לרופא הקנדי ד"ר דוינדר ג'סאל היתה סיבה טובה לחקור את ההשלכות של ריצת המרתון בקרב אנשים מעל לגיל 50. הוא עשה את זה בשנים 2010-2011 בגלל עלייה משמעותית באחוז המרתוניסטים מעל לגיל 50 בקנדה, ומאחר והתופעה הזאת העלתה לאוויר שאלות כמו "עד כמה זה בריא לעשות את זה בגיל כזה?, או לשם שינוי, "עד כמה זה מזיק".
החיפוש העצמי
המחקר שלו שפורסם בשנת 2012 הצביע על כך שרצי מרתון מעל לגיל 50 לא מסתכנים בנזקים קבועים לשרירי הלב יותר ממרתוניסטים בטווח הגילאים 18-40. זה נשמע כמו חדשות טובות, אבל קשה להאמין שמחקר כזה או אחר השפיע על אנשים ששייכים לקהילה ההולכת וגדלה, "המרתוניסטים שעשו את זה בפעם הראשונה מעל גיל 50".
"את השאלה למה עושים את זה עדיף להפנות לפסיכולוג ולא לקרדיולוג", אומר פרופ' אריאל פינקלשטיין, 60, מנהל יחידת הצינתורים של המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי תל אביב. שאלנו אותו בכל זאת, כי מעבר להיותו רופא הוא גם רץ מרתון לא רע, שרץ למרחק הזה בפעם הראשונה בחייו בטבריה 2009, אז הוא היה בן 54 וסיים בזמן של 3:23 שעות. מאז ועד ל-2013 הוא השלים 4 מרתונים נוספים בתוצאות דומות, ובשנתיים האחרונות חזר לריצות יותר קצרות בגלל כאבי גב. אם תשאלו אותו הוא לא עשה את זה אחרי גיל 50 כדי לשמור על הבריאות, כי למען הבריאות שלו הוא רץ במשך שנים ריצות של 10 קילומטרים. "זה בטח לא מוסיף לבריאות של אדם מעל גיל 50, השאלה היא אם זה גורע. מבחינה אורטופדית זה בטוח גורע, מבחינת הלב כנראה שזה לא מוסיף ולא גורע".
אז למה בכל זאת? אולי בגלל מה שאי אפשר להוכיח מבחינה רפואית, אבל כל מרתוניסט יודע במה מדובר או כפי שאומר פרופ' פינקלשטיין שחוזר לתחילת דבריו: "זו התשובה שכל פסיכולוג יכול לתת, אנשים עוברים את גיל 50, הם מרגישים שהם כבר עשו וראו הכל והם מחפשים ריגושים חדשים". אז אם בגיל 40 הטרנד הוא להתחיל לרוץ כדי להרגיש טוב יותר עם עצמנו, בגיל 50 זה החיפוש העצמי. כפי שטיול תרמילאים לציון גיל 50 הפך לאחרונה לטרנד, גם המרתון נכנס חזק ל"רשימת הקניות" של האנשים שנכנסים לעשור השישי לחייהם ולא מוכנים לשמוע אפילו בצחוק את המילה "זקן". ובאמת, גם בישראל אפשר לציין עלייה משמעותית בקרב המרתוניסטים שעברו את גיל ה-50. לדוגמה, את מרתון טבריה האחרון סיימו 202 גברים בגילאי 50-54 לעומת 165 גברים ב-2014. בטבריה 2015 סיימו 10 נשים בגילאי 55-59 לעומת 4 שנה לפני כן.
עוד כתבות במרתון
12 כתבות שחייבים לקרוא לפני מרתון
המדריך למרתון הראשון שלכם: טיפים, כלים וכללים למתחילים
האלף-בית של ריצת המרתון
"רציתי להעניק לעצמי משהו וזו היתה המתנה"
גם אריאלה רביבו מקרית ביאליק החליטה לחגוג בינואר האחרון את יום ההולדת ה-50 שלה בהשתתפות במרתון טבריה. למעשה, את שנת ה-50 שלה הקדישה רביבו למעבר חד ומהיר מריצת 10 קילומטרים למרתון, כשאת חצי המרתון הראשון שלה השלימה במהלך ההכנות לטבריה. בסופו של דבר זה נגמר בבכורה מושלמת ותוצאה של 3:57 שעות בטבריה.
"אחרי כמה שנים טובות של ריצות בעיקר למרחק של 10 קילומטרים החלטתי להגשים חלום לכבוד שנת ה-50 שלי", היא מספרת: "כמובן שהכי נחמד זה לעשות מרתון בגיל 42, אבל באמת הגעתי לגיל שבו רציתי להעניק לעצמי משהו וזאת היתה המתנה. כל התהליך הזה שארך ארבעה חודשים, שבו עברתי מאימוני ערב לריצות בוקר חמש פעמים בשבוע ולא פספסתי שום אימון. כיוונתי לרדת מ-4 שעות, סיימתי ב-3:57 וזה היה מושלם".
ואם כבר רביבו הזכירה את תחילת העשור החמישי או את גיל 40, היא יכולה להבין למה אנחנו רואים היום יותר מרתוניסטים חדשים בגיל 50 פלוס. "כשהילדים עוד קטנים זה לא הזמן לעשות מרתון. הילדים שלי כבר גדולים, כולם תמכו ופרגנו וגם בעלי, כי אלה היו 4 חודשים שבהם אמרתי למשפחה לא לבנות עלי, הקדשתי את עצמי לאימונים למרתון וויתרתי על המון דברים. אבל בסופו של דבר במרתון כולם חיכו לי על קו הסיום, ראיתי איך שימשתי להם דוגמה והרגע הזה היה שווה הכל מבחינתי".
הגיל זה רק מספר
בעולם המערבי התופעה הזאת כבר הפכה לשגרתית. ב-1980 התפרסמה אמריקאית ממוצא יפני בשם טושיקו דליה שהפכה לאשה הראשונה מעל גיל 50 שירדה משלוש שעות במרתון. היום כבר יש הרבה מרתוניסטיות כאלה, שלא לדבר על נשות ברזל בגיל 50 פלוס. מאמני ריצה ממש לא חוששים ממתאמנים שפעם היו נחשבים ל"מבוגרים מדי". להפך, הם מעדיפים את ניסיון החיים שלהם ואת העובדה שלפחות לחלקם הגדול קל יותר להשאיר את האגו בצד.
ג'ף גאלווי האמריקאי, אחד ממאמני המרתון הידועים בעולם או לפחות ברשת, נשאל בראיון לאתר הבריטי Staysure על מתאמנים מעל גיל 50 ואמר: "כמעט כל אחד יכול לסיים מרתון, כמעט בכל גיל. מהניסיון שלי הגוף מסתגל טוב יותר למרתון בעזרת השילוב של ריצה והליכה. צריך לבצע התאמות מסוימות כדי למנוע פציעות בקרב ספורטאים מעל גיל 50 כמו למשל צעדים קצרים יותר ויותר ימים ללא ריצה במהלך תכנית האימונים השבועית". לאנשים שחושבים שהם מבוגרים מדי בשביל מרתון אומר גאלווי: "לפי המחקרים הגוף האנושי אמור להתמודד עם סבולת בכל גיל". הטיפים המרכזיים של גאלווי למררתוניסטים חדשים בגיל הזה: 1. ליהנות מכל ריצה. 2. לא לרוץ מהר מדי. 3. לרוץ בצעדים קטנים כשהרגליים קרובות לקרקע. 4. לקחת הפסקות הליכה. 5. להשתמש בג'לים ובמשקאות איזוטוניים בריצות הארוכות.
מאחר והטרנד הזה רק מתחזק, אפשר למצוא ברשת שפע של מאמרים העוסקים בנושא של מרתון בכורה אחרי גיל 50, וגם בגילאים מאוחרים יותר. בסופו של דבר, אפשר לסכם את מה שכתוב שם במספר כללי ברזל, שבלעדיהם באמת יהיה קשה לצלוח את המרתון אבל בעזרתם המשימה הזאת הופכת למשהו לגיטימי, בדיוק כמו שהפך המרתון לכלל אוכלוסיית הרצים החובבנים. בראש ובראשונה צריך לאהוב את הריצה ולדעת ליהנות ממנה. הכלל השני אומר שלמרות הגיל, צריך להבין שאפשר לרוץ עד גיל באמת מאוחר ורצוי לצבור כמה שיותר ותק של ריצה לפני שנכנסים לתכנית האימון של המרתון הראשון. הכלל השלישי הוא שבמיוחד בגיל כזה צריך להתאים יחד עם מאמן תכנית אימונים אישית שמתחשבת במצב הפיזי, בשעות הפנויות ושמאפשרת זמני התאוששות גדולים יותר. הכלל הרביעי הוא שצריך להשאיר את האגו שליווה אותנו בגיל צעיר יותר, מאחור. לבסוף, הכי חשוב להכניס לראש שהגיל הוא רק מספר ושאין גבול למה שנוכל להשיג, עם דגש על שמירה על בריאותנו לאורך הדרך. אז שהיה בהצלחה.