בשנה האחרונה אנחנו רואים באתלטיקה הישראלית המשך של מגמה מעודדת. למעט המרתוניסטיות לונה צ'מטאי סלפטר ומאור טיורי, היה נדיר למצוא עד לפני שלוש שנים אתלטיות שעונות על ההגדרה הבאה:
1. מעל גיל 25 (גיל לפי שנת לידה, לא לפי תאריך מדויק)
2. איכותיות במושגים ישראלים (טופ 10 ישראלי בכל הזמנים ומעל 1,050 נק' בניקוד הבינלאומי) שממשיכות להתקדם.
לכתבות נוספות בנושא:
אחרי הזהב האולימפי, נואה ליילס חושף: "גדלתי בכת"
"רוצים לכבוש את שוק נעלי הריצה בישראל": הכירו את מותג הנעליים 361
הסוד של האתלטית שהדהימה עם מדליה אולימפית ב-1,500: דואתלון!
כך, למשל, בשנת 2019 לא הייתה אף אתלטית שענתה להגדרה הזו. נעמה ברנשטיין, אז בת 28, לא התקדמה באותה שנה ולא הגיעה ל-1,000 נק' בקפיצה במוט, ושני לנדן, אז בת 28, גם היא לא התקדמה באותה שנה.
השנה יש לא פחות משש אתלטיות שעונות על ההגדרה הזו:
אדוה כהן (28) – אמנם לא שיפרה את שיאה האישי במכשולים (9:29.74 דקות), אבל הציגה מקבץ חסר תקדים של שש תוצאות בין 9:31 ל- 9:36 דקות ושיפרה את שיאיה האישיים ב-1,500 מ', 3,000 מ', מייל ו- 5,000 מ'. אדוה עלתה לגמר באליפות אירופה והייתה רחוקה 9 מקומות מהמכסה לאליפות העולם.
אדוה כהן. מקבץ נדיר | צילום: איגוד האתלטיקה
שני לנדן (33) – שיפור פנטסטי של שתי שניות לשיאה האישי ושנייה וחצי לשיא הישראלי העתיק של עדנה לנקרי ב-800 מ' עם 2:02.59, ששווה 1,116 נקודות.
נועה לוי (29) – (מאמן רפי גרודצקי) – שיפרה את שיאה ב-400 מש' ל-58.42 שניות (שווה ל- 1,068 נק'), וגם את שיאיה האישיים ב- 100, 200 וב- 400 מ'. היא קיוותה לרדת השנה מ-58 ש' ולהגיע לאליפות אירופה. תוצאה של 57 שניות תוכל להערכתי להביא אותה לאליפות אירופה בעוד שנתיים.
כרואן חלבי (29) – (מאמן אהרון שבתייב) – האתלטית הדרוזית שהחלה להתאמן במסגרת מסודרת רק בגיל 23, שיפרה השנה את שיאיה האישיים ב- 800 מ', 1,500 מ' ו- 5,000 מ'. כזכור, לפני שנתיים עשתה הסבה ל-3,000 מכשולים והייתה קרובה מאד להשתתפות באליפות אירופה. לאחר מכן עברה סדרת פציעות וחזרה בשלב מאוחר של העונה הנוכחית ולכן לא הצליחה לשפר את שיאה במכשולים. האיכותי מבין השיאים האישיים הוא ב-3,000 מכשולים – 9:55.76 ד' – 1,105 נק'. היא צריכה שיפור של כ-5 שניות בלבד כדי להגיע לאליפות אירופה.
כרואן חלבי | צילום: Maxim Dupliy
הדר אופיר פורר (27) – (מאמן דן סלפטר) – גם הדר התחילה להתאמן בצורה רצינית רק בגיל 23, שיפרה את שיאיה בכל המרחקים מ-800 מ' עד חצי מרתון. התוצאה האיכותית ביותר שלה היא 4:19.71 ב-1,500 מ' (1,052 נק').
רייצ'ל פרז מרטינז (26) – (מאמן רפי גרודצקי) אולי המפתיעה מכל האתלטיות ברשימה זו. אחרי שנים שחיפשה את המרחק המתאים לה בטווח של 400 עד 3,000 מטר, היא שיפרה השנה ביותר משתי שניות את שיאיה האישיים ב-400 מ' ל-55.09 ו ב 800 מ' – 2:06.02 דקות וקבעה את התוצאה הטובה ביותר של ישראלית ב-600 מ' – 1:28.12 דקות (1,095 נק') תוצאה שוות ערך ל-2:03.8 ב 800 מ'!
רייצ'ל פרז מרטינז | צילום: Maxim Dupliy
אפשר להוסיף לרשימה גם את סשה לוקשין (30) גם היא חניכה של רפי גרודצקי בשנתיים האחרונות, שאמנם רק התקרבה כדי 6 מאיות לשיאה האיכותי ב-100 משוכות שעומד על 13.33 ש' (1,105 נק'), אבל שיפרה את שיאה האישי ב- 60 משוכות.
מעניין לציין שבגברים, למעט בקרב רצי ארוכות, יש כרגע רק שני אתלטים שעונים על ההגדרה הזו: דוד טאייצ'או (27) שחזר מהמרתון למרחקים הבינוניים ושיפר משמעותית את שיאו האישי ב-1,500 מ' ל–3:40.81 ודור חיון (26) עם 13.93 ב-110 משוכות. נקווה לראות שינוי מגמה בשנתיים הקרובות כשגל ארד (בן 25) ימשיך את מגמת ההתקדמות הנהדרת שלו וכך גם עומרי שיף ב-400 מש' וזמנו מוצ'ה במכשולים, שניהם בני 24. הלוואי שגם ישי איפראימוב בן ה-27 שיציב מאד כבר שלוש שנים בסביבות ה- 7.70 מ' ברוחק, יעשה את קפיצת המדרגה המיוחלת.
מה בעצם הביא לשינוי המבורך הזה?
רפי גרודצקי שמאמן שלוש מהמוזכרות כאן מציין שאיגוד האתלטיקה אימץ מדיניות של תמיכה רחבה באתלטים בסך של 15 אלף ש"ח בשנה לצורך מחנות אימון ותחרויות. חלק מהמתחרות גם אומצו על ידי יצרניות נעלי ספורט וזה מסייע לאתלטיות לממש את התשוקה שלהן להמשיך באתלטיקה.
לסיום, תשובה לסקפטיים שביניכם ששואלים אולי מה מעניינות תוצאות כאלה כשרובן אפילו רחוקות מקריטריון לאליפות אירופה. התשובה שלי היא ג'סיקה האל האוסטרלית ששיפרה השנה בגיל 27 את שיאה האישי ב-1,500 מ' ב-6.5 שניות ל-3:50 דקות וסיימה שניה בפריז. אם ברמות הגבוהות האלה ניתן בגיל הזה לשפר בכל כך הרבה (53 נק') מדוע ברמה נמוכה יותר זה לא יהיה אפשרי בשנתיים?
