אושפיזין לחג עם הטריאתלט העיוור אורן בליצבלאו
מורים לספורט בחטיבת ביניים שיש להם זיקה לאתלטיקה, ודאי זוכרים את אותם כישרונות גדולים שעברו להם בין הידיים. אותם ילדים שהתברכו ביכולת נדירה "להפציץ" פעם בשנה בריצה ארוכה בתחרות כלשהי לבתי ספר, לזכות במקום הראשון, ולחזור לעיסוקים שיותר עניינו אותם. במקרים רבים זה היה כדורגל. "איזה פספוס", אמרו לעצמם ואולי גם לאחרים אותם מורים כל כך הרבה פעמים.
כישרון לא מבוזבז בכלל. אדוה כהן | צילום: טיבור יגר
אדוה כהן היתה אחת מהילדים האלה, והסיפור שלה כבר מתחיל בחדשות טובות לאתלטיקה כי אותה כן הצליחו לשכנע שהיא צריכה לפתח את הכישרון שהתגלה אצלה עוד בבית הספר היסודי בירושלים. משם היא עלתה על מסלול הצלחה מטורף שבשיאו היה המקום החמישי באליפות אירופה ב-3,000 מכשולים בברלין באוגוסט האחרון.
"האמת שכבר בבית הספר היסודי זכיתי במקום ראשון בתחרות מרוצי שדה", מספרת אדוה כהן בראיון טראנס-אטלנטי ממקום מושבה החדש במכללת ניו מכסיקו. "לאחר מכן עברתי לחטיבת הביניים וניצחתי תחרות בכיתה ז', בכיתה ח' לא התחרינו אבל בכיתה ט' ניצחתי את התחרות האזורית ואחריה גם את התחרות הארצית. המורה שלי אמרה לי שאני חייבת להשקיע בזה ולא לוותר ואז חיפשתי ומצאתי את רומן (המאמן רומן פרדמן, ד"ב). כבר מההתחלה התמקדתי בריצות בינוניות וארוכות".
איך עלה הרעיון להפוך לרצה של 3,000 מכשולים?
זה היה רעיון שלי, אמרתי לרומן שבא לי לנסות לעשות 3,000 מכשולים כי אני די אוהבת את המרחק הזה. בהתחלה הוא לא כל כך הסכים, אבל אחר כך כן. התחרות הראשונה שלי היתה ב-2016 באליפות ישראל, כשסיימתי בזמן של 11:04 דק'. ב-2017 כבר ניפצתי את השיא הישראלי, ידעתי שאני יכולה לעשות את זה עם האימונים שעשיתי והמטרות שהצבתי לעצמי. לי ולרומן יש כימיה טובה ואנחנו מדברים על הכל ומציבים מטרות. ידעתי שברגע שנמשיך לתרגל ושנצליח לשפר עוד את השיא – המטרה כל פעם תהיה גבוהה יותר. בהתחלה זו היתה אליפות אירופה עד גיל 23, השנה גמר באליפות אירופה לבוגרים, שנה הבאה אליפות העולם ואז אולימפיאדה. אז כדי להגיע לכל זה, כן צריך לשאוף גבוה ולדעת שאתה מסוגל לעשות יותר".
ובנוסף להכל עשית בשנה שעברה עוד שינוי גדול עם המעבר למכללות. עכשיו כבר החלפת מכללה. איך השינוי השפיע עליך ולמה עברת מאיווה לניו מקסיקו?
בשנה ראשונה הייתי בג'וניור קולג' שזה לא חלק מה-NCAA (ליגת המכללות הבכירה). כל שנה מתחילה בפגישה עם המאמן לצורך תאום ציפיות, ואני אמרתי למאמן במכללה הקודמת שהמטרה שלי היא אליפות אירופה, אז גם הוא עזר לי להגיע לשם. היו לי חששות בהתחלה לעזוב את רומן, אחרי 8 שנים הוא כמו אבא שלי, אבל זה צעד שהחלטתי עליו עם המשפחה שלי ועם רומן במטרה להתקדם ובמקביל להוציא תואר. השנה עברתי לניו מקסיקו שהיא בין האוניברסיטאות הטובות לריצות ארוכות ומכשולים, גם יצאה מפה קורטני (פרריקס, ד"ב) שהיא מקום שני בעולם ב-3,000 מכשולים. הבחירה שלי להגיע לכאן היתה קודם כל מקצועית מתוך מחשבה על העתיד שלי, אבל תמיד יש את החששות שאתה לא עם המאמן שלך שרגיל לראות אותך כל יום ויודע עליך הכל".
"הבחירה שלי להגיע לניו מקסיקו היתה מקצועית, מתוך מחשבה על העתיד שלי". אדוה כהן | צילום: טיבור יגר
עונה חדשה במכללה חדשה, סביר להניח שגם להם יש הרבה ציפיות ממך בתחרויות המקומיות.
"לרצי ארוכות יש עונה יחסית ארוכה. אנחנו מתחילים עכשיו במרוצי שדה, אחר כך תחרויות באולם ואז תחרויות באצטדיון. אחרי כל זה חוזרים להתחרות בארץ. לפעמים זה קשה, אבל צריך שהמאמן שלך יבין את המטרות שלך ויעזור לך להגיע אליהם וחוץ מזה אני תמיד בקשר עם רומן שיודע על כל מה שאני עושה. עוד לא יצא לי לדבר עם המאמנים שלי על העונה במכשולים כי זה עוד מוקדם, אבל בארצות הברית יש רמה גבוהה מאוד בריצה הזו ומה שבטוח זה שאני לא ארוץ עם עצמי".
איך ההתאקלמות באזור החדש? במכללה החדשה?
התרגלתי לחיים הרחוקים, כמו כל דבר בחיים צריך פרופורציות וצריך לדעת לסדר לך את החיים עם מה שטוב. באלנס בין הכל. אני לומדת מדעי המחשב, מנסה בשביל עצמי להוציא את הציונים הגבוהים שאני יכולה. חולקת חדר עם בנות מהקבוצה, חיים של מכללה".
נחזור לשנה שעברה, מעבר למקום החמישי בברלין את הבאת את השיא הישראלי למקום מדהים ויש שיגידו בלתי צפוי. תוצאה של 9:29 דק' שזה לא רחוק ממה שאלופת העולם האמריקאית וסגניתה רצו במכללות. איך את מסתכלת על ההתקדמות הזאת?
"האמת שלא בדקתי לעומק את התוצאות שלהן במכללות, רק קראתי בכתבה באתר FLOTRACK שהתוצאה שהשגתי בברלין מדרגת אותי שישית בכל הזמנים בין רצות 3,000 מכשולים שלומדות בקולג'. עבדתי באמת קשה כדי להגיע למטרות שלי. אני פשוט חושבת שכשאתלטים רוצים משהו ומתאמנים בשביל זה ומקריבים את עצמם הם כן יכולים לעשות את זה, גם מבחינת ריצות ארוכות וגם בתחומים אחרים".
"יש בינינו כימיה טובה". אדוה כהן ומאמנה רומן פרדמן | צילום: איילת סרוסי
הריצה האחרונה שלך בגמר בברלין הפתיעה אותך? היה לך סיבוב אחרון מדהים, יכול להיות שאפילו נשארת עם טעם של עוד?
"בסיבוב האחרון אמרתי שמה שיהיה יהיה, ורצתי כמו שאני יודעת. אני נורא תחרותית ואם אני רואה כמטרה שאני יכולה להשיג מישהי, אני אעשה את זה. בזמן הריצה ראיתי שאני בקצב טוב, גם בסיבוב האחרון ידעתי שלא משנה איך ארוץ עדיין אשפר את השיא. הייתי קצת מופתעת מהתוצאה אבל גם ידעתי שאני יכולה לעשו את זה. נורא שמחתי לסיים את העונה ככה וזה נתן לי הרבה תאבון להמשיך ולהתקדם ולהגיע לאליפות העולם ולאולימפיאדה. לנסות לעלות לגמר ולהתחרות מול הטופ העולמי".
