נעים מאוד, שמי מיכל דוידסון קציר, בת זוג, אמא, אחות, חברה, עובדת הייטק, רצה למרחקים ומאמנת את קבוצת "גמאני רצה" תל אביב, קבוצת ריצה של נשים חולות ומחלימות מסרטן שד, קבוצה שהיא חלק ממיזם קהילתי ארצי שכולל מעל 1,000 נשים ב-40 קבוצות בפריסה ארצית.
לפני כשנה ביצעתי את אתגר ה- 4-4-48 של דיוויד ג'וגינגס, אתגר אישי בו רצים 4 מייל (6.4 ק"מ), כל 4 שעות במשך 48 שעות. לאחר שסיימתי את האתגר, נחשפתי לעוצמה הרבה באתגר אישי, ללא חברת הפקה, ללא תחנות ריענון ועם תמיכה רבה של "צוות מסייע" שלי.
מספר חודשים לאחר האתגר, קבעתי פגישה עם מי שמאמן אותי כבר שנים וגם חברי הקרוב, אבי דה פילוסוף, יחד חשבנו על אתגר ריצה חדש עבורי. הגדרתי מראש 3 קריטריונים לבחירת האתגר הבא:
1. שיהיה מאתגר
2. שיאפשר אימונים שלא יפגעו יותר מדי בזמן משפחתי
3. שיאפשר למקסימום בנות מהקבוצה שלי להשתתף ולאתגר את עצמן
כאשר לא מצאנו אתגר קיים, אבי המאמן שלי המציא את "אתגר הפירמידה". מה כולל האתגר? 19 ריצות, כל 2.5 שעות יוצאים לריצה במרחקים עולים מ-1 ק"מ ועד 10 ק"מ ואז מרחקים יורדים עד 1 ק"מ, סה"כ 100 ק"מ במהלך 48 שעות. נעצנו את הזינוק לאתגר בשבוע השני של חודש מרץ, משיקולי מזג אוויר נוח (ספוילר – למישהו למעלה היו תכניות אחרות, נוח זה לא היה).
איך מתאמנים?
הסופ"שים הוקדשו לסימולציות עם מקבצי "גב לגב" (Back2Back) במרחקים משתנים ובזמנים משוגעים כולל באמצע הלילה, אימוני ליבה ואיכות נוספים היו חלק מהאימונים במהלך השבוע.
איך מתארגנים?
נבחר מסלול מרכזי אחד, בתל אביב, עם נקודת יציאה וחזרה קבועים ממלון קראון פלזה בעזריאלי. מיה גושן-מזרחי – חברת נפש, רצת אולטרה מוכשרת בעצמה, הופקדה על המנהלות, האוכל, המורל ובעיקר לדאוג לדחוף אותי החוצה מהחדר המפנק בזמן לכל מקטע ריצה.
מה אוכלים?
מה שיוצא אני מרוצה! מפיתה עם גבינה צהובה ועד שניצל, מרוגעלך קפוא ועד סוכריות גומי, אנרגיה זמינה חשובה, אך בגלל אופי האתגר חשוב לא להעמיס בין הריצות.
מתי ישנים?
בגדול – אחרי האתגר! אין שינה ב-48 שעות האתגר. יותר מנוחות לגוף.
יוצאת לדרך לכבוש את הפירמידה שלי
השעה היתה 6 בבוקר של יום חמישי כאשר יצאתי לדרך. הריצות הראשונות עברו קליל והתחלתי להיכנס לקצב של האתגר. הרעיון היה שכל 2.5 שעות אני אצא למקטע ריצה נוסף. פרק הזמן הזה כולל גם את זמן הריצה, כך שבפועל ככל שהריצות מתארכות, זמן המנוחה מתקצר משמעותית, החלפת בגדים מהירה, אוכל ויאללה למקצה הבא.
מהריצה החמישית השמש נעלמת, ואני מתחילה להבין שעכשיו מתחיל האתגר האמיתי. כל מלווה שמגיע/ה הביא עימו אנרגיה חדשה שמאפשרת להתרגש בכל מקטע מחדש.
על מנת לקחת חלק פעיל באתגר שלי, בנות הקבוצה בחרו יעד ומרחק שהיווה עבורן אתגר אישי (זהירות שוב ספוילר- למרות הרוח, הקור והגשם, כולן סיימו כמו אלופות את היעדים אותם בחרו לעצמן ואני גאה בהן על כך מאד). במהלך הלילה הצטרפו לליווי גם חזי אברס, רץ אולטרה ותיק, ועמרי פדהצור, מייסד מיזם "גמאני רצה". הידיעה שבשעות הלילה הקשות יגיעו רצים מנוסים שיוכלו גם לתמוך בי, מאוד הקלה עלי.
כשהבוקר השני האיר, על אף העייפות והקור, היתה לי הקלה. הפירמידה כבר בחצי השני, הריצות מתקצרות ואני מצליחה אפילו לנוח מעט בין המקטעים. כל מקטע הוא ניצחון פרטי של אחת הרצות שלי והרגשות מתערבבים בין הבנה ושמחה שהאתגר לקראת סיום מוצלח לבין התרגשות אדירה מכל הצלחה של המלוות.
קילומטר אחרון, אמצע הלילה. זו היתה ריצה קצרה אחרונה בגשם עם מיה גושן וסיום בלובי המלון. עם סיום האתגר עלו בי תחושת הקלה (שהכול עבר בשלום), אושר (שהכול בוצע בדיוק לפי התוכנית), עייפות והתרגשות מעורבים יחד עם סיפוק רב. הכול הלך (או יותר נכון רץ) לפי התוכנית, כל הבנות הצליחו לעמוד באתגרים האישיים שלהן. מרחק של 48 שעות, 103 ק״מ, חברים נפלאים וקבוצה אחת מופלאה של בנות – הצלחתי לעמוד באתגר האישי שלי… הגוף והלב סימנו לי שבחרתי נכון!
אני חושבת שבסוף הכל זה עניין של בחירות בחיים. בחירת אתגר שעונה לכל המטרות, בחירה נכונה של האנשים שמקיפים אותי, מאמן קשוח שיודע להגשים חלומות, חברים שיודעים לדחוף כמה שצריך ולהוביל לסיום מוצלח, קבוצת בנות מנצחות ואמיצות ובעיקר האיש שלי והמשפחה שלי, שמאפשרים לי לעשות הכול בדרך שלי.
שתמיד נדע לבחור נכון.
מיכל דוידזון האחת והיחידה- גאה לרוץ איתך וגאה בך על פועלך ורוח הנתינה שבך. תמשיכי לאתגר את עצמך ואת חניכייך