רוברט "רייבן" קראפט הוא אגדה במיאמי. במשך 48 שנה הוא יצא לריצה של 8 מייל (כ-12.9 ק"מ) על החול בחוף הדרומי בעיר. אותו מסלול בדיוק. מדי יום ביומו, ללא יוצאים מן הכלל. כעת, חודשיים לפני שהוא נכנס לשנה ה-50 של הרצף, הרצף נגמר.
קראפט בן ה-73 החל ברצף ב-1975 כשהיה בן 19. בערב השנה החדשה הוא נדר לרוץ בכל יום, אך גם הוא לא חשב כי יתמיד בהחלטתו כל כך הרבה שנים. גם פציעה בגבו ב-1995 לא עצרה את הרצף, נהפוך הוא, הוא מספר כי הריצה על החול הצילה את גבו במרוצת השנים.
הרצף כמעט ונשבר בתקופת הקורונה ב-2020, אז החופים היו סגורים. במשך שבועיים נאלץ לרוץ קראפט על המדרכה לצד החוף ולא על החול עצמו, אולם הריצה על הכביש כאבה לו מאוד בגב והרשויות העניקו לו היתר מיוחד להמשיך לרוץ על החול, תוך שמסרו למשטרה המקומית כי הוא מבצע פטרולים בחוף הריק במהלך המגיפה. במרוצת השנים הוא רץ עם כ-3,700 איש, כשהוא אף מנהל יומן מסודר עם שמות האנשים שרצו איתו.
כעת בגילו המתקדם, הגוף כבר נותן את אותותיו והגב הפצוע שלו גם הוא לא עומד בעומס של מרחק כה רב. בשבועות האחרונים הוא סבל בקילומטרים האחרונים של כל ריצה, שהלכה ולקחה לו זמן רב יותר ויותר. לכן, הוא נאלץ לקצץ ל-5 מייל (8 ק"מ) בשלב זה.
ב-5 בנובמבר, כשהוא מלווה בכמה עשרות רצים מהאזור, הוא רץ את המרחק בפעם האחרונה. "זה שובר לי את הלב", אמר בראיון ל-Running World: "כל החיים שלי סבבו סביב זה, נאלצתי לוותר על הרבה דברים – חתונות, מסיבות, יש ל לו"ז קשיח, אני חייב לחזור לכאן, אני תמיד מסתכל על השעון, מעולם לא הייתי על מטוס אפילו". אבל גם הוא מבין: "הגוף שלי מאלץ אותי לעשות את זה, לקצר את המרחק. אני באמת לא רוצה. אבל הרצף שלי יימשך – כרצף הארוך ביותר בעולם בריצה על חול".
אין השראה… רק כפייתיות. ויתר על חיים שלמים בשביל שיגעון. אפילו לא בשביל בריאות. פשוט סתם…