לגדי כץ היה חלום: לשחות בשלושה ימים רצופים 10 ק"מ כפול 3. בכנרת, בים התיכון ובאילת – זה היה ב-2009. ביום חמישי, 25 בחודש אוקטובר 2012, ייצא גדי לאתגר הגדול שוב, בפעם הרביעית, כשיכנס למיימי הכנרת. זה מה שקורה כשחלומות מתגשמים
מאת:דנה פלג
• כל הפרטים על האירוע- כאן
• כל התמונות באדיבות – ti-swim
• כל התמונות באדיבות – ti-swim
הרבה חוויות אספו גדי כץ ומשתתפי 3 ימים ב-3 ימים בשלוש השנים האחרונות. מה שהתחיל כחלום של חבורה קטנה ומצומצמת הפך לאתגר אקסטרימי לא פשוט אותו עוברים עשרות שחיינים.
הכל התחיל ב-2009, כשבסיום משחה 10 ק"מ אחר במימי ים סוף שמעו שני חברים שחיינים של גדי כץ על פנטזיה לקיים משחה של 3 ימים ב-3 ימים. אחרי שסיפרו לגדי על אותו שחיין חולם, הפך החלום לחלומו האישי.
חודשים של אימוני בריכה, קילומטרים של מים, קריאה ונבירה בלתי פוסקת של מאמרים אחרי תנועת השחייה המושלמת, עשרות שיחות על רוגע, זרימה, ריכוז, התמדה ומילת המפתח "ריפיון", הולידו התמכרות.
החלום הפך למציאות
בסוף השבוע האחרון של ספטמבר 2009 הפך החלום למציאות, ו-16 שחיינים לקחו חלק באתגר בפעם הראשונה. אף אחד מהם לא היה ספורטאי מקצועי, רובם עברו את גיל ה-40 ומעטים מהם השתתפו בעבר בטריאתלונים, אולם מה שאיחד את כולם היה הנסיון שלהם ב TI, Total Immersion.
TI הוא סגנון שחייה השם דגש על שחייה רפויה ועל שימוש בשרירי הליבה ולא על תנועות גריפה נמרצות הזוללות אנרגיה.
עם שחר הם נכנסו למים. ראשונה הייתה הכנרת, ביום למחרת כבר נגעו במימיו של הים התיכון ועוד באותו היום עלו על מטוס לאילת, שם עם שחר שחו את עשרת הקילומטרים האחרונים של האתגר המרתוני הזה.
הם חוו רגעי פליאה, שקט ובדידות. שחו עם הזרם ונגדו, ראו זריחות מרהיבות והותקפו על ידי נחיל של שקיות פלסטיק מזהמות ומדוזות.
חלקם סבלו ממחלת ים אבל האדרנלין שזרם בגופם דירבן אותם להמשיך הלאה. הסיום באילת היה קרוב למושלם, הם שחו עם הדגים המופלאים של שמורת האלמוגים וסיימו מאושרים, החיוך סרב לרדת להם מהפרצוף.
2010: הצלחה סוחפת: 64 שחיינים
שנה לאחר מכן, אותו אתגר, אותם ימים והרבה יותר משתתפים. כבר לא מדובר בפנטזיה דימיונית של קבוצת אנשים כי אם באתגר שסוחף אחריו עשרות שחיינים מרחבי הארץ.
צריך להבין, מסביר כץ, ששחיית חתירה רצופה בת 10 קילומטרים הנקראת "מרתון מים פתוחים" היא המשחה האולימפי הארוך ביותר. אפשר להקביל אותו מבחינת הקושי הגופני, המאמץ המנטלי ומשך הזמן הנדרש לריצת מרתון ביבשה. אבל לעשות את זה במשך שלושה ימים רצופים, כלומר – שלושה מרתונים רצופים, זה כבר אתגר רציני.
אימונים מסודרים, תזונה מיוחדת והמון נחישות ועיקשות מאפיינים את הלוקחים חלק במשחים.
בנובמבר 2010 כבר גדלה הקבוצה, לא עוד 16 שחיינים שעומדים בגבורה באתגר על אולימפי כי אם 64 שחיינים שכבר חולקו לכמה קבוצות.
ההתארגנות כבר הייתה אחרת: קיאקים, סירות ליווי, אנשי רפואה, אישורים, נהלים, ביטוחים, צלמים ובקשה אחת, שכולם יחזרו הביתה בשלום ואם אפשר מאושרים.
הפעם הם התחילו באילת, וכמתנת פתיחה הצטרפה לשחייה דולפינה שכמעט ונגעה בשוחים הנרגשים, הרבה אדרנלין היה שם ומים צלולים של ריף נדיר.
ביום השני הם כבר היו בחוף הנכים בהרצליה. הים חייך אליהם, רגוע ושקט, ללא גלים וללא מדוזות. מלונות החוף של הרצליה נראו ופתאום נגלה מתחתם ריף דגים עשיר ומפתיע. כל אחד לפי הקצב שלו גומע את המרחק, מחר בבוקר הם יפגשו שוב, בחוף אמנון שבכנרת.
23 מעלות טמפרטורת המים בכנרת. רועדים מקור ודווקא שם המים עכורים. זה היום האחרון, השחיינים כבר אחרי 20 ק"מ, שני מרתונים מאחוריהם, העייפות מורגשת.
אחרי הסיבוב מתגנבת פנימה תחושה של סוף, הייאוש מתחלף לאט לאט לתקווה עוד תנועה ועוד תנועה ועוד אחת, בלי לחשוב לנוע קדימה ואנחנו מתחת לעצים שעל גדת הכנרת, בצל, שמחים, נהנים מתחושת האושר ומטעמו המופלא של ההשג.
לפעמים חלומות משתנים: למזג האויר יש תוכניות אחרות
המשחה שנערך בנובמבר 2011 כבר הפך לארוע בינלאומי. כ-200 משתתפים לקחו בו חלק, המארגנים כבר קבלו פניות משחיינים מכל רחבי העולם. ולנובמבר, כמו לנובמבר, יש את התוכניות שלו, ותכנית המשחה שונתה בעקבות מזג האויר הסוער.
השנה כבר לא לוקחים סיכונים. ביום שישי הקרוב יכנסו למים בחוף בית ינאי המשתתפים של משחה 3 ימים ב-3 ימים, כבר מזמן לא קבוצה קטנה של משוגעים.
מזג האויר צפוי לחייך לשוחים והמדוזות לא נראות באופק, גם הם צפויים להתקל בקשיים, במים קרים אולי בגלים, במראות מופלאים לזכות בחברים לחיים ובחוויה שתלווה אותם הלאה, אולי לכל החיים ואולי עד המשחה הבא…
24.10.2012
דנה פלג- עיתונאית, אמא של שלושת המופלאים, שוחה, רוכבת כשלא חם ולא מוותרת על פילאטיס
