אקמול, אדוויל, אספירין, סימוביל – כולנו מדקלמים בעל פה שמות של משככי כאבים ושאר מיני תרופות. על יחסי הגומלין של התרופות עם מזונות מסוימים ועם תוספי תזונה אנו יודעים הרבה פחות. מדריך
מאת:מולי אפשטיין
מי מאיתנו לא משתמש מדי פעם בתרופות? חלק מהתרופות נמכרות ללא מרשם ומשמשות אותנו להתגבר על כמה מתסמיני החורף ועונות המעבר וחלקן משמשות לטיפול בבעיות אקוטיות או כרוניות אחרות. אנו נוטלים אותן בלי משים ולעתים איננו מודעים לפוטנציאל הנזק שגלום בלקיחתן עם מזונות מסוימים או עם תוספי תזונה כאלה ואחרים. המדריך הבא סוקר כמה מן התרופות הפופולריות ובוחן את יחסי הגומלין בינן לבין תוספי תזונה או מזונות.
ויטמין C – מסייע להארכת הזמן בו נמצא אקמול בוגף
פראצטמול (אקמול)
פראצטמול הוא חומר ידוע עוד מתחילת המאה העשרים, אך השימוש הנפוץ בו כמשכך כאב החל רק בשנות ה-50 של מאה זו. פראצטמול שייך לקבוצת תרופות הידועות כמשככי כאב לא נרקוטיים. זו תרופה שנוהגים להחזיק בבית למקרים שבהם דרושה הקלה של כאב קל ובינוני והורדת חום. התרופה מתאימה לילדים ולמבוגרים.
אחד היתרונות של פראצטמול הוא שתרופה זו אינה גורמת לבעיות בקיבה או לדימום. לכן היא מתאימה במיוחד לאנשים הסובלים מכיב עיכולי או לכאלה שאינם סובלים אספירין.
ויטמין C – נטילת אקמול יחד עם שלושה גרם ויטמין C גורמת להארכת הזמן שבו התרופה שוהה בגוף. דבר זה מאפשר לאנשים להשתמש במינון נמוך יותר של אקמול ולהפחית את תופעות הלוואי של התרופה. בכל מקרה, אין להפחית את מינון התרופה, אלא לאחר התייעצות עם הרופא המטפל.
היביסקוס – מחקר קטן בהיקפו הראה שצריכת צמח ההיביסקוס (בתה, למשל) עלולה לגרום לירידה בריכוז התרופה בדם. לא נראה שלממצא זה יש משמעות קלינית.
מזון – מזונות עשירים בפקטין (ג'לי, למשל), פחמימות וירקות כמו ברוקולי, כרוב וכרוב ניצנים עלולים להפריע לספיגת התרופה, אולם עדיין לא ברור כמה השפעה יש לתופעה זו על יעילות התרופה.
אלכוהול – השילוב בין צריכה מופרזת של אלכוהול לנטילת אקמול עלול להיות הרסני מבחינת הכבד. על מנת למנוע סיבוכים, אנשים שנוטלים את התרופה צריכים להפסיק לצרוך אלכוהול.
אספירין
אספירין נפוץ בשימוש יותר משמונים שנה. זהו נוגד דלקת לא סטרואידי, המשמש לשיכוך כאבים, הורדת חום והקלת התסמינים של דלקת פרקים. במינון נמוך האספירין מסייע במניעת יצירת קרישי דם.
אספירין מופיע בשילובים רבים לטיפול בהצטננות, כאבי וסת, כאבי ראש וכן כאבי שרירים ופרקים.
אחד החסרונות של אספירין הוא נטייתו לגרות את הקיבה ואפילו לגרום לדימום. חיסרון נוסף של התרופה הוא שהיא עלולה לגרום למחלת ריי (Reyes) – מחלה נדירה המערבת את המוח והכבד ומופיעה בדרך כלל אצל ילדים. לכן לא מומלץ לתת אספירין לילדים מתחת לגיל 12.
חומצה פולית – נמצא ששימוש קבוע באספירין גורם להפרשה מוגברת של חומצה פולית בשתן ולירידה בריכוזה בדם. לאנשים שמשתמשים באספירין באופן קבוע, לדוגמה, חולים בדלקת פרקים, מומלץ לצרוך 400 מק"ג של חומצה פולית מדי יום.
ברזל – אחת מתופעות הלוואי של שימוש ממושך באספירין היא דימום דרך מערכת העיכול. מי שנוטה לדמם דרך מערכת העיכול יחוש בדרך כלל כאבי בטן ויסבול מדימום בצואה. דימום דרך מערכת העיכול עלול לגרום לאיבוד ברזל ולחשוף את האדם לאנמיה על רקע של חוסר ברזל. את החסך ניתן להשלים באמצעות תוספי ברזל, שיינתנו רק לאחר ביצוע בדיקות מעבדה.
ויטמין C – צריכה קבועה של אספירין עלולה לגרום לאיבוד מוגבר של ויטמין C דרך השתן. לאנשים שנוטלים אספירין באופן קבוע כדאי לתסף את עצמם בכמה מאות מיליגרמים של ויטמין C מדי יום.
ויטמין E – נמצא שמעשנים הנוטלים ויטמין E יחד עם אספירין עלולים להגביר את תופעת הדימום.
גינקו-בילובה – מחקרים מצאו כי עץ המרפא גינקו בילובה מעכב פעולת טסיות במבחנה (הנושא לא נבדק בבעלי חיים ולא בבני אדם). לטסיות יש תפקיד בקרישת הדם. נרשמו דיווחים על דימומים באנשים שהשתמשו בגינקו בילובה, ולכן קיימת התוויית נגד לשימוש בגינקו בילובה באנשים שסבלו מדימום (כיב עיכולי או דימום תוך-מוחי), ומומלץ לנקוט זהירות אם משתמשים בנוגדי קרישה או בתרופות המשפיעות על הטסיות (אספירין או קלופידוגורל).
אנטיביוטיקה
אנטיביוטיקה היא קבוצת תרופות המסוגלות לקטול או לעכב צמיחה של מיקרואורגניזמים. האנטיביוטיקה משמשת לטיפול בזיהומים שנגרמים על ידי מיקרואורגניזמים הרגישים לה, בדרך כלל חיידקים או פטריות. תרופות אנטיביוטיות עלולות לשנות את הסביבה המיקרוביאלית התקינה של הגוף, לדוגמה, במעי, בנרתיק ועל פני העור, על ידי קטילת קבוצות של אורגניזמים לא מזיקים, ובכך לגרום לזיהומים בגלל צמיחת יתר של אורגניזמים עמידים. תופעה זו נצפית יותר עם תרופות אנטיביוטיות בעלות טווח פעולה רחב, כלומר, פעילות נגד מגוון רחב של אורגניזמים. כמו כן עלולה להתפתח עמידות של מיקרואורגניזמים לאנטיביוטיקה. במקור הופקו תרופות אנטיביוטיות ממיקרואורגניזמים, אך כיום רובן מיוצרות באופן סינתטי.
חיידקים פרו-ביוטיים – אחת מתופעות הלוואי של שימוש באנטיביוטיקה היא שלשול הנגרם כתוצאה מהרס מושבת החיידקים "הטובים" לאורך המעי. לקיחת חיידקים פרו-ביוטיים במהלך השימוש בתרופה ולאחר סיומו עשויה למנוע את תופעת השלשול.
איבופרופן (אדויל ליקוויג'ל, נורופן)
איבופרופן היא תרופה לא-סטרואידית נוגדת דלקת, המשמשת לשיכוך כאבים ולהקלת תסמיני הכאב והקשיון בדלקת פרקים. איבופרופן דומה לאספירין באופן פעולתו ובשימושיו. בגלל השילוב של שיכוך כאב ופעולה נוגדת דלקת, תרופה זו יעילה לטיפול בתסמינים של דלקת פרקים שגרונית, דלקת פרקים ניוונית ושיגדון. כמו כן האיבופרופן מביא הקלה מכאב ראש קל עד בינוני, מכאבי וסת ומכאבי שיניים. לעתים נותנים איבופרופן יחד עם תרופות בעלות פעולה איטית יותר לטיפול בדלקת פרקים שגרונית.
לאיבופרופן תופעות לוואי כמו לרוב התרופות הלא-סטרואידיות נוגדות הדלקת, ובדומה לאספירין התרופה עלולה לגרום לדימום בדרכי העיכול.
ליתיום – הליתיום הוא מינרל שעשוי להופיע במגוון תוספי תזונה ובמיוחד בתרופות לטיפול בבעיות נפשיות (מניה-דפרסיה בעיקר). תרופות לא-סטרואידיות נוגדות דלקת גורמות לעיכוב הפרשת המינרל מן הגוף ולעלייה בריכוזו בדם. רמות גבוהות של ליתיום בדם עלולות לגרום לתופעות לא רצויות ולכן אנשים שמשתמשים בליתיום צריכים לקבל הנחיות מפורשות באשר לשימוש בתרופה כמו איבופרופן.
אלכוהול – איבופרופן עלול לגרום לתחושת נמנום, סחרחורת ולראייה מטושטשת. אלכוהול עלול להעצים את התופעות ולהגדיל את הסיכון לתאונות. צריכת אלכוהול בשילוב עם איבופרופן עלולה אף להגביר את הדימום דרך מערכת העיכול. מומלץ להימנע משתיית אלכוהול בתקופה שבה משתמשים בתרופה.
סימבאסטאטין (סימוביל)
סימבאסטאטין היא תרופה שנכנסה לשימוש ב-1989 ותופסת כיום מקום חשוב במלחמה ברמה גבוהה של כולסטרול בדם. התרופה חוסמת את פעולת האנזים הדרוש לייצור כולסטרול בכבד, והתוצאה היא שרמת הכולסטרול בדם יורדת. סימבאסטאטין ניתן לאנשים בעלי רמה גבוהה של כולסטרול שנמצאים בסיכון לפתח טרשת עורקים ומחלת לב ושלא ניתן להוריד את רמת הכולסטרול בדמם בשיטות אחרות.
במחקרים שנעשו לאחרונה נמצא כי הורדת רמת הכולסטרול יעילה במניעת נזק נוסף באנשים שכבר סובלים ממחלת לב ושרמת הכולסטרול בדמם גבוהה.
אומגה 3 – צריכה של חומצת שומן מסוג אומגה 3 עשויה לשפר את יעילותו של הסימבאסטאטין. השילוב בין סימבאסטאטין לבין אומגה 3 עשוי למנוע מחלות לב כליליות באופן יעיל יותר בהשוואה לשימוש בתרופה בלבד.
פסיליום – נמצא שתוספת של 15 גרם סיבי פסיליום ביום במשך שמונה שבועות תרמה לירידה גדולה יותר בריכוזי הכולסטרול, בהשוואה לשימוש בתרופה ללא תוספת הסיבים.
קו-אנזים 10Q – בחולים בעלי ריכוז גבוה של כולסטרול המטופלים בסימבאסטאטין תיתכן ירידה בריכוז של קו-אנזים 10Q בדם. צריכה יומית של 100 מ"ג או 3X10 מ"ג של 10Q יכולה לפתור את הבעיה. אנשים שנוטלים 10Q יחד עם סימבאסטאטין הצליחו להעלות את ריכוזו של הקו-אנזים ב-63%.
ניאצין (ויטמין 3B) – צריכה עודפת של ויטמין 3B יחד עם סימבאסטאטין עלולה לגרום להפרעות בפעילות השרירים. מי שלוקח את התרופה צריך להיוועץ ברופא האישי לגבי שימוש בוויטמין 3B.
נוגדי חמצון – נמצא ששימוש במינון גבוה בנוגדי חמצון (ויטמין A, ויטמין E, ויטמין C וסלניום) חסם את פעילותה של התרופה. אף על פי שיש עדויות שנוגדי חמצון במינון מסוים עשויים לעזור במניעת מחלות לב מומלץ לכל מי שנוטל את התרופה להיוועץ ברופאו האישי בטרם תחילת הצריכה של תוספי תזונה אלה.
אשכוליות ומיץ אשכוליות – מיץ אשכוליות מכיל חומר שגורם כנראה לדיכוי הפירוק של התרופה בגוף. מכאן ששתייה של מיץ אשכוליות יחד עם השימוש בתרופה עלולה להגביר את פוטנציאל הרעילות של התרופה. כל מי שמשתמש בתרופה צריך להימנע מאכילה של אשכוליות או משתייה של מיץ אשכוליות.
מולי אפשטיין – פיזיולוג, ראש מדור "שירותים מדעיים לספורטאי הישג" במרכז הרפואי ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט
צילום שער: Bmramon
