יותר מ-46 אלף מקרים של מחלת הסרטן בארצות הברית היו יכולים להימנע מדי שנה אם כמעט כולם היו הולכים ברגל במשך 45 דקות ביום. זאת לפי מחקר חדש ומאיר עיניים בנושא חוסר פעילות גופנית ומחלות ממאירות. המחקר, שניתח את שכיחות הסרטן ואת הרגלי הפעילות הגופנית של כמעט 600 אלף גברים ונשים אמריקאים, מצא שכ-3 אחוזים ממקרי הסרטן השכיחים בארצות הברית קשורים באופן ישיר לחוסר פעילות גופנית. לפי הממצאים, פעולות פשוטות כמו לקום ולזוז עשויים לעזור לעשרות אלפי אמריקאים להימנע מלפתח את מחלת הסרטן בשנים הקרובות.
אפילו לא חייבים לרוץ, מספיק ללכת | צילום: shutterstock
עוד כתבות בנושא
האם צריכה של משקאות ממותקים מעלה את הסיכוי לסרטן המעי הגס?
יושבים יותר מדי? פעילות גופנית היא התרופה
האם ריצה ופעילות גופנית מונעות דיכאון?
כבר יש לא מעט הוכחות לכך שפעילות גופנית משפיעה על הסיכון לסרטן. במחקרים קודמים נמצא שפעילות גופנית שינתה את המערכת החיסונית בדרכים המעצימות את היכולת של הגוף להילחם בצמיחת הגידול. פעילות גופנית יכולה למשל להגביר את פעילותם של תאי חיסון מסוימים הידועים כמכוונים לתאי סרטן. פעילות גופנית נקשרה גם לתחולת חיים ארוכה יותר אצל אנשים עם סוגים מסוימים של סרטן, אולי על ידי הגברת רמות של חומרים דלקתיים המעכבים את צמחית תאי הסרטן. סקירה משנת 2016 שפורסמה ב-JAMA internal medicine הגיעה למסקנה שהסיכויים שלנו ללקות ב-13 סוגי סרטן כולל סרטן שד, שלפוחית השתן, דם ופי הטבעת, יורדים במידה ניכרת אם אנחנו פעילים פיזית. דוח נפרד משנת 2019 חישב כי ההפחתות האלו יכולות להגיע עד גבוה עד כדי 69 אחוזים.
יחד עם זאת, מחקרים רבים מראים שחוסר פעילות מעלה את הסיכון לסוגי סרטן שונים, אבל באופן מפתיע המדענים יודעים מעט על כיצד הסיכונים הללו מתורגמים למקרים ממשיים, או באופן קונקרטי יותר – כמה אנשים מדי שנה צפויים לפתח סרטן הקשור באופן ישיר לתנועה?
לכן, עבור המחקר החדש שפורסם באוקטובר ב-Medicine & Science in Sports & Exercise, חוקרים מהאגודה האמריקאית לסרטן ואוניברסיטת אמורי באטלנטה השתמשו בסוג מתוחכם של ניתוח סטטיסטי בשם P.A.F כדי לאמוד את הקשר בין סרטן לבין חוסר פעילות. P.A.F זו דרך מתמטית עבור מדענים כדי להעריך כמה מקרים של מחלה מסוימת אפשר לייחס להתנהגות מסוימת או לגורם אחר. זה יכול לומר לנו בעצם כמה מקרים שנתיים של סרטן המעי הגס למשל, מתוך כל המקרים של המחלה בשנה אחת, יכולים להיות קשורים לעישון, אלכוהול, מזון שומני או אורח חיים יושבני.
באיזו תדירות ובאילו דרכים אתם מתאמנים? | צילום: shutterstock
כדי להתחיל לחשב את ה-P.A.F של סרטן כתוצאה מחוסר פעילות, מדענים של האגודה האמריקאית לסרטן שלפו לראשונה נתונים אנונימיים לגבי מקרי הסרטן, הלאומיות, המדינות בארצות הברית מהן הגיעו החולים שכולם היו בני 20 ומעלה וחלו בין השנים 2013 ל-2016. הצוות התמקד בכל מקרי הסרטן וכמו כן ב-7 סוגים של סרטן שבמחקרים קודמים היו קשורים באופן הדוק לפעילות גופנית (או חוסר פעילות) ומדובר בגידולי קיבה, כליות, ושט, המעי הגס, שלפחות השתן, שד וגידולי רירית הרחם.
לאחר מכן בדקון החוקרים כמה אמריקאים מעידים על עצמם שהם פעילים, בהתבסס על יותר מחצי מיליון תשובות לשני סקרים פדרליים גדולים בארצות הברית. בשני הסקרים נשאלו האנשים באיזו תדירות ואילו דרכים הם מתאמנים. החוקרים אספו תגובות מהאזרחים המבוגרים בכל מדינה ומיינו אותן בהתבסס על מי מהמשיבים עמד בהמלצות של האגודה האמריקאית לסרטן . המלצות אלו דורשות באופן אידיאלי 300 דקות או חמש שעות של פעילות גופנית מתונה מדי שבוע שיכולה להיות הליכה מהירה לצורך העניין, כדי להפחית את הסיכון לסרטן.
לבסוף, החוקרים התאימו את הנתונים הסטטיסטיים הללו למסת הגוף ולגורמים אחרים, אספו נתונים נוספים על סיכוני סרטן, וחיברו את כל המספרים למשוואה, ממנה חישבו את ה-P.A.F לסוגי סרטן הקשורים לחוסר פעילות. מספר זה התברר כ-46,356 או כ-3 אחוזים מכלל סוגי הסרטן מדי שנה (למעט סוגי סרטן עור שאינם מלנומה).
כנראה ש-45 דקות כאלו ביום יקטינו את הסיכוי לחלק מהמקרים | צילום: shutterstock
לפי בדיקת הסוגים הבודדים של סרטן, נמצא כי סרטן הקיבה היה קשור בעיקר לחוסר פעילות, כאשר 17 אחוזים מהמקרים שלו היו מיוחסים לחוסר בתנועה לעומת 4 אחוזים מהמקרים של סרטן שלפחית השתן. כמו כן, המספרים השתנו ממדינה למדינה ובמדינות רבות בדרום ארצות הברית המספרים עלו לכמעט 4 אחוזים ממרקי הסרטן, מאחר ובמדינות אלו התושבים נוטים לדווח על פעילות גופנית מועטה יחסית.
החדשות הטובות לעומת זאת הן שהמספרים ניתנים לשינוי ויש לנו את היכולת להוריד אותם. פעילות גופנית יכולה "למנוע סוגי סרטן רבים בארצות הברית" לפי אדאיר מיניהאן, מדענית עמיתה באגודה האמריקאית לסרטן שהובילה את המחקר החדש. אם כל אזרח אמריקאי יתחיל ללכת שעה ביום בכל יום חול, לדבריו, באופן תאורטי 46,356 המקרים בשנה הקשורים לחוסר פעילות אמורים להיעלם.
כמובן שסרטן זו מחלה מורכבת ויש לה הרבה סיבות חופפות כשחוסר פעילות משחק רק תפקיד פוטנציאלי קטן. יתרה מזאת, סיכונים סטטיסטיים לעולם לא יורדים לאפס ורבים מהאנשים הפעילים עלולים לפתח סרטן כפי שמציינת מיניהאן. היא מדגישה שהמחקר הזה לא נועד "לבייש אנשים על עך שהם לא מתאמנים" או להציע על כך שגידול של מישהו נותר באשמתו מכיוון שהוא מדלג לפעמים על אימונים בחדר הכושר. "יש כל כך הרבה מכשולים לפעילות גופנית", היא מציינת, "וכל כך הרבה גורמים שמשפיעים על מי מפתח בסופו של דבר סרטן. אבל התוצאות אכן מצביעות על כך שאם כל אחד מאיתנו היה מוצא דרך לשלב 45 דקות של פעילות גופנית ביום, גם פעילות פשוטה כמו הליכה – נוכל לעצב מחדש את הסיכויים שלנו לפתח סוגים רבים של מחלות ממאירות.
