בצל השריפה בכרמל וכשנותרו 8 שבועות לישראמןנגב סיכם תומר גמינדר את האימוניו האחרונים. תחרות הניווט, התחושות הקשות מהשבוע החולף והגדלת נפח האימונים מול הימים המתקצרים    

מאת:תומר גמינדר

השבוע האחרון חלף לו במהירות הבזק מבלי שהיה זמן להרים ראש ולנשום אפילו לשנייה. תחילת השבוע הייתה בסימן לחצי זמן ההולכים וגדלים של להספיק את כל המשימות – בית, עבודה וספורט בתוך מסגרת 24 השעות היומית. בהמשכו, של השבוע, הגיעה השריפה הנוראה בכרמל שהראתה שוב, איזה אנשים נפלאים יש בארץ הזו ואיזה מנהיגים כושלים ועלובים. השבוע הסתיים באקורד צורם של כישלון אישי בתחרות ניווט שליחים בחולות סמרה (נחל אלכסנדר).

כמו בשנה שעברה, השבועות האחרונים של ההכנות לישראמן הם תובעניים וטובעניים. לחצי הזמן הולכים וגדלים, ועליהם נוספת העייפות המנטאלית המצטברת של כל האימונים הארוכים, כמו גם ימי החורף הקצרים הגוררים מצב בו כמעט כל האימונים מתבצעים בחושך ובקור. כל אלו פוגעים קשות במוטיבציה לקום ולעשות והאימונים נעשים יותר מתוך מחויבות לתוכנית האימונים ופחות מתוך אושר ורצון פנימי. מנגד, הגוף ממשיך ומוכיח כי עם ההכנות הנכונות ניתן להשיג הכול. ומרחקי האימון הבלתי סבירים בעליל עוברים להם במהירות וללא כל בעיה.

חציו השני של השבוע עמד בסימן השריפה האיומה בכרמל. הכרמל המוכר כל כך טוב מטיולים, רכיבות וניווטים. הלב נקרע עם הסוהרים שנשרפו חיים בעקבות רגע אחד של חוסר מחשבה ותכנון. מהר מאוד הגיע הכעס: בעוד האנשים בשטח נלחמים בלהבות החלו מייד עכברי הפוליטיקה, שהאחריות המלאה למחדל שהוביל לשריפה נופלת לפתחם, לדאוג ליום שאחרי. להסביר שהמחדל הוא של אחרים, ירושה ממשלות קודמות (שהם שוכחים להזכיר שהיו חלק מהן), ולהצטלם עם כל טייס מזדמן. בסופו של יום מחדל זה מצטרף לאוסף מחדלי תשתית רבים הנעשים על ידי "מנהיגים" שאופק הראייה שלהם הוא 4 שנים קדימה ועיקר דאגתם הוא הפלסטינאים והקצבות לחרדים בעוד שסוגיות הביטחון האמיתי של המדינה נוגעות לפיתוח תשתיות, כלכלה, חינוך, בריאות ותחומים אחרים שאינם פופולאריים ופירותיהם מבשילים כעבור עשרות שנים ולא ארבע. סתם דוגמה לתחום כזה הקרוב לליבנו כספורטאים יותר מהתפלה למשל, הוא נושא פיתוח אמצעי תחבורה חליפיים. למשל שבילי אופניים. בארץ המלאה במאות אלפי רוכבי אופניים (יוממים) ומזג אוויר כמו שיש בארץ, המוני אנשים היו שמחים להגיע לעבודה באופניים, במקום ברכב, פעם פעמיים בשבוע. החיסכון למדינה בדלק, בריאות, זיהום אוויר ונפגעי תאונות דרכים כולם מצדיקים יצירת תשתית שבילי אופניים בערים וביניהן. אבל כמו דברים רבים אחרים הכול מוקרב על המזבח הפופוליסטי של ביטחון ופוליטיקה קיצרת טווח.

ביום שבת כמעט וסיימתי את השבוע בתחרות ניווט השליחים השנתית שנערכה בחולות סמרה (נחל אלכסנדר). איכשהו, עוד בדרכי לנקודה הראשונה טעיתי בדרך ובזבזתי זמן רב מאוד באיתורה. משם הדברים המשיכו והלכו מדכי אל דכי, כאשר בסיכומו של יום בחלק רב של הניווט לא היה לי מושג מדויק היכן אני נימצא ובספורט שבו צריכים לדעת את המיקום, בדיוק של מטרים בודדים, המשמעות היא אובדן זמן מטורף. המאכזב מכל הייתה העובדה שמדובר בתחרות שליחים. איבוד הזמן שלי חיבל במאמצי כל הקבוצה, והתנצלותי שלוחה לחברי הסובלניים.

נקודות האור של השבוע
– כמו שבוע שעבר נקודת האור הגדולה של השבוע הוא העמידה ביעדי האימון, ללא כאבים, ללא ספקות.

סיכום יומי (תכנון מול ביצוע):
 

כל הנתונים והמאמרים בבלוג של תומר גמינדר