אימון ברגליים יחפות משפר את היכולות המוטוריות החיוניות בקרב ילדים ובני נוער. על פי המחקר המסוקר, יכולות מוטוריות אלה ובכללם שיוויי המשקל ויכולת ניתור, הן מיומנויות שמועילות במניעת פציעות. לנוכח השכיחות הגואה של פציעות ספורט בקרב ילדים ובני נוער, חשוב להמשיך לחקור את ההשפעות שיש לגידול ילדים הנועלים נעליים מיד עם הגיעם לשלב שבו הם הולכים.
אז כדאי להסתובב יחפים בגיל צעיר? | צילום: pixabay
עוד כתבות בנושא
מהי דלקת פרקים ניוונית ומדוע היא פוגעת בספורטאים?
מה זה דרופ ואיך זה קשור לפציעות ריצה?
מה יותר אפקטיבי? קרוספיט או חדר כושר?
ברחבי העולם ובעיקר בעולם המערבי, ילדים ובני נוער מעורבים בפעילות גופנית מסיבית מסוגים שונים. הם משחקים במשחקי כדור, רוכבים על אופניים ועל גלגליות, מטפסים על קירות טיפוס, גולשים על שלג וקרח ועוד. ברוב המקרים הילדים מפיקים מהפעילויות הללו תועלת בריאותית גופנית ונפשית, אך לעתים קרובות מידי פציעה פוגמת בתרומה הזאת. מגפת פציעות הספורט גורעת מהתרומה הפוטנציאלית האדירה שפעילות ספורטיבית מעניקה לילדים ולבני הנוער. חלק מהפציעות הללו מגיע לחדרי מיון וחלק קטן יותר מסתיים לצערנו במוות.
גורמי סיכון לפציעות בקרב ילדים ובני נוער
מחקרים שונים מצביעים על ליקויים במיומנויות מוטוריות בסיסיות בקרב ילדים ובני נוער, וגם בקרב בוגרים ומבוגרים כעל אחד מגורמי הסיכון לפציעות. גורמי סיכון נוספים לפציעות בגיל הצעיר כוללים רקמות שהן בשלבי גדילה ועמידות פחות לעומסים ופגיעות, אימונים הנערכים באופן לקוי, תזונה לקויה בשלבי ההתפתחות של הילד, משקל עודף והשמנה, כושר גופני לקוי, ליקויים מבניים מולדים או נרכשים, ליקויים ביומכניים מולדים או נרכשים, אי הקפדה על כללי בטיחות, שימוש בציוד לא תקין או לא מותאם ובכלל זה נעליים, משטחי אימון בעייתיים, ליקויים פסיכולוגיים ועוד.
המחקר המסוקר כאן מוסיף גורם סיכון נוסף כישורים מוטוריים שלא התפתחו באופן ראוי אצל הילדים ובני הנוער בגלל נעילת נעליים מוקדמת. תוספת חשובה זאת לרשימת גורמי הסיכון מתבססת על השוואה שערכו החוקרים בין יכולות מוטוריות של ילדים שגדלו יחפים לבין היכולות המוטוריות של ילדים שהחלו לנעול נעליים מיד בסמוך לשלב שבו החלו ללכת.
מהן יכולות מוטוריות?
יכולות מוטוריות הן מיומנויות גופניות בסיסיות שהתינוק מתחיל לפתח בשנים הראשונות של חייו. מיומנויות אלה הכוללות מיומנויות מוטוריות גסות ומיומנויות מוטוריות עדינות מושפעות מהגנטיקה שלנו, מאימון וכפי שמראה המחקר הזה גם מהשלב שבו אנו מתחילים לאמן ומאופן האימון.
מיומנויות מוטוריות גסות כמו זחילה, הליכה, ריצה, מאוצים (ספרינטים), שחייה, שיווי משקל, קפיצה ועוד, נעזרות לשם כך בקבוצות שרירים גדולות. מיומנויות מוטוריות עדינות ומדויקות כמו למשל אחיזה נכונה בעיפרון, כתיבה, גזירה, השחלת חרוזים, רכיסת כפתורים, אכילה בכפית, נגינה ועוד, נעזרות לשם כך בקבוצות קטנות של השרירים, הפועלות להשגת דיוק תנועתי ותיאום עין-יד.
המיומנויות הללו דורשות תכנון פעולות ושילובים שונים של כוח, טונוס שרירים, שיווי משקל, תיאום עצבי-שרירי (קואורדינציה) בעת ביצוע פעולות ועוד.
עד גיל 5-6 מתאפיינות מערכת העצבים המרכזים והפריפרית בגמישות, קצב ההתפתחות גבוה ויכולת הטמעת מיומנויות באופן יעיל ביותר. השלב המוקדם הזה בילדותנו הוא הזמן המתאים לאמן את היכולות המוטוריות שלנו. ניתן לרכוש מיומנויות מוטוריות גם מאוחר יותר בחיים אך לשם כך צריך להתאמן.
יש גילאים שבהם יותר קל לרכוש את היכולות המוטוריות | צילום: Jason Wiese
ההתפתחות המוטורית עלולה להיעצר או להתעכב בגלל גורמים אורגניים, גורמים נוירולוגיים, מחסך סביבתי ועוד. ילד נטול מיומנויות מוטוריות ברמה סבירה יהיה חלש, מסורבל וחסר יציבות. ילד כזה, במצב של היתקלויות עם שחקנים יריבים התקשה לשמור על שיווי משקל, יציבה ומיקום נכונים של הגוף והתקשה לייצב את המפרקים שלו. התוצאה הבלתי נמנעת היא ביצוע תנועות לא נכונות, נפילות ופציעות.
המחקר
במחקר הנוכחי נבחנו שלוש מיומנויות מוטוריות כולל שיווי משקל, יכולת ניתור וספרינטים בקרב 810 ילדים ובני נוער ממספר בתי ספר בדרום אפריקה ובערים בצפון גרמניה. הילדים הדרום אפריקאים נבחרו משום שעד הגיעם לבית הספר שהו רוב זמנם יחפים. הילדים הגרמנים נבחרו משום שבדומה לילדים בחברה המערבית החלו לנעול נעליים בסמוך לשלב שבו החלו לצעוד.
שיווי המשקל ויכולת הניתור של הילדים מדרום אפריקה שגדלו והתפתחו ללא נעליים היו טובים משמעותית יותר מיכולות מוטוריות אלה בקרב הילדים הגרמנים שהחלו לנעול נעליים בשלבים מוקדמים של חייהם. היתרון בכול הנוגע לשיווי המשקל ויכולת הניתור לטובת הילדים האפריקאים בלט בכול קבוצות הגיל 6-10, 11-14, 15-18, אך בעיקר בלט בקבוצת הגיל 6-10.
עם זאת, מפתיע ככל שזה נשמע, הילדים הגרמנים היו טובים יותר בכל הנוגע ליכולת המוטורית של ריצת ספרינט. החוקרים סבורים שיתרון זה נובע מהתנאים השונים שבהם התבצעה הבדיקה הזאת באופן מיוחד. בעוד שהילדים הגרמנים רצו עם נעלי ספורט באולם סגור על משטח סופג זעזועים המיועד לפעילות כזאת, הילדים האפריקאים רצו עם נעלי בית ספר על משטח רגיל.
המלצות החוקרים
לאור הממצאים הללו ממליצים החוקרים, לפחות בחלק מהזמן, לאפשר לזאטוטים להסתובב ולהתרוצץ יחפים. אין לשכוח לבדוק את המשטחים שעליהם דורך הילד ולוודא שהם נקיים ממכשולים, בורות ומהמורות, מסמרים, שברי זכוכיות ועוד.
בהחלט מומלץ להוריד את הנעליים | צילום: pixabay
כיצד נמנע פציעות בקרב ילדים ובני נוער?
מניעת פציעות ספורט בכלל ובעיקר בקרב ילדים ובני נוער מחייבים בין היתר התייחסות ונטרול של גורמי הסיכון לפציעות מסוג זה. חשיבות גדולה נודעת גם לבחירת המורים והמאמנים של הילדים ובני הנוער. מאמן מקצועי יקפיד על שיפור יכולותיו הגופניות של הילד ובכלל זה יכולותיו המוטוריות כולל שיווי משקל, יכולת הניתור, שיפור סיבולת לב ריאה, היכולת לרוץ מהר (ספרינטים), שיפור גמישות, חיזוק הגוף, שיפור זריזות ועוד.
לפני אימון ו/או משחק יקפיד המאמן על חימום מתאים. במהלך האימון ו/או המשחק יקפיד המאמן על שימוש בציוד מגן ובנעליים מתאימות. מאמן מקצועי יקפיד על עלייה הדרגתית ברמות הקושי של האימונים (לא יותר מ-10% לשבוע). על ההורים להימנע מלדחוף את הילד שלהם להישגים מהירים מידי. עוד חשוב שההורים לא יעודדו את הילד שלהם "להתמקצע" בספורט מסוים מוקדם מידי. על פי מחקרים שונים ילד שמתאמן במגוון רחב של ענפי ספורט מתפתח טוב יותר ומפתח חסינות גבוהה יותר לפציעות. חשוב לזכור, הילד שלכם אמור ליהנות מספורט ואין להפוך את העיסוק הזה לעינוי.
מקור המאמר: Frontiers in Pediatrics, 2018; 6
ד"ר יצחק בכר | כירופרקטיקה, פציעות ספורט ושיקום
