, שכן יש חשיבות לייצר עומס על הפסציה ועל גידי השרירים באזור, אך באותה נשימה חשוב שהעומס יהיה מדורג ויבוא במקביל לכלי טיפול נוספים שצוינו לעיל.

לפי הצורך יישקל השימוש במדרסים, החלפת נעליים לרבות נעלי הריצה, הדרכת המטופל לחבישה עם טייפינג רלוונטי, הוספת תרגילי חיזוק וייצוב המערכת השרירית סביב הקרסול והתייחסות לאיזון השרירי סביב הגפה התחתונה ככלל, כולל אזור הירך והאגן.

במקרים מסוימים, בנוסף למשטר מתיחות לשרירי הסובך בשוק, לפסציה הפלנטרית ולשרירי כף הרגל – האורטופד והפיזיותרפיסט המטפלים ימליצו על סד לילה להארכת הפסציה, גיד אכילס והשרירים הנ"ל. להקלה זמנית יעשה שימוש במדרס המגביה את העקב ומוריד עומס מהפסציה ו/או מדרס עם עיגול סילקוני/ג'לטיני ליצירת אפקט ריכוך דמוי כרית באזור הכאב (Cushing effect).

טיפול תרופתי

הדיווח של המטופל עם פלנטר פשיאיטיס הוא על כאב שנוצר לאחר פעילות כמו ריצה. תוך כדי, הכאב יכול להיות מינורי ולהתפתח לכאב חריף שלא מאפשר להמשיך בפעילות או לסיים את הריצה. כלומר, הבעיה נובעת מתהליך שחיקתי שנוצר בחיבור מחתלת כף הרגל (הפסציה הפלנטרית) לעצם העקב, אך התופעה יכולה לעורר דלקת שביטויה יהיה בעיקר כאב ורגישות למגע. במקרה של תמונה קלינית סוערת – יש היגיון שרופא המשפחה או האורטופד המטפל ייתן מרשם לתרופות נוגדות דלקת (NSAIDs – Non steroidal anti inflammatory drugs) ואף ישקול לשלבן עם נוגדי כאב.

זריקות וניתוח

במקרה של חוסר שיפור במסגרת השיקום השמרני בפיזיותרפיה, יש לשקול זריקת קורטיקוסטרואיד, עם הבנה של סכנת קרע של הפסציה באם מבצעים מספר זריקות מקומיות. גם בהחלטה על זריקות יש חשיבות לפיזיותרפיה בדגש על תרגילי חיזוק ומתיחות מקומיות (Johannsen et al. , 2018).

במקרי קיצון שכל הטיפולים כולל זריקות לא מובילים להקלה במצב, יש לשקול אופציה ניתוחית בה יסירו רקמה צלקתית שנוצרה סביב אזור החיבור של הפסציה הפלנטרית לעקב, או ניתוק חיבור הפסציה מהעקב – דבר שעלול להחליש את היכולת לשמור על קשת נורמלית בכף הרגל. הניתוחים יתייחסו לפסציה הפלנטרית ולעתים ישלבו התייחסות גם לגיד אכילס. (Huang et al. , 2018).

אחרי טיפול מתאים, אפשר לחזור לשגרה | צילום: pixabay

סיכום

תופעת הפלנטר פשיאיטיס או הדלקת במחתלת כף הרגל הנה שכיחה, בדגש על אוכלוסיית הרצים למרחק. ברוב המקרים המילה "דורבן" איננה רלוונטית, שכן אין ממצא של גדילת זיז עצם מקומי, אלא רק דלקת המתבטאת בשינויים בחיבור הפסציה לעקב.

הפתרון ברוב המקרים הוא שמרני, ופיזיותרפיסט מוסמך יידע לבנות את תכניות הטיפול והמניעה המתאימות שיאפשרו להיפתר מהכאבים והמגבלה ולאפשר חזרה לתפקוד ולריצה בצורה הטובה והבטוחה ביותר.

עופר צחר | פיזיותרפיסט מוסמך (B.P.T , M.P.T), בעל קליניקת "Physio Fitness +" לטיפול בבעיות אורתופדיות, פציעות ספורט ושיקום תנועתי, מרצה במכללת סמינר הקיבוצים ומעביר קורסים והכשרות למאמנים ומטפלים