ביום ראשון בלילה בתאריך מיוחד ובלתי נשכח (10.10.10) יצאו כ- 15 אלף רצים לריצה הגדולה בישראל, מרוץ הלילה של נייקי בתל אביב. ניצן כהן היה בעמדות ההרשמה שבדיזנגוף סנטר והרגיש שאווירת החג טרם הסתיימה ואולי רק החלה
מאת:ניצן כהן
עשר. עשר. עשר. לא במקרה דווקא התאריך הזה נקבע לאירוע הריצה הגדול בתל אביב. אם מגיעים, אפילו בטעות, לבקר בימים אלה בחנות הדגל של נייקי שבדיזינגוף סנטר, אפשר ממש להתבלבל ולחוש סוג של אווירת חג באוויר. שורה של אנשי החלוקה יושבים בקומה השנייה בצמוד לחנות נייקי, לבושים בחולצות הלבנות של המירוץ, ומקבלים כל אצן שביצע הרשמה באתר. הם מוסרים לכל אחד ואחת את ערכת המירוץ, ומוסיפים איחול הצלחה והזעה נעימה לכל אצן. מקצוענים וחובבנים כאחד, זה ממש לא משנה הפעם.
תחושת החגיגיות לקראת האירוע הנוצץ (נוצץ מכמויות אגלי הזיעה שיירדו במורד הגוף לא מכמויות הפאייטים על בגדי המעצבים בטקס האוסקר) שווה בתוכה אנשים, שלכאורה, נראים רחוקים מאוד מריצה בת 10 קילומטרים. אך תחושת השייכות לקבוצה כל כך גדולה ומכובדת, שמונה כ 15 אלף רצים, לא מותירה שום ספק, אם לא נאמר ברירה, גם באשר לאלה שלא מאומנים מספיק. אלו האנשים שיובילו את החץ האנושי הענק שיתקדם לאורך רחוב אבן גבירול וימשך בין המדשאות הרחבות של פארק הירקון. כוח הדירבון, והמוטיבציה לרוץ עם כולם, יכולים להוכיח פעם נוספת, מעל לכל מאמר פסיכולוגי כזה או אחר, שהכל בעצם בראש.
אמנם יש פרסים למצטיינים בסוף המירוץ, אבל הזוכים האמיתיים הם כולם. כל מי שרץ, חוצה את קו הסיום ומרגיש את האדרנלין זורם בדם. זו הזכייה האמיתית.
ממשיכים במסורת התחרויות: כותבים ומצלמים במרוץ הלילה של נייקי
תמונות / ניצן כהן
