1. שבר מאמץ

שברי מאמץ הינם סדקים קטנים בעצם. שברים אלו קורים כתוצאה מעומס חוזרני המתרחש בעקבות שימוש יתר במצבים כגון: קפיצות וריצות ארוכות. שברי מאמץ עלולים לקרות אף בפעילות יום יומית רגילה שאינה דורשת מאמץ, כאשר קיימת בעיה בעצם כמו במחלת אוסטאופרוזיס. תחילתה של תוכנית אימונים חדשה עשויה להביא עימה את הסיכון לפתח שברי מאמץ באזור השוק וכפות הרגליים, מאחר והעצם אינה מצליחה לספוג את העומס המהיר המופעל עליה.

פציעת "ברך רצים" פעילות חוזנרית של כיפוף מוגבר של הברך | צילום: thinkstock

2. שין ספלינטס

פציעה זו מהווה 16%-6% מהפציעות בקרב רצים. המושג מתייחס לכאב הקיים לאורך האספקט האחורי-פנימי של עצם השוק הנקראת Shin Bone, או עצם ה-Tibia. המקרים הקלים מאופיינים בכאב המופיע רק בזמן פעילות, ובמקרים החמורים ייתכן כאב אפילו בזמן מנוחה. לעתים ייתכן כאב שיופיע בתחילת הפעילות, יחלוף כעבור מספר דקות ויחזור שוב לקראת סיומה. פציעה מסוג שין ספלינטס שייכת לקבוצת פציעות הנובעות משימוש יתר (Over Use), הנובעות ממיקרו-טראומה חוזרת ונשנית הגורמת לנזק לרקמה ומתבטאת בתהליך ניוון תאי וחוץ-תאי ברקמה. חשוב להבין שמדובר בנזק מצטבר לרקמה, אשר עשוי להפוך סימפטומתי ולהתבטא בכאב רק כעבור זמן מה. התופעה נובעת מעומס יתר המופעל על שרירים הנאחזים בעצם השוק הנקראים Tibialis Posterior או Soleus.

עוד כתבות על פציעות
פציעות שכיחות בריצה למרחקים ארוכים
10 פציעות שכל רוכב אופניים צריך להיזהר מהן
סוגי הפציעות שכל שחיין צריך להיזהר מהן

3. דורבן

Plantar Fasciitis או בשפה העממית הרווחת, "דורבן", הינו אחד הגורמים העיקריים לכאב בעקב. הסימנים הקליניים שמופיעים הם כאב ודלקת של הרצועה העבה בחלק התחתון של כף הרגל הנקראת plantar fascia. רצועה זו מתחילה בעקב כף הרגל ומתחברת אל הבהונות. סימפטום שכיח העוזר באיבחון הפתולוגיה הוא כאב חד המופיע בדריכה הראשונה של כף הרגל בבוקר. כאשר לא מופעל על כף הרגל כוח מהקרקע הכאב יורד בהדרגתיות, אך הוא עלול להופיע שוב לאחר עמידה ממושכת או בצעד הראשון לאחר ישיבה ממושכת. פתולוגיה זו רווחת בעיקר אצל רצים, כבדי משקל ובמצבים של הנעלה לא נכונה. הגורם הביומכאני של פגיעה זו הוא כפות רגליים בעלות היפרפרונציה וקריסה של הקשת הפנימית של כף הרגל. לכן, הטיפול האופטימאלי יכלול התאמת מדרסים ביומכאנים קשיחים לתיקון מנח כף הרגל, אימון פונקציונאלי לחיזוק הגפה התחתונה בעמדה ביומכאנית נכונה ונעליים עם דרגת תיקון מתאימה.

יותר חשוב לדעת כיצד להימנע מפציעה | צילום: thinkstock

4. Iliotibial band syndrome

Iliotibial band היא רצועה עבה המתחילה בגבול העליון של עצם האגן, ממשיכה לאורך החלק החיצוני של הירך ומתחברת לחלק החיצוני של עצם השוק. אל הרצועה מתחברים שרירים האחראים על יציבות האגן ותנועתיות הברך בזמן הליכה וריצה. Iliotibial band syndrome הינו מצב בו קיימת דלקתיות ברצועה באזור הcondyle החיצוני (בליטה גרמית בחלק התחתון החיצוני) של עצם הירך שם היא עוברת. כאשר הברך ישרה סיבי הרצועה נמתחים ועוברים קידמית ל-condyle החיצוני של הירך. כאשר הברך כפופה, הסיבים של הרצועה עוברים אחורית ל-condyle החיצוני של הירך. באזור זה קיימת בורסה, שק נוזלים, המאפשרת לתנועה זו להתבצע בצורה חלקה. כאשר קיים גירוי יתר של הרצועה, כאב יופיע בצד החיצוני של הברך בהליכה ובריצה בעקבות החיכוך של הרצועה במהלך התנועה.

5. דלקת גידים

Tendinitis הוא מצב בו קיים גירוי יתר או דלקתיות של הגיד שהינו רקמה דינמית עבה המחברת בין שריר לעצם. הסימפטומים הקליניים הם כאב ורגישות באזור חיבור הגיד למפרק. פתולוגיה זו יכולה להופיע בכל גיד בגוף אך האזורים הנפוצים ביותר הם: אזור הכתף , אזור המרפק, ש.כ.י , ברך ועקב. החמרה של הפתולוגיה יכולה להופיע כקרע בגיד ולעיתים אף להוביל למצב של תיקון הגיד בפרוצדורה ניתוחית. מרבית המקרים של פגיעה בגיד יכולים להיות מטופלים בהצלחה על ידי מנוחה, פזיותרפיה ובמידת הצורך טיפול תרופתי להפחתת הכאב או התהליך הדלקתי.

6. "ברך רצים" (Runner's knee)

פגיעה נפוצה בקרב אצנים, אבל יכולה להופיע בכל פעילות אשר דורשת תנועה חוזרנית של כיפוף ברך כמו הליכה, רכיבת אופנים וקפיצה. פגיעה זו מתבטאת בכאב בקדמת הברך. פגיעה זו גם ידועה בשם הסינדרום הפטלו-פימורלי. היא יכולה להופיע כתוצאה ממספר גורמים: פעילות חוזנרית של כיפוף מוגבר של הברך, תחת עומס כמו אימוני לנג' וניתורים. חבלה ישירה על הברך, או חוסר איזון שרירי סביב הירך והברך הגורמים ליציאה של הפיקה מהמסלול שלה. הסיבה הכי נפוצה היא מנח לא תקין של הגפה התחתונה שיוביל לתנועה לא תקינה של הפיקה וכאבים. הטיפול הוא תיקון המנח הביומכאני אשר יוביל בסופו של דבר לתיקון מנח הפיקה.

תקף אתכם כאב במהלך הריצה? עיצרו ואל תמשיכו את הפעילות | צילום: thinkstock

7. שחיקת סחוס

אוסטאוארתריטיס (OA) היא מחלת מפרקים ניוונית כרונית, אשר באה לידי ביטוי בשחיקה של הסחוס במפרק אחד או יותר. הסחוס משמש כמבודד בין העצמות, כמונע חיכוך וכמפזר את העומס במפרק. במצב של אוסטאוארתריטיס, המשטח החלק של הסחוס הופך מחוספס וגורם לגירוי במפרק. במצבים מתקדמים יותר, בהם הסחוס שחוק למדי, נוצר חיכוך בין שתי עצמות המוביל לכאב ולהגבלה בטווח התנועה. שחיקת סחוס יכולה להתרחש בכל מפרק אך היא נפוצה יותר במפרקים נושאי משקל כגון הירך והברך. שחיקת סחוס נפוצה יחסית גם במפרקי כף היד ועמוד השדרה.
לאוסטאוארתריטיס כביכול אין מרפא והתופעה לרוב מחריפה. שמירה על משקל גוף, פעילות גופנית וטיפולים שונים עשויים להאט את קצב התקדמות התופעה ולעזור בכאבים ובתפקוד.

8. כיווץ שריר (Muscle cramp)

מדובר בכיווץ פתאומי לא רצוני של שריר או קבוצת שרירים. כיווץ זה גורם לכאב חזק מאוד ומגביל את התנועה. למרות שכיווץ זה אינו מזיק, הוא גורם "לשיתוק" זמני של הגפה. אימונים מתמשיכים או עבודה פיזית מאומצת בייחוד במזג אוויר חם עלולים להוביל לכיווץ שרירי. לעתים תרופות ומצבים רפואיים מסויימים גם יגרמו לכיווץ שרירים. לרוב ניתן לטפל בכיווץ שרירים באמצעים פשוטים בבית.

9. קרע מניסקוס

המניסקוס בברך מהווה ריפוד ומשמש כבולם זעזועים ומייצב את הברך בכך שמפזר את עומסי משקל הגוף על פניה. קרע של המניסקוס הינה תופעה נפוצה בקרב ספורטאים העשויה לגרום לכאב, נפיחות והגבלה בתנועת המפרק. פעמים רבות הקרע ייגרם ללא טראומה כלל, אלא כחלק משורה של שינויים ניווניים טבעיים של המפרק. אבחון הפגיעה מתבצע על ידי סיפור המקרה של הספורטאי ובדיקה פיזיקאלית של הברך. קיימים מספר מבחנים קלינים המבוצעים, אשר מדמים העמסה על המפרק ובכך ניתן לזהות האם קיימת פגיעה במיניסקוס. המכאניזם לפגיעה לרוב יהיה טראומה אשר הובילה לכוח בעוצמה גבוהה שגרם לקרע או שינויים ניוונים. הם נגרמו מתנועה אבנורמאלית של הברך כמו במצבים של חוסר יציבות מפרקים. הטיפול נחלק לשניים: שמרני או כירורגי. תמיד נעדיף להתחיל בשמרני הכולל שימור ושיפור טווחי תנועה, הורדת כאבים, נפיחות ושיקום פונקציונאלי של מיצבי הברך. ארתרוסקופיה מומלצת כאשר מדובר בקרע טראומתי גדול והגבלה מפרקית משמעותית אשר לא משתפרת בטיפול השמרני.

10. בורסה

בורסה (Bursitis) הינה שקית נוזלים קטנה הממוקמת באזורים שונים בגוף הכוללים את הכתף, מרפק, ירך, ברך ועקב. מיקומה של הבורסה הוא בין העצם לרקמה הרכה ומטרתה למנוע חיכוך בין השניים. עומס חוזר ונשנה על אזור הבורסה יכול להוביל ליצירת תהליך דלקתי באזור, מצב הנקרא Bursitis. הסימנים הקילניים של התופעה מתבטאים ככאב ונפיחות של הבורסה. לעתים קרובות, תופעה זו נילוות לדלקת בגידים (Tendinitis Bursitis). היא יכולה לחלוף בעזרת הורדת העומס על האזור, בשילוב עם תרופות אנטי-דלקתיות. בנוסף, יש צורך להבין את התהליך הביומכאני הגורם לעומס החוזר ונשנה סביב אזור זה בכדי למנוע חזרה של הדלקת.

סאם ח'מיס | פיזיותרפיסט מוסמךM.Sc.P.T , מומחה לביומכאניקה קלינית וניתוח תנועה