עונת המרתונים באירופה עוד לא התחילה, אבל מרתון ירושלים שיתקיים ביום שישי ה-20 במארס ינעל את העונה הישראלית. מרתון טבריה הוא המהיר, מרתון תל אביב הוא הצבעוני וה"מסיבתי" ומרתון ירושלים? יש בו הרבה, אבל מה בדיוק? הנה 5 דברים שעושים את ההבדל בינו לבין שני המרתונים הגדולים האחרים בישראל.
מי אמר שהעליות מלחיצות? מרתון ירושלים | צילום: קובי גדעון/פלאש 90
עוד כתבות בנושא
8 טיפים לרצים במרתון ירושלים
ניתוח מסלול חצי המרתון בירושלים
איך יוצאים מה"דאון" שאחרי המרתון?
1. מסלול חוויתי
על זה תמיד אפשר להתווכח. יש כאלה שהכנרת עושה להם את זה, אבל הנוף לאורך כל מרתון טבריה הוא זהה. תל אביב מדהימה אבל האמת היא שאת כל המקומות האטרקטיביים אתם מקבלים כבר בתוך מסלול חצי המרתון. אז בירושלים צריך לעבוד קשה ולטפס כדי להגיע למקומות היפים אבל זה שווה את זה – במיוחד בהר הצופים לקראת אמצע הדרך. הריצה בעיר העתיקה משותפת גם למסלול החצי, אבל אין ספק שהחלק הזה במסלול הופך את מרתון ירושלים למאוד מיוחד ובעל ערך מוסף.
2. שווה לסיים את המרתון
יש הבדל גדול בין המתחם של מסיימי המרתון בתוך גן סאקר לבין שער הסיום של רצי חצי המרתון וה-10 בכביש שמעל. נגיד זאת כך, כנראה שמתחם שער הסיום של רצי המרתון בירושלים נראה יותר מכבד/יפה/מפואר, תקראו לזה איך שתרצו, לעומת שני המרתונים הגדולים האחרים שמתקיימים בארץ. עם הכניסה לגן סאקר רצים על שטיח כחול, שער הסיום מוקף במחסומים שהקרובים שלכם יכולים להגיע אליהם בקלות ולעודד, אבל לא להיכנס. המשתתפים שסיימו יוצאים למתחם שרק רצי מרתון יכולים להגיע אליו. שם יחכה להם שטח גדול, מאוורר ועם הרבה דשא כדי להתאושש בכיף – בדיוק מה שצריך אחרי מאמץ מפרך.
לפקוח את העיניים וליהנות מהריצה. מרתון ירושלים | צילום: פלאש 90
3. קפיצה קטנה לחו"ל
יש תיירי מרתון שמגיעים לטבריה וקצת יותר שמגיעים לתל אביב, אבל במרתון ירושלים ממש מרגישים אותם – במיוחד אם תרוצו במקצה המלא. ירושלים היא בכל מקרה העיר שבה רואים הכי הרבה תיירים, וכך גם במרתון. זו אמנם בירתנו, אבל ה"תל אביבי הממוצע" שמגיע לירושלים בכל מקרה כבר מרגיש שהוא בחו"ל, כך שריצה לצדם של דוברי אנגלית, ספרדית, רוסית ויפנית רק תורמת לאווירה. תוסיפו לזה עוד כמה אלמנטים שרואים בעיקר בחו"ל כמו רצים מחופשים ו"גיבורי על" שמעודדים בצדי הדרך ותקבלו חוויה אחרת.
4. מזג אוויר אירופי
מבחינה סטטיסטית מדובר על המועד הטוב ביותר שאפשר לרוץ בו בירושלים. אם תכנסו לערך של העיר ירושלים בוויקיפדיה ותסתכלו על מזג האוויר הממוצע, תגלו שמרץ הוא החודש הטוב ביותר מבחינת הטמפרטורות וכמויות הגשמים. פחות קר מינואר ופברואר, פחות גשום, ועדיין נעים עם ממוצע של 15 מעלות במקסימום ו-8 במינימום. זה לא אומר שלא עלול לרדת גשם, ב-2012 אנשים זינקו תחת ברד בירושלים ויזכרו את זה ככל הנראה לכל החיים. אבל אם מסתכלים על השנים האחרונות אפשר לסכם שהמרתון הזה בדרך כלל מאוד נעים מבחינת מזג האוויר. לא קר מדי, לא חם מדי, ובדרך כלל גם לא גשום מדי.
5. הראש משוחרר מדאגות
זה עלול להישמע כמו חיסרון, אבל אפשר להתייחס לזה כאל יתרון נהדר. במסלול מרובה עליות כמו בירושלים קשה להעריך את זמן המטרה, אלא אם כן אתם רצים שם קבוע ורוצים לשפר את מה שעשיתם בפעם הקודמת. ולמה זה טוב? כי ברגע שאנחנו "משתחררים" מהמרדף אחר המספרים – נפתחת בפנינו הזדמנות לפקוח את העיניים. הנופים של ירושלים מדהימים, אבל הרבה יותר אנשים במרתון הזה מצליחים באמת ליהנות מהם כשהראש משוחרר מדאגות. אולי זה יישמע מוזר אבל במקרים מסוימים מרתון כזה יכול להיות פחות קשה בגלל שמאפשרים לגוף לקבוע את קצב הריצה מבלי לנסות לעמוד בקצב מסוים או אפילו לרוץ מהר ממנו ליתר ביטחון. בצורה הזו קל יותר לחלק את הכוחות בצורה נכונה ולהשאיר מספיק רזרבות לקילומטרים האחרונים.
