הורידו את האפליקציה החדשה והחינמית של שוונג – כאן: http://onelink.to/shvoong_app

הסיסמה המרכזית של טריאתלון נשים היא "כל אחת מנצחת" ואכן, נשים רבות מרגישות שעצם השתתפותן בתחרות והעובדה שלא ויתרו לעצמן והתאמנו, הזיעו והשקיעו שווה את הרגע המכונן של מעבר בשער הסיום. בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה הולכת וגדלה של נשים בגיל השלישי שמגיעות ולוקחות חלק פעיל בקבוצות טריאתלון, ריצה ורכיבה רבות ובעולם המקביל, אחרי שהן מסירות מעליהן את בגדי הספורט הן גם סבתות, נשות משפחה וקריירה. מסתבר שהגיל מהווה פעמים רבות תירוץ, אבל בשביל נשים רבות שגילו שהן אכן מנצחות כשהן שוברות את הסטיגמות על בנות 60 פלוס זו גאווה אדירה.

"נדבקתי בחיידק, בעיקר בריצה. הכרתי בנות באותה קבוצת גיל וזה עזר לי להמשך הדרך" | צילום: אלבום פרטי

גם פלורי וינברג, 60 מכפר סבא, לא נחה לרגע. היא טריאתלטית, אמא לשלושה ילדים וסבתא 3 נכדים, עובדת במשרה מלאה בארקיע וגם מוצאת זמן להתנדב. היא נהגה לרכוב על אופניים ולעשות הליכות. לפני שלוש שנים ראה בעלה פירסום על טריאתלון נשים "הוא אמר לי 'הבאתי לך מודעה, יש הרצאה בקנטרי, לכי'. אמרתי לו 'בחיים לא רצתי או שחיתי בים, רק רכבתי על אופניים'. הוא שיכנע אותי ללכת לשמוע. הלכתי לשמוע את נעמי וינשטוק ונדלקתי. אמרו שכל אחת יכולה וכל אחת מנצחת". היא החליטה להשתתף בטריאתלון במקצה העממי ומאחוריה כבר שלושה טריאתלוני נשים כאשר בשניים מהם השתתפה במקצה העממי ושנה שעברה התחרתה לראשונה במקצה ספרינט.

הספורט הקבוצתי הפגיש בין פלורי ללני ברק, 58 מכפר סבא ודרך הריצות החלה להרקם בינהן חברות עמוקה ומשמעותית. הן גמאו יחד שלושה חצאי מרתון וסיימו עם סיפוק אדיר.

ברק תמיד הקפידה לשמור על כושר כדי לתחזק את הגוף אבל לטריאתלון נחשפה לפני שלוש שנים. היא הגיע לקבוצה של נעמי וינשטוק שהתאמנה לקראת התטריאתלון "התחלתי להתאמן, בהתחלה כמובן היה קשה והלא הייתי בטוחה שאוכל להתמיד ולהמשיך, בעיקר בגלל השילוב של הענפים. לא הצלחתי לרוץ אפילו מאה מטר, אם אופניים ושחייה הסתדרתי, אבל הריצה היתה קשה. שלושה חודשי אימון אינטנסיבים הובילו אותי לטריאתלון הראשון שאותו צלחתי בהצלחה. נדבקתי בחיידק, בעיקר בריצה. הכרתי בנות באותה קבוצת גיל וזה עזר לי להמשך הדרך. התמיכה שאנחנו נותנות האחת לשנייה מאוד מעודדת".

"היום אני מרגיש פירגון, הערצה והמון גאווה מצד המשפחה" | צילום: אלבום פרטי

"הבטחתי לעצמי שלקראת גיל 60, אעשה חצי מרתון" מספרת וינברג "ביולי אהיה בת 60 וכבר עשיתי שלושה חצאי מרתון". התמיכה המשפחה היא מוחלטת ווינברג אף הצליחה להכניס את בעלה לרוץ גם כן "היום אני מרגיש פירגון, הערצה והמון גאווה מצד המשפחה". גם הילדים נסחפו והתחילו אף הם לרוץ.

גם משפחתה של ברק תומכת ומפרגנת "זה מחמם את הלב לראות שיש עידוד, גם בתוך המשפחה הגרעינית אצל הילדים והבעל וגם באופן כללי, אצל המשפחה המורחבת, כששמועים ש'בגילי המופלג' נכנסתי לעולם הזהואני יכולה לשוחח עם בני העשרים פלוס על מרוצים, מרתון או חצאי מרתון, זה מאוד מחמם את הלב".

"אם אני יכולה אז כל אחת יכולה. אני לא מרגישה את הגיל שלי, אני פשוט מרגישה חייה ונהנת" | צילום: אלבום פרטי

האם העובדה שהתחלת להתחרות בגיל 60 גרמה לך לשינוי בחיים?
"ממש" אומרת וינברג בצורה נחרצת "אמרתי פעם בהרצאה לקראת טריאתלון נשים שאני מחלקת את חיי ללפני ואחרי הטריאתלון. נכון שזה על חשבון זמן עם חברות, אבל אני מרגישה שאם אני יכולה אז כל אחת יכולה. אני לא מרגישה את הגיל שלי, אני פשוט מרגישה חייה ונהנת. האימונים המסודרים מעניקים לי זמן להרבה דברים נוספים".

"חוץ מהנושא הבריאותי שבגיל הזה חשוב לתחזק את הגוף" אומרת ברק "האנרגיות הן אחרות, זה ממלא אותי מחדש בשמחה ותחושה שאני מסוגלת לעשות דברים. אני כבר לא פוחדת מאתגרים חדשים. זה פתח בפני עולם ומלואו והראה לי ששום דבר לא מאוחר, גם אם התחלתי את הכניסה לעולם הספורט בגיל 55, הכל עדיין פתוח בפני, אתגרים פיזיים ומנטלים. זה עולם שלא ידעתי שאני יכולה להיות חלק ממנו. עשיתי כבר שלושה חצאי מרתון וזה ממלא אותי בגאווה פנימית ושמחה".

את מרגישה שעשית שינוי לאנשים אחרים בחיים?
"לא מזמן צירפתי חברה שמתלבטת המון זמן אם לרוץ או לא" אומרת וינברג "אני מספרת על זה וזה עושה משהו לאנשים".

"זה מחמם את הלב לראות שיש עידוד, גם בתוך המשפחה הגרעינית אצל הילדים והבעל וגם באופן כללי" | צילום: אלבום פרטי

איך משפיע הגיל על היותך ספורטאית? האם את רואה דברים אחרת?
"ברור שלגיל יש השפעה" אומרת ברק "מבחינה בריאותית ללא ספק הכניסה שלי לעולם הספורט בצורה מסודרת עם אימונים מסודרים שיפרו לי בצורה משמעותית את המדדים הבריאותיים שלי. אני משתדלת להישמע לגוף ולראש".

"מאוד קשה לי לראות את גיל 60 כי אני לא מרגישה ככה, לפעמים אני רצה בתחרויות ועוקפת מישהו וחושבת בתוך תוכי שיכולתי להיות אמא או סבתא שלו" אומרת וינברג "זו גאווה גדולה. אני מודעת להמון דברים והתחושה שאם אני יכולה את זה אז אני יכולה עוד כל כך הרבה דברים אחרים".