הג'ירו ד'איטליה בעיצומו ומכל עבר אתם שומעים מושגים זרים לכם? אז הנה 21 המושגים הבסיסיים שאתם חייבים לדעת על מנת להתחבר ולהפוך למבינים במרוץ היפהפה הזה.
1. מאליה (Maglia): חולצה. בכל יום מוענקת חולצה בצבע שונה למנצחי הקטע (חולצה סגולה, כחולה, לבנה) ולמוביל הטור (ורודה).
2. גאזטה דלה ספורט: בדומה לסיפור הולדתו של הטור דה פראנס, גם סיפורו של הג'ירו ד'איטליה התחיל מעיתון ספורט יומי שרצה להגדיל את תפוצתו וכך בשנת 1909 נוסדה תחרות האופניים האיטלקית. צבע חולצת המוביל, ורוד, נבחר לא במקרה וזאת בשל צבעי דפיו של העיתון.
3. טיפוסי (Tifusi): מעודדים. הקהל בשולי הדרכים שצועק לרוכבים "יאללה, יאללה" אם הוא בישראל, או "Via, Via" אם הוא איטלקי.
4. Il campione: האלוף, מי שעתיד לנצח את הטור.
5. גרופטו (Gruppetto): קבוצה גדולה של רוכבים הרוכבת מאחורי הפלטון המוביל בקטעי ההרים, הם עובדים כדי להגיע לקאט אוף בזמן.
6. שנת 1909: המהדורה הראשונה שבו הג'ירו ד'איטליה הוזנק.
7. W: קיצור למילה "Viva" אותה כותבים המעודדים על הכביש בזמן שהם ממתינים לרוכבים שיעברו.
8. גריבאקו (Girbecco): בובת קמע של התחרות אותה מקבלים המנצחים על הפודיום והיא בצורת עז הרים פרוותית.
9. מאליה רוזה (Maglia rosa): החולצה הוורודה אותה לובש המנצח הכללי.
10. פרוסקו (Prosecco): ה"שמפניה" אותה מקבלים המנצחים על הפודיום וכמיטב המסורת מרססים אותה אל עבר הקהל.
11. סקאטו דל פאגנו (Scatto del fagiano): זהו מונח תבע שדרן הספורט האיטלקי ריקרדו מגריני. המונח נועד לתאר התקפה מפחידה של רוכב בודד.
12. איל גרופו (Il gruppo): פלוטון, שהיא דבוקת רוכבים גדולה הרוכבת בצמידות ושומרת במרכזה על הרוכבים המובילים, על מנת לחסום את הרוח ולחסוך באנרגיה.
13. ואנטליו (Ventaglio): המונח האיטלקי ל-Echelons, מבנה רכיבה שנועד לשמור על הרוכבים מפני רוח.
14. איל פוגיטיבי (Il fugitive): מונח איטלקי המתאר את קבוצת הבריחה.
15. פונטה די סאלה (Punta di sella): בתרגום חופשי, קצה האוכף. הכוונה היא כאשר הרוכבים יושבים על קצה האוכף ומדוושים חזק, במלא הכוח.
16. דומסטיק (domestique): רוכב שעובד למען הקבוצה שלו ולמען הרוכב המוביל. על הדומסטיק מוטלות כל ה"עבודות השחורות" ובהם סחיבת בקבוקי מים ותזונה עבור המובילים ורוכבי הקבוצה הבכירים יותר, סגירת בריחות, חסימת רוח לרוכבי קבוצתו ועוד.
17. חולצות המרוץ: בג'ירו ד'איטליה ישנה תחרות פנימית נוספת, מלבד התחרות על החולצה הוורודה של מוביל הטור הכללי. חולצה סגולה: מקבל הרוכב שאסף את מרב הנקודות בקטעי הספרינט המסומנים על המסלול; חולצה כחולה: שייכת למלך ההר שהוא המטפס הטוב ביותר; והחולצה הלבנה שמורה לרוכב הצעיר ביותר עד גיל 25 שמוביל בדירוג הכללי של התחרות.
18. ימי מנוחה: לא באמת נחים בימים הללו שנקבעו ליום שני, אבל מדובר בימים שבהם לא מתקיים קטע יומי וניתן בו למעשה להתאושש מצד אחד ולהתכונן ליום הבא מצד שני
19. פידינג זון (אזור האכלה): כמו בכל מרוץ, גם בתחרויות שלבים ארוכות חייבים הרוכבים לאכול. במהלך המסלול ישנן נקודות האכלה ייעודיות שם עומדים הסוניירים עם שקית ובה בקבוקי שתייה ואוכל לרוכבים.
20. סונייר: הסוניירים נמצאים מאחורי הקלעים של התחרויות הגדולות, אך להם תפקיד חשוב מאוד – הם דואגים לרוכבים החל מהכנת האוכל לקראת התחרות והכנתם לסטייג' הבא.
21. מוזט: תיק האוכל אותה מקבלים הרוכבים במהלך הרכיבה. בשקית יוכלו הרוכבים למצוא ג'לים, חטיפי אנרגיה, עוגות אורז אותם מכינים להם הסוניירים.