אנחנו אוהבים לרוץ, אוהבים את השקט של הלבד, או דווקא את הרגשת היחד, הטבע או דווקא הנוף האורבני שמתחלף במהירות, ריח השדות או ריח הדשא הקצוץ של הפארק, בכל מקרה אנחנו אוהבים לרוץ. אבל בכל קבוצה תמצאו טיפוס אחד או לפעמים אפילו יותר שפחות "נעים" לרוץ בחברתם. אספנו לכם כמה כאלו
כתבות נוספות בנושא
מיתוסים נפוצים על נעלי ריצה
7 טיפים לבחירת מאמן וקבוצת ריצה
6 טיפים להתאוששות אחרי ריצה
1. היורק
מכירים אותו? הוא כל כמה זמן, אוסף את כל מה שיש לו בפה ויורק החוצה. לרוב הוא עושה את זה הצידה וללא שום אזהרה מוקדמת או מבט לאחור לראות מי מאחוריו.
2. המריח
לרוב הוא מגיע עם אותה החולצה לכל האימונים ולא, הוא לא מכבס אותה בין אימון לאימון.
3. הצועק
יהיה מאוד קשה לפספס אותו בין חברי הקבוצה. הוא תמיד מדבר בצעקות, או בקול ממש רם שאת הסיפורים שלו במהלך ריצה יהיה לכם קשה לפספס.
4. נתקע ברגליים
כולם רצים בדבוקה אחת ותמיד יש אחד שלא מסתדר עם קצב הריצה של כולם, כך שהוא מוצא עצמו דורך כל הזמן על הרצים סביבו.
5. המוזיקאי
הוא אחד שלא מסוגל ליהנות מהשקט של הטבע הוא חייב מוזיקה שתלווה אותו ולרוב היא מושמעת דרך רמקול של הנייד שלו. הבעיה היחידה היא שלא תמיד סוג המוזיקה ו/או הווליום שלה תואמים את הטעם האישי של הרצים מסביב.
6. לא שומר על קצב
בכל קבוצה תמצאו את האחד שלא מסוגל לשמור על קצב שנתן המאמן וכל הזמן משנה את קצב הריצה שלו ממהיר מדי או אטי מדי.
7. הגונח
קשה לו, באמת שקשה לו, את זה כולם מסביב שומעים.
8. המזיע
בימי הקיץ החמים כולם מזיעים, אבל הוא תמיד מזיע, גם כשקר וגם כשחם. לרוב, כשיש רוח פנים, הרצים מאחריו יזכו למקלחת מרעננת של אגלי זיעה.
9. המכיר את כולם
הוא אושית ריצה, מכיר את כולם ועוצר כל רגע להתחבק, ללחוץ יד או סתם להתעדכן מה המצב. אין ריצה שהוא לא יפגוש בה מישהו שהוא מכיר או שמכירים אותו.
10. המסיים בספרינט
זה בכלל לא חשוב אם קשה או קל לו באימון, את ה-100 מטרים האחרונים הוא יסיים בספרינט כאילו יוסיאן בולט מאחוריו.
11. המחייך למצלמה
קשה לו, רע לו, כואבות לו הרגליים והוא בקושי רב מצליח לרוץ ונראה זוועת עולם אבל ברגע שמישהו שולף את הטלפון לצלם, הוא מיד קם לתחייה, עושה פרצוף מאושר של "אין על החיים אלה", כי הכי חשוב איך אתה נראה בתמונות.
12. המשתלט על צד
הוא אוהב תמיד לרוץ בצד אחד ולא ייתן לאף אחד לרוץ בצד הזה.
13. המעגלים מרחקים בשעון
סביר שתמצאו אותם או אותן עושים עוד סיבוב בחניה כי כתוב בתכנית לרוץ 15 ק"מ והמסלול מסתיים 200 מטר לפני שהשעון מראה 15 ק"מ עגול. בשטח זה עובד כך: במידה והם רצים עם קבוצה והשעון של כולם מראה כבר 15 ק"מ ואצלם השעון עומד על 14.9 ק"מ הם ימשיכו לרוץ עד העץ הקרוב ו"יעגלו לטובה".
14. הזורק
איכות הסביבה ושמירה על הניקיון רחוקים ממנו. הוא בא לעשות את האימון שלו וממש לא מתכוון "לסחוב" אתו את עטיפת הג'ל שכרגע סיים.
15. צלם הסלפי
התיעוד והעלאת תמונות בזמן אמת לפייסבוק ולאינסטגרם בדמו. הוא תמיד יעצור להצטלם באמצע האימון כי אם זה לא מצולם ומתועד, אז האיך ידעו שהוא התאמן?
עצה לכותבת הטור – נראה לי שבשבילך הכי טוב שתרוצי לבד. כך לא תצטרכי לסבול מנוכחותם המטרידה של אותם טיפוסים נוראיים (וסביר להניח שגם נחותים) בעינייך.
שכחת את:
16. המתנשא – בזמן הריצה הוא יחפש באגים אצל כל אחד ואחד מהרצים סביבו, שהרי אף אחד אינו רץ מושלם כמוהו (שומר על שקט מופתי, מנגנון ההזעה בגופו עובד באופן אופטימלי, לא מראה סימני חולשה כשהוא במאמץ, תמיד "קול", מדבר בדיוק בטון הרצוי, מחייך בדיוק בעיתוי הרצוי) ואחרי הריצה יפרסם את הגיגיו הפוגעניים אך הכה שנונים, כך שכל פשוטי העם יוכלו לקרוא אותם ולקוות שיום אחד יהיו רצים מושלמים כמוהו.
ענק כל מילה בסלע
לטיפוס נוראי, צודק ב-100%
הפסקתי לרוץ בקבוצה לפני שנים. אין כמו לרוץ לבד, בלי מוסיקה ובלי חפירות על דופק וסחח.
מדיטציה.
הטור הוא וריאציה על טור שהופיע בראנר'ס וורלד. רק ששם הטיפוס האחרון היה מישהו כמונו שמעביר ביקורת על כולם. כלומר, הומור עצמי. כאן, איך נאמר, העניין נשכח ונותרה המרירות.
הרץ הנוראי הוא זה שלא מעגל מרחק בשעון!!!!