תרגול של פעילות גופנית יכול להשפיע עלינו בהחלמה מכאב או פציעה אם נאמין שהוא טוב עבורנו ואף יותר מכך – אם נאמין שהתרגול יפגע בנו – זה בהחלט יפגע ויאט את תהליך השיקום וההתקדמות שלנו. מידע הנובע ממחקרים ומאמרים איכותניים ועדכניים, גילה את היכולת לגרום לאדם לשנות את תפיסותיו ואמונתו בצורת טיפול כזו או אחרת ובכך לרתום אותו לתהליך השיקום בכלל ולתרגול בתוך התהליך בפרט. דוגמה טובה לכך היא ההשפעה החיובית על אנשים עם כאבי גב שעוברים טיפול ותרגול לשיפור הכאב. מכיוון שהטיפול בכאבי גב הוא בעלות כספית נמוכה וללא סיכונים משמעותיים – יש סיכוי טוב יותר שהכאב יעבור בצורה טובה יותר. הנה 8 סיבות מדוע כולנו צריכים לבצע פעילות גופנית.

ריצה, זוג, זוגיות, פארק, שביל צילום: shutterstock

1. אימון גופני יעיל לתפקוד הכללי

תרגול ואימון גופני הינם אחת השיטות וההתערבויות הטיפוליות המוכחות והמבוססות מחקר שיש כיום לטיפול, התמודדות ומניעה של כאבים במערכת התנועה ומערכת השלד-שריר שלנו. תרגול נמצא יעיל ברמה טובה ככלי התערבותי לטיפול בבעיות ופציעות שלד-שריר מגוונות. זאת בניגוד לגישה הרווחת של צורך בהימנעות מתנועה, קיבוע, החזרה של אברים וחוליות למקום (דבר דמיוני שכמובן לא ניתן לביצוע) ואימוביליזציה של אזור כאוב. ללא התוויה מיוחדת (כמו במצב של שבר או לאחר ניתוחים מסוימים) – חוסר הפעלה הינה שיטה בטוחה להאטה של תהליך הטיפול והשיקום ואף מניעה של שיפור (Babatunde et al . 2017).

2. פעילות מובילה לחיזוק הגוף

תרגול ואימון גופני לא יחריפו את מצבכם, למרות שנוח לנו לחשוב על גוף האדם כמכונית שכל חלק מקולקל חייבים לתקן או להחליף ומיד המכונה תחזור לתפקוד מלא. המציאות רחוקה מכך שנות אור. גוף האדם בשונה ממכונה העשויה מתכות הינו יצור אורגני, המגיב בצורות שונות לגירויים משתנים במהלך חייו. מכאן שככל שנהיה יותר פעילים במסגרת היכולות הקיימות שלנו – נהיה יותר חזקים ונתמודד עם יותר גירויים דבר שיוביל אותנו להיות יצורים תפקודיים יותר. דוגמה קלסית למיתוס שכזה שהשתרש בקרב הציבור הוא נושא פריצות הדיסק הבינחולייתי בעמוד השדרה. הדעה הרווחת היא שעומסים על עמוד השדרה מובילים לנזק ולבלט ופריצת דיסק ומכאן שמסוכן לבצע תרגילים המעמיסים על עמוד השדרה. מחקר שהשווה בין שני תאומים לא מצא כל קשר בין עומס להתפתחות כאבי גב, אלא על רקע עלייה בגיל ותהליכי שחיקה טבעיים הבאים איתה (Battie et al. , 2009).

ריצה אינה מזיקה למניסקוס | צילום: pixabay

הדבר נכון גם לגבי קרעים בשרירי השרוול המסובב בכתף (Rotator Cuff Tear Injuries) שלא החריפו על רקע פעילות גופנית והעמסה בתרגול, ואף רמות כאב באם היו עלו כאשר רמת ההעמסה בתרגול פחתה (Keener et al. , 2017). ומעל לכל משפט שאני לא מפסיק לצערי לשמוע הוא: "ריצה מסוכנת לגב ולברכיים". מיותר לציין שאין כל אמת במשפט. נצפו פחות נזקים למניסקוס אצל רצי מרתון לעומת כאלו שלא רצים. (Shelock et al. , 1991).

3. השפעה חיובית על הגב

לפעילות גופנית יש השפעה מיטבית על בריאות הדיסקים בגב שלנו: מחקרים עדכניים מראים שלא רק שתרגול תחת עומס לא מזיק לגב שלנו, אלא אף מייצר השפעות חיוביות על הדיסק הבינחולייתי – דבר שנצפה בהדמיית MRI (Bowden et al. , 2017). בנוסף בדיקות מעבדה של הדיסק הבינחולייתי הראו היפרטרופיה (עיבוי) שלו באוכלוסייה של רצים לעומת לא רצים. כלומר גם כאן – לא רק ריצה לא החמירה, אלא אף שיפרה את מצב הדיסק הבינחולייתי בגב ! (Belavy et al. , 2016).

שיפור ההתמודדות הטבעית של הגוף עם הכאב | צילום: thinkstock

4. תחושת כאב

אקמול או פעילות גופנית – מה עדיף? מחקרים מראים לנו שככל שאנו יותר פעילים, מנגנוני ההתמודדות הטבעיים של הגוף שלנו עם כאב משתפרים ומתייעלים. כלומר ניתן להתייחס לפעילות גופנית ככלי להורדת והתמודדות עם כאב. (Naugle et al. , 2017). בנוסף לשיפור ביכולת ההתמודדות עם כאב, מחקר נוסף מראה שפעילות גופנית מעודדת שחרור של חומר בשם אינטרלוקין-10 שיכול להוריד תחושת כאב. (Leung et al. , 2017).

5. חוסר פעילות נקשר כסיבה מרכזית למגוון מחלות ותחלואות כרוניות

נמצא קשר בין ירידה בכמות הפעילות הגופנית עד חוסר ביצוע של תרגול ועלייה בסכנה ל-35 מחלות כרוניות שונות, וביניהן: סרקופניה (איבוד מסת שריר), סוכרת, מחלות לב, מחלות קוגניטיביות, דיכאון, חרדה, שחיקת סחוסים (אוסטאוארטריטיס), דילול עצם (אוסטאופורוזיס) ועוד. הנ"ל מחדד את החשיבות של הפעילות הגופנית כאמצעי מנע זול, זמין ויעיל ביותר להגנה על גופינו (Both et al. , 2012).

השפעה חיובית על אנשים עם כאבי גב | צילום: thinkstock

6. בריאות גופנית תוביל לבריאות נפשית

המשורר יובאנליס תבע את המשפט "הבה נייחל לנפש בריאה בגוף בריא" ופיתגורס אף הגדיל את חשיבות בריאות הנפש ואמר: "נפש בריאה טובה מגוף בריא". אנחנו מבינים כיום גם ברמה המחקרית שלא באמת ניתן לייצר הפרדה בין התפיסה והתודעה שלנו לבין הגוף שלנו ! (Deslandes et al. , 2009). כלומר לבריאות הגוף יש השפעה על בריאות הנפש ולהפך ומכאן שלפעילות גופנית יש משקל חשוב בפרמטר זה ובאמת נמצא שיפור בביצוע תרגול אירובי על פרמטרים פסיכולוגיים שנבדקו. (King et al. , 1989).

7. תרגול כגורם לאריכות ימים – האומנם?

לתרגול כוח אנאירובי נמצא קשר משמעותי עם ירידה בתמותה באנשים מבוגרים מעל גיל 65. יש לציין שמיעוט מהנבדקים במחקר אורך זה, עמדו בקריטריונים הנדרשים לביצוע מינימום פעילות כוח כפי שהוגדרה. הדבר רק מגביר את חשיבות חינוך הציבור לפעילות גופנית בכלל והדגשת חשיבות שילוב תרגילי כוח לאוכלוסיית הגיל השלישי בפרט
(Kraschnewski et al. , 2016).

8. יותר פעילות גופנית – לב יותר בריא

הרבה מאוד מחקרים וסקירות ספרותיות יצרו את הקשר העקיף והישיר בין ביצוע פעילות גופנית לבין הורדת הסכנות לבעיות לבביות כמו גם שיפור של המערכת הקרדיו-וסקולרית. במחקר שסקר את הנושא לאורך 15 שנים, אף נמצא קשר בין רמת הפעילות הגופנית כגורם מנבא למחלות לבביות. (Dhaliwal et al. , 2013).

לסיכום, ביצוע פעילות גופנית צריכה להיות אחת מאבני היסוד של ההתנהלות היומיומית שלנו. היתרונות שלה באים לידי ביטוי גם ברמה מניעתית של בעיות ומחלות, וגם ברמה התמודדותית וכפתרון אמיתי ויעיל לבעיות, פציעות ומחלות קיימות. אז בפעם הבאה שמישהו אומר לכם שלא כדי לכם לעשות תרגיל מסוים או פעילות גופנית כי זה לא בריא, או לא טוב לכם – תוכיחו אותו על טעותו.

מוזמנים לשאול אותי כאן בתגובות שאלו בנושא זה.

עופר צחר | פיזיותרפיסט מוסמך (B.P.T , M.P.T), בעל קליניקת "Physio Fitness +" לטיפול בבעיות אורתופדיות, פציעות ספורט ושיקום תנועתי, מרצה במכללת סמינר הקיבוצים ומעביר קורסים והכשרות למאמנים ומטפלים