התחלתם להתאמן ואפילו רכשתם מד דופק, ופתאום שמתם לב שהדופק אותו אתם מכירים שבדרך כלל עמד על 60-80 פעימות לדקה, פתאום יורד. ספורטאים רבים נבהלים מהתופעה וחלקם אף רצים לרופא או לקרדיולוג לבדיקות. אז ראשית, כן, אנחנו ממליצים לכל ספורטאי לגשת ולבצע בדיקות דם מקיפות וכמובן בדיקות של הפעילות החשמלית של הלב שכוללות אק"ג במנוחה ובדיקת לב במאמץ (ארגומטריה) כדי לוודא שקצב הלב שלכם אכן תקין יחד עם התמונה הכללית של מצב הדם וסוג האימון אותו מבצעים. יצאנו לבדוק מדוע מתרחשת תופעת הדופק הנמוך אצל ספורטאים ועל השאלות ענה הפיזיולוג טמיר קמרמן M.Sc, פיזיולוג של המאמץ ממכון לשיקום חולי לב בבית החולים תל השומר.
הלב צריך להזרים כמויות גדולות יותר של דם | צילום: pixsabay
כתבות נוספות בנושא
איזה דופק יסייע לכם לשרוף שומן?
האם תופעת "לב ספורטאי" מסכנת חיים?
10 מזונות שספורטאים חייבים לשלב בתזונה שלהם
מהו בכלל דופק?
הדופק נוצר עקב זרימת הדם מהלב וניתן להרגיש אותו בעורקים הקרובים אל העור, דוגמת הצוואר או שורש כף היד. הדופק מאפשר לנו לספור את מספר פעימות הלב המתבצעות בדקה כלומר את קצב הלב. דופק מנוחה ממוצע אצל אדם לא מאומן עומד על בין 60-100 פעימות בדקה. כאשר אנו מבצעים פעילות גופנית, הלב צריך להזרים כמויות גדולות יותר של דם (הנושא עמו חמצן ומקורות אנרגיה) לאיברי הגוף השונים בין היתר לשרירים העובדים, לאמור ישנה הגדלה של תפוקת הלב, ולכן הדופק עולה.
כיצד עובדת מערכת ההולכה החשמלית בלב?
ללב ישנה יכולת לייצר בעצמו את הדחפים החשמליים הגורמים להתכווצותו, זאת באמצעות שני קוצבים טבעיים הנמצאים בתוכו. מערכת הולכה החשמלית של הלב כוללת את הקוצב הראשי של הלב הנקרא SA node , הממוקם בחלקה העליון של העליה הימנית. משם הדחף החשמלי עובר דרך תאי שריר העליות אל הקוצב המשני של הלב המכונה AV node שהוא ממוקם בצידה הימני של המחיצה הבין-עליתית בין העליה הימנית לחדר הימני של הלב. במקרה שאין שום בעיה בהולכה החשמלית של הלב, הקוצב הראשי נותן קצב של 100 פעימות לדקה. אך במקרה שישנה בעיה בקוצב הראשי, קיימת מערכת הגיבוי של מערכת ההולכה והקוצב המשני (AV node) יחל לקצב את הלב בקצב של כ- 40 פעימות לדקה.
למה קצב הלב הממוצע של אדם אינו 100 פעימות לדקה?
"פה בא לידי ביטוי השליטה של מערכת העצבים האוטונומית" מסביר קמרמן, "שגם לה ישנה השפעה על קצב הלב לאורך היום. מערכת זו מחולקת למערכת סימפתטית ופאראסימפתטית. המערכת הסימפתטית בדרך כלל מעלה את קצב הלב והמערכת הפאראסימפתטית מאטה אותו. בזמן מנוחה, הגירוי העצבי של המערכת הפאראסימפתטית הוא בעל השפעה גבוהה יותר, הגורם להאטה של הדחף החשמלי של קוצבי הלב, ולכן קצב הלב הממוצע במנוחה אצל אדם שאינו מאומן הוא בסביבות 70-80 פעימות לדקה, אשר נמוך מהקצב העצמי של הקוצב הראשי של הלב".
מחקר מעניין שהתפרסם בשנת 2013, בדק את הקשר בין קצב פעימות הלב של הנבדקים ובין תוחלת החיים שלהם לאורך כארבעים שנה ויותר. במאמר שהתפרסם בשנת 2013 מצאו החוקרים שישנו קשר סטטיסטי הפוך מובהק בין שני המדדים הללו. במחקר נמצא כי ככל שקצב הלב של הנבדק בזמן מנוחה היה גבוה יותר, הסיכון לתמותה היה גבוה יותר. החוקרים מצאו שקצב לב במנוחה של כ- 50 פעימות לדקה או פחות מזה, הינו קצב הלב האופטימלי עבור גברים.
חשוב לבצע בדיקות אק"ג ופעילות חשמלית של הלב | צילום: pixsabay
מה קורה לקצב הלב שלנו כשאנחנו מבצעים פעילות גופנית?
"בזמן פעילות גופנית חלה עלייה בגירוי העצבי של המערכת הסימפתטית וכעת היא זאת שמשפיעה על הפעילות החשמלית של קוצבי הלב, לכן קצב הלב עולה. הגירוי העצבי הסימפתטי גורם לעלייה במהירות של מעבר הדחף החשמלי לאורך מערכת ההולכה החשמלית של הלב, התורם לעלייה בקצב הלב, ובנוסף גם גורם להגברה בעוצמת ההתכווצות של הלב ועקב כך לעלייה בנפח הפעימה, כלומר, עלייה בכמות הדם היוצאת מחדרי הלב בכל התכווצות שלו״.
מה קורה ללב כשאנחנו במנוחה?
"במצב מנוחה ישנה הפחתה בגירוי הסימפתטי ועלייה בגירוי של המערכת העצבים הפארסימפתטית. הגירוי העצבי הפאראסימפתטי גורם לעלייה בטונוס הואגלי המוביל להאטה של מעבר הדחף החשמלי בין קוצבי הלב וגורם להפחתה של עוצמת ההתכווצות של דופן שריר העליות. ירידה משמעותית בקצב הלב במנוחה מתחת ל-60 פעימות לדקה, מכונה סינוס ברדיקרדיה. ההפחתה של קצב לב במנוחה, מובילה גם להתכווצות יעילה יותר של חדרי הלב. קצב הלב האיטי גורם להארכה של השלב ההרפיה של חדרי הלב, משך זמן הדיאסטולה של הלב. הארכה של שלב הדיאסטולה מאפשרת זמן מילוי ארוך יותר של חדרי הלב, במצב זה נפח המילוי גדל ועקב כך גם נפח הפעימה גדל. במילים אחרות, ישנו שיפור ביעילות ההתכווצות של חדרי הלב המאפשר להוציא כמות גדולה יותר של דם מהלב בכל פעימה".
"הגוף שואף לחזור ולסגל את עצמו למצב של חוסר גירוי אימוני" | צילום: pixabay
למה מתרחשת האטה בקצב הלב כשמתחילים להתאמן?
"כאן באה לידי ביטוי ההשפעה הגוברת של המערכת הפרא-סימפתטית. האימון עצמו גורם להגברת הגירוי העצבי של המערכת הפרא-סימפתטית טוב יותר של המערכת, כלומר היא עובדת בצורה יעילה יותר, תוך הפחתת הגירוי העצבי של המערכת הסימפתטית . הדגש הוא בעיקר על קצב לב במנוחה ובעת מאמץ תת-מרבי ופחות על קצב הלב המרבי. אצל האדם המאומן ניתן לראות את העלייה בהשפעה של המערכת הפרא-סימפתטית בשני מצבים: קצב לב נמוך יותר במנוחה, כ- 40-60 פעימות לדקה, וכן בירידה מהירה יותר בקצב הלב בסיום הפעילות הגופנית, שהינה גם משקפת פעילות יעילה יותר של המערכת הפרא-סימפתטית. לכן לעתים נוהגים להשתמש כמדד לשיפור בכושר הגופני האירובי , במידת הירידה של קצב הלב בדקות הראשונות של ההתאוששות או משך זמן הדרוש לקצב הלב לרדת לכיוון ערכי מנוחה בסיום המאמץ ".
האם קצב לב נמוך במנוחה או ירידה מהירה של הדופק בסיום האימון יכולים להיות מסוכנים?
"במקרה שמגיע אל הרופא מטופל עם דופק נמוך ברגיעה, בשלב הראשון של הברור הרפואי הוא ישאל אותו שתי שאלות, האם הוא עוסק בפעילות גופנית אירובית ממושכת, כיוון שירידה בדופק ניתן לראות בעיקר אצל ספורטאים שעוסקים באמוני סבולת לב-ריאה ממושכים ושאלה שנייה היא לגבי גילו של המטופל. אם מדובר על בחור צעיר והירידה בדופק הינה בשילוב עם פעילות אירובית ממושכת, זה פחות מדאיג אבל אם אנחנו רואים זאת אצל אדם מבוגר ולא מאומן זה כבר מקרה יותר מדאיג. בדרך כלל במסגרת הברור הרפואי הרופא לוקח אנמנזה רפואית , במיוחד לגבי האם ישנה תורשה משפחתית של מחלת לב או של בעיה בהולכה החשמלית של הלב, יברר עם המטופל לגבי מידת העיסוק שלו בפעילות גופנית אירובית ויבצע לו בדיקת אק״ג במנוחה. אם ברישום האק״ג במנוחה הרופא רואה שקצב הלב הנמוך נוצר עקב גירוי חשמלי שמגיע מהקוצב הראשי של הלב, ה- SA node, מה שנקרא NSR Normal Sinus Rhythm, לאמור אין הארכה או אי סדירות בגלים או במקטעים השונים של רישום האק״ג, התאם את הפעילות החשמלית של הלב. אם ברישום האק״ג הכל נראה תקין אז המטופל יכול להיות רגוע. לעתים במקרה של מטופל מבוגר יחסית או שלקצב הלב הנמוך מתלווים תסמינים של חולשה או סחרחורת, הרופא יפנה את המטופל, לשם השלמת הברור הרפואי, לבצע הולטר לב שהיא בדיקה בא מתבצע רישום אק״ג במשך כ-24 שעות, ולמבדק אקוקרדיוגרפיה, כלומר אולטראסאונד של הלב, כדי לשלול בעיה בתפקוד של שריר הלב".
אם אני אפסיק להתאמן, האם קצב הלב שלי יעלה?
"יכול להיות שכן. כאן בא לידי ביטוי תופעת ההפיכות, המתלווה לעקרונות האימון. תופעת ההפיכות מתארת תהליך הפוך לתופעת הפיצוי יסף, הגורמת לשיפור ביכולות הגופניות השונות. בעת הפסקת האימונים הגוף שואף לחזור ולסגל את עצמו למצב של חוסר גירוי אימוני ולכן חלה ירידה ביכולות הגופניות השונות, המתבטאת גם בעליה בקצב הלב הממוצע במנוחה . כלומר השיפורים השונים שאנו רואים בתפקוד של מערכות הגוף, בעקבות האימון, הם זמניים. מכאן החשיבות להקפיד על תכנית אימונים עקבית ורציפה".
