בסוף השבוע האחרון התחרו לימור גבע-בלטקסה ואלון גבע באולטרה מרתון טריבנה שבבולגריה. התפריט כלל מסלול של 77 ק"מ עם 3,000 מ' טיפוס במורדות הצפוניים של הרי הבלקן. לימור, 52, היא אולטרה מרתוניסטית ומורה לחינוך גופני בתיכון בשהם. בעלה, אלון גבע, 51, הוא מאמן ובעלים של קבוצת אינטרוואל בשהם והסביבה, ומנהל אגף פרויקטים בחברת נתיבי ישראל. "בחרנו להירשם לאולטרה מרתון בטריבנה כי זו אליפות הבלקן ובגלל תווי השטח וחלוקת העומסים במרוץ עצמו, מדובר על תחרות מאתגרת פיזית ומנטלית", מספר אלון.

לימור ואלון גבע באולטרה בבולגריה | צילום: באדיבות לימור ואלון גבע

"לפני כ-10 חודשים רצתי 100 ק"מ ביער בן שמן במרוץ אלטרנטיבי שאלון הפיק בעקבות ביטול תנ"ך-תש"ח שנה שעברה", מספרת לימור. "החלטנו להשתתף במרוץ עם טיפוס משמעותי של קרוב ל-3,000 טיפוס. כל שנה לפני הקורונה, היינו טסים לרוץ אולטרה בחו"ל. אנחנו מחפשים מרוצי בוטיק, יחסית קטנים ביעדים פחות מוכרים. זה לא מוריד מאיכות הארגון של התחרות, נהפוכו". הם בחרו להירשם לאולטרה הזו, כיוון שזו אליפות הבלקן ובגלל תוואי השטח וחלוקת העומסים במרוץ עצמו, שעבורם מדובר על תחרות מאתגרת פיזית ומנטאלית.

מה כללו האימונים שלך לקראת האולטרה בטריבנה?
לימור: "לתחרות הזו התאמנתי 7 חודשים. התאוששתי ממרוץ ה-100 ק"מ ומיד נכנסתי לתוכנית אימון. אלון בעלי-מאמן ריצות ארוכות והוא המאמן שלי. האימונים כללו גם אימוני טיפוס, אימוני מדרגות, ריצות נפח בשבת שכללו טיפוסים, בהרי ירושלים. בנוסף רצתי מספר מרוצים כחלק מההכנה של האולטרה – רצנו מרוץ אלטרנטיבי של 50 ק"מ משהם (מקום מגורינו) ועד לתל אביב. את הפיק 2 פיק בחרמון למרחק 54 ק"מ עם 2,400 טיפוס ואת מרוץ החרמון 10 ק"מ עם 1,000 טיפוס. כשבועיים לפני התחרות עלינו את צוק מנרה המרהיב. חשוב לציין שעשיתי גם את אימוני החיזוקים בחדר הכושר שאני עושה פעמיים בשבוע. אחרת אפשר להיפצע".

אלון: האימונים שלי כללו אימוני איכות ייעודיים למהירות, כוח וסבולת, חדר כושר, מתיחות וטכניקה, בסופי השבוע אימוני טיפוס קשוחים וארוכים בהרי ירושלים וגם בצוק מנרה. ללא אימונים נכונים ומדרגות סבולת מותאמות לרץ לא נגיע לקו הסיום ולעתים אפילו לא לקו הזינוק".

"מכל מרוץ אני גדלה". לימור גבע | צילום: פרטי

מה שיניתם בנוהל התחרות בהתחשב במזג האוויר ובתקלות שהתעוררו על המסלול?
לימור: "תנאי מזג האוויר בתחרות היו קשים. היו 34 מעלות וזה הצריך הערכות מיוחדת. ידעתי שהחום יעכב את מהירות הריצה ובנוסף עלי להשתמש ביותר מים, מלח ומזון. בכל תחנת הזנה מילאתי את התיק מים. כל שעה לקחתי 3 כדורי מלח. סה"כ נטלתי 36 כדורי מלח. שתיתי 17 ליטר. ואכלתי 30 ג׳לים וחטיפי חלבון. על פי מארגני התחרות של האולטרה, 20% פרשו בעקבות החום וכל התוצאות היו כ-1-1.5 שעות יותר איטיות משנים עברו. בק"מ 10 נפלתי, אבל זה קורה בריצות שטח וזה לא שבר אותי. מה שכן שבר אותי מנטלית היה שהלכתי לאיבוד פעמיים. זה האריך לי את המסלול בערך ב-2 ק"מ ובסיום רצתי 78 ק"מ במקום 75.8. מה שעזר לי אלו חברים מהארץ ואלון בעלי שסימסו, התקשרו ושלחו לי הודעות. זה נתן לי תעצומות נפש להתגבר על המשבר ולחזור לרוץ עם אנרגיה מטורפת".

אלון: "עקב השרב החלטתי מראש לנהל את נוזלים אחרת – כל 2 ק"מ או 20 דקות ולא כל 3 ק"מ או 30 דקות. אכלתי יותר והכנסתי יותר מינרליים ומלח לגוף. התפתחה לי ריצה לא טובה והבנתי מהר שאני חייב ריכוז גבוה יותר בכל צעד ולכן סירבתי בנימוס לרצים שפנו אלי. הורדתי את מסלול המרוץ לשעון, זה העניק בטחון ושליטה יחסית בתווי השטח".

עד כמה זה שבן הזוג גם היה על המסלול עזר במוטיבציה לסיים למרות הכל?
לימור: "אלון בעל הוא החצי שלי בחיים האלו. אולם עם כל האהבה הוא גם המאמן שלי וזה מורכב. יש לי צורך ענקי להוכיח את עצמי-לעצמי וכמובן גם למאמן. כשהוא דואג לי, מסמס, מתקשר ומדרבן, במהלך המרוץ, זה נותן הרבה כוחות. המחשבה שהוא מחכה לי בקו סיום כשעתיים וחצי ולא הולך להתקלח, אלא מחכה לי שאסיים – זה אושר ענקי והתרוממות נפש".

אלון: "זה שלימור רצה את אותו המסלול עוזר לי לזהות דגשים ולהתריע בפניה, אני יודע שהיא בשבילי ואני בשבילה בטח במהלך במרוץ. אחד הדברים הכי חשובים לי זה לדעת וכשהיא מתקדמת וחזקה זה מחזק גם אותי – אחד למען השנייה".

"בתחרות הבאה אני רוצה יותר לטפס" | צילום: פרטי

מה הלקחים שניתן לקחת מאירוע שכזה להבא?
לימור: "מכל מרוץ אני גדלה. מכל מרוץ אני מקבלת כוחות – גם מהצלחות וגם מהכישלונות. חשוב מאוד להוריד מסלול לשעון, להשתדל להיות כל הזמן בריכוז ולהבין שריצת אולטרה זה מחזור חיים – עליות, ירידות, משברים והתרוממות נפש".

אלון: "יש עשרות לקחים, אגע בחלק: הראשון הוא ניהול תחרות זו הדרך היחידה לצלוח אולטרה ללא פציעה. השני הוא תחנות הזנה וסימון הדרך הם קריטיים עוד יותר כשאין חמצן ובוודאי באולטרה כשהתחרות ארוכה. השלישי הוא שיש להוסיף כמה שיותר תחנות מים. הרביעי הוא שלרוץ אולטרה בחו״ל זו חוויה מעצימה – לרץ, לזוגיות, למשפחה, לחברים ולעבודה".

מה המרוץ הבא שלכם?
לימור: "אנחנו מכוונים למרוץ מוצארט 100. מסלול למרחק 78 ק"מ עם 4,000 מ' טיפוס. אבל צריך עדיין לתת לאולטרה שסיימנו לשקוע. לתת לנפש לעבד את התהליכים שעברנו או כמו שאברהם חלפי כתב- "מסע מוצלח לא מסתיים לעולם, הקילומטרים כן. אך הזמן נשאר חקוק בתוכך הופך חלק ממך. בסוף המסע אינני מרגיש מנצח, אלא יותר אסיר תודה. כאילו שהדרך עברה בתוכי ולא אני בתוכה".

אלון: "בתחרות הבאה אני רוצה יותר לטפס! לרוץ גם בשלג, מעבר לעננים, לפרוץ גבולות".