בסך הכל לורה מיור נהנתה משנה מצוינת. שנה שהתחילה במדליית כסף בריצת ה-1,500 באליפות אירופה באולם, נמשכה עם מדליית הזהב באותה הריצה באליפות אירופה בקיץ והגיעה לשיא עם התואר של ליגת היהלום בריצת ה-1,500. חוץ מזה, בשנה הזו ד"ר מיור בת ה-25 הפכה לוטרינרית לכל דבר.
עוד כתבות בנושא
כיצד הפכה סקוטלנד למעצמת ספורט?
גם האלוף האולימפי ואלוף העולם לשעבר ב-1,500 השתמש בחומרים אסורים
מה גורם לספורטאים לא מקצוענים להשתמש בחומרים אסורים?
פסגת השאיפות שלה
ובכל זאת היא מרגישה חוסר. היא מרגישה שהיא יכולה להיות הטובה מכולן בריצת ה-1,500 המפרכת. מצד שני זה עדיין לא בא לידי ביטוי ברמה העולמית. במשחקים האולימפיים ריו 2016 היא סיימה שביעית בגמר הריצה החזקה שלה ובאליפות העולם האחרונה בלונדון שם כל כך קיוותה להשיג פודיום מול הקהל הביתי – סיימה רביעית.
אחרי עונת 2018 המופלאה היא בהחלט יכולה להרשות לעצמה לכוון יותר גבוה, היא רוצה תארים גם באליפות העולם שתתקיים ב-2019 בדוחא וגם במשחקים האולימפיים טוקיו 2020. בראיון לעיתון ה"גרדיאן" שפורסם השבוע היא אמרה: "כמובן שפסגת השאיפות היא לנצח באליפות העולם ובמשחקים האולימפיים, אני באמת חושבת שיש לי את הפוטנציאל לעשות את זה, זה יהיה קשה מאוד אבל אני מתכוונת להמשיך ולכוון לזה".
את הפוטנציאל שלה היא הראתה בתחרות האחרונה של ליגת היהלום בבריסל, שבה ניצחה שלוש מארבע הרצות המהירות בעולם השנה ב-1,500 כדי לזכות בניצחון הכללי במרחק הזה בליגת היהלום. גם השיא האישי שלה שנקבע ב-2016 (3:55.22 דק') מדורג במקום ה-16 בכל הזמנים לנשים. "השנה המטרה העיקרית שלי היתה אליפות אירופה", סיפרה מיור, "אבל היה לי חשוב לנצח את ליגת היהלום כי זה סוג של גמר עולמי. זו לא שנה של אליפות עולם, מה שהפך את הניצחון הזה למיוחד מאוד. זו היתה הצהרת כוונות".
אגב, השיא של מיור ב-1,500 אמנם מדורג במקום ה-16 בכל הזמנים, אבל יש לזכור שלא מעט רצות מהגוש המזרחי לשעבר ומסין (בתקופת הסימום) מקדימות אותה, כך שסביר להניח שהתוצאה שלה היא הרבה יותר איכותית מהמספר 16, ואפילו מטופ 10 בכל הזמנים.
אני אפילו לא שותה קפה
"אני הכי גאה להיות חתומה על השיא שלי כי הוא נקבע ב-100 אחוז בגללי", אומרת מיור, "אני יודעת שקורים כל מיני דברים בעולם, אבל אני משתדלת לא לחשוב על זה יותר מדי כי זה מאוד מעיק. צריך להסתכל על זה אבל מבחינתי הדבר החשוב ביותר הוא להתרכז בעצמי. דברים בסופו של דבר ייצאו החוצה, ואני יודעת שמה שבטוח ב-100 אחוז זה מה שקורה איתי".
כשמיור מדברת על אתלטיות אחרות היא מתכוונת בין השאר לגנזבה דיבאבה האתיופית, שיאנית העולם וסגנית האלופה האולימפית ב-1,500, שמעולם לא נכשלה בבדיקת הסמים אבל המאמן שלה ג'אמה אדן נעצר בספרד אחרי שנמצאו אצלו במלון חומרים משפרי ביצועים. "יש לי ספקות לגביה", אמרה אז מיור וכיום היא אומרת: "אתה מזהה עץ לפי הפירות שהוא מניב. אם הפרי חמוץ, אז כנראה שהפירות בכל העץ מזוהמים".
על היחסים בינה לבין דיבאבה לאור דברים שנאמרו בעבר אומרת מיור: "מעולם לא היתה לי הזדמנות לדבר איתה. היא מרוכזת בעצמה ולא יוצרת אינטראקציות עם הספורטאיות האחרות".
ולגביה, מיור מספרת שהיא כל כך רוצה גוף נקי מכימיקלים שהיא משתדלת לא לגעת גם בתרופות רגילות. "הדבר היחיד שאני מכניסה לגוף זה שייק חלבונים ואני עושה את זה בין השלבים השונים בתחרויות גדולות כי זה עוזר להתאוששות. לפני ואחרי אימונים אני מסתפקת רק במים ובננה. אין לי שום שייקים מיוחדים, אני אפילו לא שותה קפה. ניסיתי את זה פעם אחת וזה העלה לי את הדופק משמעותית".
לטענתה של מיור, בעוד שהיא נבדקת לעתים קרובות מאוד, היא כלל לא בטוחה שכולן בדקות ככה: "לפעמים יכולים לבדוק אותך שלוש פעמים בשבוע, ואז עובר חודש ללא בדיקה. באליפות אירופה בברלין נבדקתי גם ברגע שהגעתי וגם בתום התחרות. אז זה יכול לקרות כמה פעמים בכמה ימים או פעם בחודש. אני שמחה עם זה שבודקים אותי כמה שיותר, אבל הבעיה מתחילה כשאתה מרגיש שלא כל אחד נבדק ככה".
מיור התייחסה בתור דוגמה לעובדה שבאתיופיה, בודקים של הרשות הבינלאומית למניעת סמים בספורט לא יכולים להיכנס למדינה ללא אזהרה מוקדמת ואמרה: "זה מדאיג, כי אם יש פרוטוקול לבדיקות לחומרים אסורים אז כולם אמורים להיבדק באותה צורה, זה ללא ספק יהיה הדבר הנכון לעשות".