הקייפ-אפיק הינה תחרות רכיבת שטח בדרום אפריקה. היא נחשבת לקשה בעולם ומכונה הטור-דה-פרנס של רכיבת השטח. שלמה יונגר שרד שבעה ימים של דרדרת, ואפילו נהנה מזה
מאת:שלמה יונגר
בתחרות משתתפים מאלופי העולם בשנים האחרונות ועד האלופים האולימפיים. השנה התחרות חגגה עשור וסביב כל התחרות התקיימו אירועים שונים וחשיפה תקשורתית רחבה בקרב תושבי דרום אפריקה ורוכבי השטח בכל העולם.
לתחרות יצאנו 13 רוכבים, 6 זוגות מהארץ ואני עם בן זוג מדרום אפריקה – ניל, שקיבל בסוף הרכיבה 2 חולצות של TEAM ISRAEL, וכך הפך לרוכב ה-14 בקבוצה שייצגה את ישראל.
חברי המשלחת הינם: גל צחור (התחרה בעבר וכתב על זה לשוונג כאן) ושמעון גולדשמיט, עידית שוב ורייצ'ל, עופר צינדורף ומרקי הבר, רז שפירא ונדב לוגסי, דודי עוז ואייל חברוני, ים רז ואנג'לו.
ההכנות לתחרות ארכו כ 6 חודשים תחת ידו האמונה של המאמן גל צחור (מבעלי קבוצת CCC) וניהול כולל של ידידנו הראל נחמני ואיילה מ"משלחות".
הפרולוג
התחרות מתחילה בפרולוג שבעקבותיו אתה מדורג מקבוצה B עד H (קבוצה A שמורה לרוכבי העלית).
לאחר הפרולוג קיימים 7 שלבים, כשהממוצע בכל יום הינו כ-100 ק"מ עם כ-2,000 מטרים טיפוס. זה נראה מאיים, מפחיד ומרתיע גם כך, אולם תנאי השטח הקשים של דרום אפריקה – העליות בחול טובעני, הירידות האימתניות בדרדרת, ומזג האוויר החם – כל אלה הפכו את החוויה לקשה במיוחד.
הפרולוג נמשך לאורך 22 ק"מ עם 700 מטר טיפוס והיה קשה במיוחד.
לאחר הפרולוג דורגתי ברמה F ומדי יום כפי שאסביר בהמשך התקדמתי עד לרמה D (אם התחרות הייתה נמשכת היינו מגיעים לעילית…) ידידי ניל הינו רוכב חזק במיוחד, שדרבן ועודד אותי לכל אורך המרוץ, עד כדי כך שבחדר האוכל היו נשמעות קריאות: ו "GO SHLOMO GO!"
נדב ורז שפירא (מסיים הקייפאפיק בפעם השלישית) תמיד צחקו עלינו וכשהיו שומעים אותו מדרבן אותי היו מתקדמים קדימה על מנת שלא נשיג אותם, יש לציין לטובה את הזוגיות שנוצרה ביניהם , תמיד צחקתי עם ניל שהפגישה בינינו הינה כ"בליינדדייט" שהצליח. במשך הזמן הכרנו את שאר הרוכבים ותמיד הם אמרו לי שלניל אין לב מכיוון שהוא ממריץ אותי כל הזמן,
בשלבים הראשונים רכבנו ליד סטפן רוש (Stephen Roche ) שהינו רוכב כבן 52 , מנצח הטור דה פרנס ובג'ירו ד'איטליה בשנת 1987.
המתנדבים
בת זוגי תיקה הצטרפה כמתנדבת. קיים ביקוש עצום להתנדב לתחרות זו מכיוון שניתן להתקבל לתחרות בשני אופנים : ע"י הגרלה (כשהסיכוי להתקבל הוא נמוך עקב הביקוש העצום) וע”י התנדבות. מי שמתקבל כמתנדב מקבל עדיפות בהרשמה בשנה שלאחריה. גם תיקה חוותה חוויה שלא ניתנת לתיאור.
המתנדבים משכימים ב-4 בבוקר כדי להקים את תחנות ההזנה. על המסלול קיימות 3 תחנות הזנה, כשהכל מתקתק כשעון שוויצרי. תיקה לרוכבי העלית את הבקבוקים שלהם שהוכנו יום קודם, ולאחר שראתה אותם חולפים בסערה התפנתה לשאר הרוכבים. בסוף היום היא תמיד חזרה עייפה וכל בגדיה ספוגים בקולה. ידידי הישראלים קיבלו טיפול מיוחד ותוספת קולה, ווהכי חשוב – עידוד עם חיוך מיוחד.
התחרות
המסלול התחיל צפון מערבית לקייפטאון והסתיים מזרחית לקייפטאון, 7 ימים שבכל יום רוכבים בממוצע כ-100 ק"מ ומטפסים 2000 מטר. הארגון היה מופתי, החל משטיפת האופנים לאחר התחרות, דרך מקלחות השטח המאורגנות והכנת האוכל ל-1200 הרוכבים, חלוקת המדליות, התדריך של המארגנים והתדריך של גל צחור המאמן.
השנה, מתוך 600 זוגות סיימו 496 זוגות בלבד. מספר רב של רוכבים פרשו מסיבות שונות כגון התייבשות, קושי פיזי, קושי מנטלי, אי עמידה ב CUT OFF TIME וכו'.
שגרת היום
במשך הימים נכנסנו לשגרה: השכמה ב-5 (תיקה קמה ב-4), שירותים, ארוחת בוקר, קיפול התיקים ותחילת רכיבה. בסוף הרכיבה מקלחות, כביסה התארגנות תדריכים ושינה (בזמן הרכיבה שלנו כל המאהל פורק , הועבר לנקודה החדשה והוקם שם – די דומה לקרקס בתנועה).
נוצרה אחווה בקרב הרוכבים וכן תחרות סמויה.
אני וידידי ניל שמחנו מאוד כשעקפנו את מנצח הטור דה פרנס סטפן, אולם בזה לא תם הסיפור, כי ניל מיד סימן את הזוג הבא כמטרה נוספת… האם הצלחנו לעקוף אותם ? אכן כן, הבחור לא מפסיק לפדל בעליות הטובעניות ובעליות קשות לעיתים עוזר לי ע"י דחיפה… בשלב מסוים אפילו פחדתי ממנו ולכן צלחנו (תמיד טענתי שהפחד זה חצי הצלחה).
ידידנו סטפן הזמין אותנו למרוץ אופני כביש 3 ימים לונדון פריז, אני וניל מתכוונים לרכב רכיבה זו .
ביום השביעי,שלב 6 – רכבנו 98 ק"מ עם טיפוס של 3000 מטר, ידענו שהיום הזה הינו הקריטי ובמידה ונעמוד בו – נסיים. ואכן כך אירע, הקפדנו על סיבובי פדלים גבוהים בחול הטובעני, הקפדנו על מעבר מעברי מים במהירות ממוצעת, ידענו לחלק את הכוח למשך כל היום, הקפדנו על משמעת מים (בערב לפני וברכיבה עצמה) – אוסף הפרטים הקטנים ומיומנויות שאתה רוכש לעצמך במשך התחרות הינם הסיבות להצלחה.
פנטזיות לחוד ומציאות לחוד – ראיתי לעצמי מטרה לסיים בין ה-250 הראשונים מתוך 600 רוכבים מהטובים בעולם, סיימתי במקום ה 275 בזמן כולל של 47 שעות ו- 43 דקות.
הפנינג הסיום
היום האחרון הינו יום כייפי: 50 ק"מ וטיפוס כולל של 1500 מטר. רכיבה קשה כשלעצמה אולם הידיעה שזו הרכיבה האחרונה הפכה אותה למשהו מיוחד.וכך היה, עם הגיענו לקו הסיום שלובי ידיים למעלה , החל ההפנינג הגדול: עלייה לבמה לקבלת המדליה, קבלת חולצת ה- Finisher , מוסיקה מרקידה והפנינג ענק ומרגש… אפילו תיקה הזילה דמעה.
מנצחי השנה היו Christoph Sauser אלוף העולם בשנת 2011 וכן Jaroslav Kulhavy מנצח האולימפיאדה בלונדון.
נופים וארגון
בכל יום תחילת הרכיבה לוותה בבני משפחה בתחנת היציאה, מוסיקה וקריין נחמד. בכל יום עברנו נופי טבע מהממים (במעט שיכולנו לראות כשהתרכזנו ברכיבה), בכל תחנת רענון היה קריין שהקריא את שמות הרוכבים שהגיעו לתחנה ומספר מילים על כל אדם, לדוגמה – הוא ידע לציין את יום ההולדת של ידידנו ים מהמשלחת הישראלית, ידע לציין את התקדמות שתי הרוכבות המופלאות עידית ורייצ'יל , בפרולוג אפילו צחק עלינו אמר שיש כל כך הרבה רוכבים מישראל כך שהוא לא בטוח כמה נשארו בארץ.
הנופים: ללא מילים וללא יכולת לתיאור, רכבנו באחד הסינגלים היפים בדרום אפריקה, בתוך סלעים מזדקרים כדוגמת עמודי שלמה, חצינו בריכות מים מהממות, טיפסנו לפסגות גבוהות. אמרתי לעצמי בלב שעל מנת לחוש את הנופים הללו יש לחזור לאתרים אלו לטיול חוזר. חלק ניכר מהרכיבה הייתה במסלול טיול שנקרא דרך היין ואכן עברנו ביקבים וכרמים למכביר, אווזים באגמים ונופי כרמים מרהיבים, אבל לא יכולנו לחוש את יופי דרך היין מכיוון שהתרכזנו ברכיבה.
ההבדל בין הקייפ-אפיק לטרנסאלפ
כמסיים היחידי בארץ של הטרנסאלפ כביש 2009, טרנסאלפ שטח 2010 ומסיים הקייפ-אפיק 2013 אני יכול להשוות בין תחרויות אלו. משפט המפתח הוא שתחרות הקייפ-אפיק אינה באותה סקאלה של הטרנסאלפ. השינה באוהלים לעומת השינה במלונת, מקלחות שירותים ומזג האוויר החם הופכים את תחרות הקייפ-אפיק לתחרות הקשה ביותר שחוויתי.
גורם משמעותי נוסף הינו תוואי השטח. בטרנסאלפ טיפסנו בכבישים או בשבילי ג'יפים בעוד הטיפוס בקייפ אפיק הינו בחול טובעני או בשבילים מלאי דרדרת. הירידות הן בסינגלים צרים עם שיפועים גבוהים וסיבובים מסוכנים ותמיד מלאי דרדרת.
קייפ-אפיק 2014 – ביום האחרון ניתן למסיימי הקייפ-אפיק להירשם לתחרות של השנה הבאה. מכסת הנרשמים הושלמה בתוך 34 שניות, מה שמראה על מידת הפופולריות של התחרות.
המלצה
לכל רוכב שטח בין אם הינו רוכב חובבני או רוכב תחרותי לבצע רכיבה זו וכמובן לאחר הכנה מתאימה, אתגר אפשרי במידה ואתה מבצע את כל ההכנות המתאימות ומיישם הנחיות מתאימות כגון תזונה, שתייה וכו' , הכושר הגופני הינו חשוב אבל יותר מכל חשוב הנחישות, הדבקות במשימה, ההתמדה והרצון להצליח.
צילומים: http://www.sportograf.com/
23.04.2013
שלמה יונגר
יליד 1958, שוהם. מנהל מערכות מידע בחברת אמישראגז. מסיים טרנסלאפ כביש 2009, טרנס אלפ שטח 2010. מסיים 2 חצאי ישראמן (2011,2012). מסיים באליפות אירופה באילת בטריאתלון ספרינט 2012. מסיים ישראמן מלא 2013. מסיים קייפ אפיק, דרום אפריקה 2013. מנסה לשלב בין עבודה, משפחה וספורט ובשלב זה מצליח באמצעות כוח רצון עז. ענפי הספורט האהובים עלי : אופנים, ריצה ,שחיה, וכדורסל.
שלמה יונגריליד 1958, שוהם. מנהל מערכות מידע בחברת אמישראגז. מסיים טרנסלאפ כביש 2009, טרנס אלפ שטח 2010. מסיים 2 חצאי ישראמן (2011,2012). מסיים באליפות אירופה באילת בטריאתלון ספרינט 2012. מסיים ישראמן מלא 2013. מסיים קייפ אפיק, דרום אפריקה 2013. מנסה לשלב בין עבודה, משפחה וספורט ובשלב זה מצליח באמצעות כוח רצון עז. ענפי הספורט האהובים עלי : אופנים, ריצה ,שחיה, וכדורסל.
