חציית תעלת למאנש בשחייה, או בשם המקובל יותר בקרב שחייני המים הפתוחים – צליחת התעלה האנגלית, זהו אולי האתגר המפורסם והוותיק ביותר מבין אתגרי המים הפתוחים בעולם.

גם צבאות התקשו לעבור אותה, אז מה יגידו השחיינים הבודדים? | צילום: באדיבות ירון דוידי

עוד כתבות בנושא
ירון דוידי מספר על הניסיון השני והמוצלח של חציית התעלה
גיא כהן הקיף בשחייה את האי מנהטן
אבישג טורק עשתה היסטוריה וחצתה את התעלה

ה"תעלה" שימשה מאז ומתמיד מחסום טבעי בין יבשת אירופה לאי הבריטי. צבאות נפוליאון, הספרדים, הנאצים, כל אלה נכשלו בניסיונותיהם לפלוש עם צבאותיהם אל בריטניה. לעומתם, הצליחה המפורסמת והמוצלחת של התעלה הייתה של צבאות בעלות הברית שפלשו מבריטניה אל חופי נורמנדי במהלך מלחמת העולם השנייה. אלפי מלחים ויורדי ים מצאו את מותם במימי התעלה לאורך ההיסטוריה. הדייגים של דובר נוהגים לומר שכאשר מפליגים ממש בשקט בלילות החשוכים והסוערים במימי התעלה, אפשר לשמוע את יללות המלחים הטבועים ששרים מהמצולות אל אהובת לבם שנותרה בחוף מבטחים.

הראשון בהיסטוריה שצלח את התעלה היה האנגלי "קפטן" מתיו ווב, בשנת 1875. בעשותו כן הוא למעשה ייסד את ענף השחייה במים הפתוחים, אולי אף את ענף השחייה בכלל. הוא השתמש בסגנון החזה שהיה האופן היחידי שבו ידעו לשחות במים באותה עת, ללא הכנסת הראש למים, והשלים את הצליחה ב-21 שעות ו-45 דקות. קפטן ווב זכה לתהילה בינלאומית, אך למרבה האירוניה סיים את חייו שמונה שנים מאוחר יותר בטביעה, במהלך ניסיון לבצע אתגר שחייה נוסף למרגלות מפלי הניאגרה.

מעטים ניסו והצליחו להשלים את חציית התעלה במהלך 50 השנים הבאות אחריו. בתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת הפרסום של האתגר החל לצבור תאוצה. באנגליה הוקמה התאחדות צליחת התעלה (CSA) שתפקידה היה לבקר, לפקח ולאשר את המשחים. שחיינים ומחפשי אתגרים מכל העולם החלו נוהרים אל צוקי דובר וחופי נורמנדי במטרה לנסות ולהשלים את האתגר הבלתי אנושי הזה, שהפך להיות האוורסט של שחייני המים הפתוחים.

ביניהם היו גם ארבע שחייניות אמריקאיות שהתחרו ביניהן על התואר של האישה הראשונה שתחצה את התעלה. לבסוף היתה זאת השחיינית גרטרוד אדרלה (טרודי) שהצליחה. ב-6 באוגוסט 1926 היא השלימה את החצייה מצרפת לאנגליה בזמן של 14:34 שעות, ובכך קבעה את הזמן המהיר ביותר באותה עת (גברים ונשים יחד). אדרלה, שהייתה שחיינית אולימפית, היא הראשונה שאימצה את סגנון החתירה לביצוע הצליחה על ידי כך שחבשה משקפי אופנוענים לראשה, עם חומר סיכה לאטימה סביב העיניים. "פשוט ידעתי שאם זה משהו שאפשר לעשות אותו, אז צריך לעשות אותו וזה מה שעשיתי", אמרה אדרלה.

אבישג טורק בדרך להפוך לשחיינית הישראלית הראשונה שצלחה את התעלה | צילום: אלון קורק ואיתי אורנשטיין

 נתונים סטטיסטיים

מספר שחיינים שצלחו בהצלחה במשחה סולו, עד כה – 1,887

הצליחה המהירה ביותר – 2012, טרנט גרימזי (אוסטרליה): 6:55 שע'

הצליחה האיטית ביותר – 2010, ג'קי קובל (אנגליה): 28:44 שע'

מספר הצליחות המוצלחות הרבות ביותר לשחיין יחיד – אליסון סטריטר (אנגליה): 43

מספר הצליחות הרבות לשחיין אחד במהלך עונה אחת –קלואי מקרדל (אוסטרליה): 8

מספר שחיינים שביצעו צליחה משולשת (הלוך-חזור-הלוך): 4 שחיינים

מדינה מהמזרח התיכון עם הכי הרבה צליחות סולו : מצרים, 48 צליחות

כמות צליחות סולו מוצלחות בממוצע בשנה (בחמש שנים האחרונות): 115 בשנה

זמן צליחה ממוצע בחמש שנים האחרונות: 14 שעות

הצולח הצעיר ביותר – תומס גרגורי (אנגליה) בגיל 11 שנים ו-11 חודשים

הצולח המבוגר ביותר – פאט גאלאנט (66, ארה"ב) וקליפורד באט (67, אוסטרליה)

הישראלים 

עד היום מעט מאד שחיינים ישראלים לקחו חלק באתגרי שחיית המים הפתוחים בעולם. אך לאחרונה אנחנו עדים לשינוי בנושא כאשר המודעות והעניין צוברים תאוצה בקרב קהילת שחייני המים הפתוחים בארץ. פרופ' איתן פרידמן הוא הישראלי הראשון שחצה את התעלה האנגלית עוד בשנת 1993. אבישג טורק הייתה לשחיינית השנייה והאישה הישראלית הראשונה שחצתה את התעלה בהצלחה בקיץ שעבר באוגוסט 2017. הקיץ (2018) השלימו בהצלחה עד כה עוד שני ישראלים את המשימה – יוסי אטינגר וירון דוידי. איתן וירון עשו זאת בניסיונם השני, עוד שלושה ישראלים ניסו ולא צלחו את המשימה, וכך שעור ההצלחה של הישראלים עומד עד כה על פחות מ 50%. שיעור שאינו שונה בהרבה מזה של שאר המתמודדים.

למה אם כך האתגר כל כך קשה שכה מעטים מנסים ורבים מהם נכשלים בו?

• ראשית, כמו בכל אתגר של שחיית מרתון במים הפתוחים, השחיין מתמודד עם סביבה שאינה טבעית לגוף האדם, סביבת מים, מלח, זרמים, גלים, חושך, קור. סכנת טביעה וחוסר חמצן כתוצאה מתשישות מצטברת משעות רבות של שחייה ללא הפסקה.
• סכנת היפותרמיה – המים בתעלה קרים, הרבה יותר קרים ממימי הים התיכון שלנו. זה דורש איקלום של הגוף וגם יכולת התמודדות מנטלית, למי שלא רגיל לכך. טמפרטורות נמוכות ביחד עם התשישות המצטברת לאורך שעות השחייה הן סכנה להיפותרמיה, שזה כמובן מסכן חיים. 
• בעיות רפואיות שונות – לפחות עשרה שחיינים נפטרו במהלך השנים תוך כדי ניסיון הצליחה שלהם. אלה היו דווקא שחיינים ואתלטים מנוסים. לא מעט שחיינים הוצאו מהמים בגלל מצוקות רפואיות שונות, או עילפון, בעיקר מצוקות של נשימה. יש בעיה לבצע ניטור שוטף אחר נתוני הגוף של השחיין שנמצא בתוך המים שעות ארוכות ואינו מסוגל לשוחח עם המלווים שלו על הסירה תוך כדי השחייה. זה מקשה על זיהוי מוקדם של בעיה רפואית ולפעמים כאשר השחיין כבר עוצר זה מאוחר מדי.
• זרמים – כיוון ועוצמת הזרמים מושפע בעיקר מעוצמת השפל והגאות. בתעלה הבדלי הגובה בין שיא הגאות לשפל עומד בממוצע על 6 מטרים, מה שגורם לשינוי בכיוון ולעוצמת הזרימה ככל שעוברים בין מחזורי השפל והגאות, פעמיים ביום. אפשר להגיע בחצייה עד למרחק קרוב מאד לחוף המטרה, אבל אם זה נעשה בכניסה למחזור השפל, הזרם הוא כה חזק שלא יאפשר הגעה אל החוף מה שעלול לגרום להתארכות המשחה בשעות נוספות ופגיעה מורלית קשה בשחיין התשוש משעות של מאמץ.
• תנאי הים – כמו בכל גוף מים גדול, גם התעלה חשופה לרוחות מכיוונים משתנים. התחזיות משתנות ימים לבקרים, קשה לצפות מראש איך יתנהג הים במהלך היום ולכן ים גבוה הוא חלק מההתמודדות של הצולחים בתעלה.
• מרחק וזמן לא ידוע מראש – מכל הסיבות שמוזכרות למעלה, קשה מאד לשער מראש את זמן המשחה, שעלול להשתנות מיום ליום ומשחיין אחד למשנהו. זה מחייב התמודדות מנטלית ומוכנות מראש לכך שזמן ההתחלה הוא ידוע, אבל זמן הסיום המשוער או המרחק שהשחיין יעבור במהלך המשחה הרבה יותר קשה לחיזוי.
• מדוזות – יש, הרבה בתעלה. הן כואבות, אבל לא קטלניות.
• ניווט / תיאום מעבר בין מדינות ובנתיבים הימיים – שחייה מאנגליה לצרפת מחייבת מעבר גבולות בין מדינות, וגם חצייה של נתיבי התעבורה הימית מהעמוסים בעולם. ללא תיאום מוקדם וניווט על ידי הסקיפרים המלווים שמאושרים לכך, לא ניתן לעשות את המשחה באופן עצמאי.

ועכשיו מגיע תורו. גיא כהן | צילום: באדיבות גיא כהן

איך בכל זאת יכולים שחיינים ישראלים להכין עצמם לאתגר הצליחה של התעלה?

• לימוד והכרת האתגר על כל הקשיים שבו והסיכונים הכלולים בו.
• הכרת היכולות האישיות, הפיזיות והמנטליות. רצוי מאד שזה לא יהיה אתגר שחיית המרתון הראשון של מי שלוקח על עצמו את האתגר הזה.
• אימון במים קרים – שחייה בחודשי החורף (ינואר-פברואר) במי הים התיכון דומה בטמפרטורה לחום המים בקיץ בתעלה. לכן התמודדות עם שעות של שחייה חורפית (בלי חליפות) היא חובה.
• ביצוע מחנה אימונים במים קרים עם מאמני ומדריכי שחייה מאנגליה. יש כמה כאלה שנערכים במקומות שונים בעולם וחשוב ללמוד מהמנוסים.
• לשחות הרבה, הרבה מאד! עבודה לפי תכנית אימונים מסודרת הכוללת בניית נפחים גדולים במהלך תקופות ארוכות. שום דבר לא בא בקלות.
• להיות מוכנים נפשית גם לכישלון. ההצלחה לא מובטחת, לאף אחד. טוב ככל שיהיה.

בשורה התחתונה – חתיכת אתגר. חייבים להוריד את הכובע בפני כל אחד שצולח. זה מעיד על חוסן מנטלי בלתי רגיל, שמבטא גם תהליך הכנה ארוך ומתיש שלפעמים אורך כמה שנים.

צולחי התעלה הישראלים, עד כה

1. פרופ' איתן פרידמן – 30.07.1993 – 13:13 שע'
2. אבישג טורק – 01.08.2017 – 13:35 שע'
3. יוסי אטינגר – 19.07.2018 – 13:38 שע'
4. ירון דוידי – 20.07.2018 – 15:52 שע'

גיא כהן | שחיין מים פתוחים: הישראלי הראשון שהשלים בהצלחה משחה 24 שעות / 70 ק"מ, הישראלי השני ששחה את הקפת מנהטן 45 ק"מ, השלים שלוש פעמים את חציית הכינרת לאורך 21 ק"מ. בתחילת ספטמבר 2018 יוצא להתמודד עם אתגר צליחת התעלה.